ביקורת ספרותית על צוערי החלל מאת רוברט היינליין
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 באוגוסט, 2018
ע"י ישי


חלל, הגבול האחרון. אלו הם מסעותיה של החללית אנטרפרייז. להמשיך במשימתה לתור עולמות חדשים ומשונים, לחפש חיים חדשים ותרבויות חדשות, ללכת באומץ לאן שאף אחד מעולם לא הגיע... משפט הפתיחה של התכנית מסע בין כוכבים הפך למשפט פולחן בקרב מכורי הסגנון המדעי וההרפתקני של מדע בדיוני.
האופוריה שאפפה את יוצרי הסדרה בדבר פדרציה כלל עולמית שמכילה את כל המינים ללא הבדל גזע ומין וכך פגשנו לצד קפטן קירק האמריקאי הטיפוסי את סקוטי (סקוטלנד), צ'כוב (הרוסי), אוהרה (אפרו אמריקאית), סולו (אסייתי) וכמובן ספוק (חייזר וולקני). הסדרה נחשבה כפורצת רגל בגלל השילוב בין בני הארצות והיבשות השונות וחייזרים ובגלל משימתה המחקרית להשכין שלום בין עולמות רחוקים כשברקע המציאות האמיתית היא של מלחמה הקרה בשנות הששים, השנים בהן נוצרה והוסרטה הסדרה.
בפועל כשחושבים לעומקה של משימת הצוות 'לתור עולמות חדשים ...' נדמה שמאז ומעולם היו שאיפותיהן של המעצמות הגדולות להשתלט על שטחים ולהכיל עליהן את ריבונותן וכשהעולם נהיה קטן ומצומצם אז המרוץ עבר לחלל, לכיבוש הירח.
כתבתי 'נחשבה'? אבל זה רק למראית עין כי בשנת 1949 סופר אמריקאי בשם רוברט היינלין פרסם את הספר 'צוערי החלל' ושם הונחו היסודות והעקרונות ששמשו ליצירת 'מסע בן כוכבים': מאטיו דודסון, צעיר, צפון אמריקאי, מתקבל כצוער למשמר הכוכבים הבין כוכבי, פדרציה ביטחונית שבדרכי מחקר, מדע וביטחון שמה לה מטרה לשמור על שלמות האיחוד בין כוכבים שכדור הארץ הוא המוביל שבהם.
הקורא חווה עם דודסון וחבריו את מסלול האימונים המפרך ואת המשימות המוטלות עליהם כצוערי חלל (שלב ההכשרה) בדרך להיות מוסמכים כקציני חלל; אני חייב להודות שמקצועות הלימוד המדעים אינם הצד החזק שלי וגם הנני חסר סבלנות בכל הנוגע לפילוסופית חלל בפרט, אבל קשה היה שלא להבחין במוטיבים אמריקאים בכתיבתו של היינלין: התלבטויות של הצוערים האם להמשיך במסלול ההכשרה בו המשמר הופך למשפחה ולבית והם מתנתקים ממשפחתם הביולוגית, האם יגיע הרגע בו יצטרכו ללחוץ על כפתור שישלח טיל אטומי וימחוק את עיר הולדתם?! נקרא קצת מבולבל? טוב, אני עדיין קצת מבולבל מהספר. מצד אחד היינלין מציג טכנולוגיות חלל ומדע שהיום משתלב ברציפות בסדרות, סרטים וכתיבת מדע בדיוני, ומצד שני הוא כתב את הספר בשנת 1949 והשפעת מלחמת העולם השנייה בעברו של היינלין והמלחמה הקרה בהווה (מועד כתיבת הספר) ניכרים היטב בסיפור: משמר חלל בין כוכבי שמשתמש באיום טילי אטום בכדאי לאכוף את איחוד הפדרציה על כלל החברות ובהן מדינות אמריקאיות, ניהול משא ומתן עם ילידי כוכבים רחוקים בכדאי להשתלט על מחצביהן הטבעיים..
תיאוריית הספר ניכרת היטב בסדרה 'מסע בין כוכבים' וקראתי היכן שהוא שדמותו של קפטן קירק נבנתה לפי מתארי אופי של מספר גיבורי כתיבתו של היינלין ורק לסיום אוסיף שנערך סקר בקרב צופות הסדרה בשאלה מי הדמות הגברית המושכת ביותר בעיניהן והנחת המוצא הייתה שהן תבחרנה בקירק הארצי, השרמנטי, המסוקס אבל להפתעת הסוקרים ספוק, החייזר הוולקני, זכה במרבית הקולות; דומה שעצירת רגשות, שלוות נפש ואזנים מחודדות עושות את זה לצופות האמריקאיות...
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ישי (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
קראתי בת - יה, לא הכרתי את האירוע הנ"ל. מטורף.
בת-יה (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
האם לשלוח טיל אטומי או לא? ממליצה לך לקרוא על האירוע בו היה על סטניסלב פטרוב להחליט...
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91
ישי (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה כרמליטה, החכמת אותי ועשית לי סדר בבלגן שהיה לי בראש.
כרמלה (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה ישי. נהניתי לקרוא, למרות שמדע בדיוני רחוק מאד ממני.

מיד במשפט הראשון, שמתי לב לטעות בתרגום המקורי של מסע בין כוכבים למושג "last frontier" שתורגם כ"גבול האחרון". בפסקה האחרונה אתה דווקא נוקט בתרגום הנכון "הסְפַר האחרון" (אולי כדאי שתנקד גם אתה את המילה "ספר".)

ה-"סְפַר" (וגם "הסְפַר האחרון") הוא מונח יסוד בהיסטוריה האמריקנית שהוחל במהלך השנים גם על החלל.
למי שאינו מכיר -"סְפַר" מציין את אזורי הנקודות האחרונות אליהם הגיעו המתיישבים הלבנים בכל פעם במהלך ההתפשטות ממזרח למערב, עד שב-1912 הושלם יישוב ארה"ב. החתירה המתמדת קדימה הולידה את החלל כסְפַר החדש, כפי שהסביר ישי ומדגימה יפה הפתיחה של מסע בין כוכבים: "לתור עולמות חדשים...לחפש חיים חדשים...ללכת באומץ לאן שאף אחד לא הגיע".

קיומו של הסְפַר, שבהמשכו עוד מרחבים של אדמות פנויות, הוא שיצר את תדמיתה של אמריקה כ-"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", וטיפח את האינדיבידואליזם והיוזמה האישית.

מעניין מה יוליד כיבוש החלל כשיהיה פתוח לכל.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ