ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 4 ביוני, 2018
ע"י תושיק
ע"י תושיק
רומן היסטורי מרגש, קליל וזורם, מלא בטוויסטים והפתעות.
הספר מתרחש בשני זמנים:
הווה- לוס אנג'לס שנת 1989. עבר – אוסטריה שנת 1938.
כל פרק מתרחש בזמן אחר, לסירוגין. לאט לאט מתגלים הקשרים בין הפרקים ושני הסיפורים משתלבים לאחד ומסתיימים בהווה בסיום מאד מרגש.
אהבתי מאד את צורת הכתיבה והחיבור בין שני הסיפורים. זה סגנון שאני מאד אוהבת.
סיפור העבר - הסיפור מתחיל באוסטריה בשנת 1938. כריסטוף, יתום מהורים, עובד כעוזר לחרט בולים מפורסם בשם פרדריך. במאורעות ליל הבדולח, פרידריך נעלם וכריסטוף נאלץ לחרוט במקומו בולים עבור הגרמנים.
כריסטוף מאוהב באלנה, בתו של פרידריך. כריסטוף, אלנה ועוד חבר שלה מתחברים למחתרת האוסטרלית ומזייפים מסמכים ושולחים מסרים באמצעות חריטת בולים.
כאשר נראה כי עלו על עקבותיהם, כריסטוף מחליט שיעשה הכל בכדי להבריח את אלנה ולהציל גם את עצמו אך אלנה עקשנית. היא עושה מעשה נמהר ונעלמת. הקשר בינה לבין כריסטוף מתנתק.
סיפור ההווה – מתרחש בלוס אנג'לס בשנת 1989. קייטי נמצאת בהליכי גירושין. אביה חולה באלצהיימר ונמצא בבית אבות. לאביה יש אוסף בולים שאסף במהלך כל חייו והוא מאד יקר לליבו. קייטי מחליטה לשלוח את האוסף לסוחר בולים בשם בנג'מין כדי לראות אם יש בו בול יקר ערך.
בנג'מין מגלה באוסף מכתב סגור שמעולם לא נשלח, ועליו מודבק בול יוצא דופן מתקופת מלחמת העולם השנייה, בול שנחרט עם תוספת של פרח שמסמל ביטוי לאהבה ולתעוזה.
קייטי ובנג'מין יוצאים ביחד למסע בכדי לגלות מה משמעות הבול, מי כתב את המכתב ולמי הוא מיועד. במהלך המסע הם מתקרבים זה לזו אבל לכל קירבה מצטרף ריחוק, לכל אחד משקעים מהעבר ואהבה קודמת שעדיין הם לא מסוגלים לשחרר.
יש פה שני סיפורי אהבה מרגשים: אלנה וכריסטוף, קייטי ובנג'מין.
מה הקשר בין שני הסיפורים? איך הגיע המכתב לאוסף של אביה של קייטי? מי כתב את המכתב? למי הוא נכתב? מדוע הוא אף פעם לא נשלח? מה עלה בגורלם של אלנה וכריסטוף?
תקראו ותגלו! לאט לאט הכל מתבהר וכל הקצוות נסגרים.
בסוף הספר מופיעה הערת המחברת שבה היא מסבירה בדיוק מאיפה נלקח הרעיון של המכתב והסיפור בכלל. הדמויות בדויות אבל רעיונות רבים מבוססים על חוויות אישיות שלה המשולבות באירועים היסטוריים אמיתיים.
סיפור על אהבה, אומץ, אובדן, טרגדיות והמון תקווה.
תזכרו תמיד: אפשר לאהוב יותר מפעם אחת! "אין רק סוף אחד, אדם אחד שיכול לעשות אותנו מאושרים ... אולי כולנו יכולים להתחיל מהתחלה, להפוך לאנשים אחרים".
ממליצה בחום!
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אברהם
(לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מצויינת.
כבר במהלך הקריאה "ניחשתי והימרתי" על העתיד לקרות. וההימורים שלי היו די מוצלחים עד כדי דיוק. אף-על-פי-כן, הופתעתי והתרגשתי מחדש בכל פעם שהיתה הפתעה בלתי צפויה. השימוש של בנג'מין בביטוי "אין צירופי מקרים" רמז לי שאני מכוון לכוון הנכון. אהבתי גם את השימוש של הסופרת בזמן "עבר" באירועים של סוף שנות ה-40 לעומת שנות ה-80 המאוחרות בה השתמשה בזמן "הווה מתמשך". אכן הסיפא של ביקורתך לכדה את עיניי בעת קריאת הספר: אפשר לאהוב יותר מפעם אחת! "אין רק סוף אחד, אדם אחד שיכול לעשות אותנו מאושרים ... אולי כולנו יכולים להתחיל מהתחלה, להפוך לאנשים אחרים". נ.ב. למען האמת חשבתי לכתוב ביקורת בעצמי, אך לאחר שראיתי את ביקורתך (וגם את הביקורת של לי יניני ו - Tamas) נראה לי שביקורת נוספת לא תעלה ולא תוריד. תודה לך |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
בדיוק התקשרו אלי הבוקר מהסיפרייה שהספר ממתין לי ... יש!
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת