ביקורת ספרותית על מצילות מאת תמר לזר
ספר בסדר

---

זה ספר שונה, הן מבחינת הכתיבה והן בסגנון שלו ולא מתאים או קל לקריאה לכל אחד.

גיבורת הסיפור היא הדס, אישה צעירה בתחילת שנות השלושים לחייה, עם טראומת עבר קשה שמנסה להתמודד עם העולם ה"רגיל" באמצעות עבודה משמימה (במיון חרוזים), שגרת כשר גופני, חבר תומך וסבלני, אמא מתחשבת מולה הדס בעיקר שותקת ופסיכולוגית שהיא יותר תעלומה עבור הדס מאשר עוזרת לה.

במהלך קריאת הספר בעיקר הרגשתי שאני קוראת שלושה ספרים קצרים שחוברו להם יחדיו ומה שמחבר ביניהם היא בעיקר הדמות של הדס. החלק הראשון היה בעיקר אינפורמטיבי, בו הקורא לומד לא מעט על הדס, עולמה הפנימי ומערכות היחסים הקרובות שלה. החלק השני הוא כבר סיפור התפתחותה של הדס עצמה באמצעות חלק בפאזל שנראה שהיה חסר כל חייה. החלק השלישי והאחרון הרגיש לי כמו הספר האמיתי, זה שהסופרת ניסתה להגיע אליו כל הזמן הזה באמצעות שני חלקי מבוא ארוכים מדי.
בחלק השלישי של הספר הדס פוגשת נשים שמשנות את חיה (לפחות לתקופה ההיא), במקומות שלא דמיינה שתהיה בהם, ובאופן כללי לאורך כל הספר רוב הדמויות שעושות להדס טוב ומקדמות את נפשה הפצועה הן נשים שונות וחזקות בדרכן.

הדס מתפתחת לאורך כל הספר ואילו דמויות המשנה לרוב משמות כתפאורה מוצלחת.

כפי שהתחלתי את הסקירה, הספר שונה, הוא קולח ואפשר לקרוא אותו כמעט בנשימה אחת, אבל הנושאים בו לא קלים לקריאה. הוא לא ספר רגיל ועיקרו הוא מסע התפתחות אישית בלי התחלה וסוף, הוא בעיקר אמצע ומפגשים של דמות מורכבת עם המציאות הרגילה של היום יום.

» ביקורות נוספות של Reut.Zaro
» ביקורות נוספות על מצילות