ביקורת ספרותית על עיני אוניקס מאת אשכר ארבליך - בריפמן
בזבוז של זמן

---

***עיני אוניקס***

אמ;לק: כן או לא? לא, לצערי

תקציר מגב הספר:
מאז האסון של 2040 עסוק העולם בהישרדות, כשהמטרה העיקרית של המשטר היא לשמר את המין האנושי ולסייע לבני האדם להתרבות. אוניקס, בחורה אבודה בת עשרים ושש, יוצאת למסע אמיץ ( =^.^= אנוכי וילדותי, אתם מתכוונים =^.^= ) במטרה לאתר את ילדיה הביולוגים, שהופרו מהביציות שנשאבו ממנה בכפיה בהיותה בת שמונה עשרה בלבד ( =^.^=י לדים בני שמונה שכבר יש להם הורים ומשפחה אוהבת אבל מה אכפת לה היא פשוט תתפרץ לחיים שלהם ללא הזמנה ותהרוס הכל =^.^= ). במסעה היא יוצאת כנגד המשטר והמוסכמות ומגלה כי ליצר אימהי ראשוני אין גבולות ( =^.^= כמו גם לטיפשות האנושית =^.^= ). אוניקס חשה כי הדרך היחידה בה תוכל נפשה לשרוד, לשקוט ולהירגע היא להתמרד בממסד ( =^.^= אתם מתכוונים, כמו שכל ילדה בת 16 מרגישה? =^.^= ) ולספק את הדחף הבלתי נשלט לגלות מה עלה בגורל ילדיה הביולוגים.

ומה אני חשבתי:
באופן חריג ביותר כתבתי ביקורת על ספר שלא סיימתי! פשוט גררתי אותו כבר שבוע ואני לא מסוגלת להביא את עצמי להמשיך, מצד שני יש לי המון מה להגיד עליו. ובכן:
אשכר א"ב (שהיא הסופרת שכתבה את עיני אוניקס) היא הסופרת הישראלית היחידה שאני מוכנה לקרוא (לא יודעת למה הסטנדרטים לסופרים ישראלים נמוכים יותר מהמנהרות של החמאס – כי כתיבה בישראל היא לא מקצוע שלומדים באוניברסיטה או מרוויחים ממנו אז הוא נתפס כעיסוק חובבני? כי יש מעט מדי כותבים במדינתנו הקטנה אז הוצאות הספרים לא יכולות לנפות את הגרועים כי אז לא ישארו מספיק טובים? בכל אופן, עד עכשיו, לפחות היתה לנו אשכר). ועדיין יש לנו אשכר! עפתי (עפתי הבנתם?! כי זו סדרה על פיות) על סדרת ווינטר בלו שלה. היא מקורית מאוד, מלאת הומור, תיאורים שופעים ומפורטים של אוכל ומן תמימות חמודה כזאת. גם ספרים אחרים שלה לילדים ונוער היו ממש מקסימים בעיני, אבל עיני אוניקס פשוט לא עבד. למה?
1. הוא לא באמת ספר מבוגרים: אוניקס לא בוגרת נפשית בהרבה מווינטר (כל הזמן הייתי כזה: את בת 26! למה את מתנהגת כאילו את בת 16?) וגם הדמויות האחרות והעלילה לא מורכבות יותר מדי אפילו בשביל ילדים בני 12. אני לא אומרת את זה כדבר שלילי כן? YA הוא הז'אנר האהוב עליי. מה שהפריע לי הוא שאשכר ניסתה בכח לאנוס את הספר הזה להיות מבוגר על-ידי אזכורים אקראיים של אברי מין. כך למשל, במקום לקרוא על אוניקס רוחצת קשיש כחלק מעבודתה כאחות, אנחנו קוראים על אוניקס רוחצת קשיש + אשכיו המדלדלים. במקום לקרוא על אוניקס מורחת קרם הגנה לפני צאתה מהבית אנחנו קוראים על אוניקס מורחת קרם הגנה + על הפטמות שלה. שגם אותן היא מורחת בקרם הגנה. משום מה. ספר מבוגרים הוא לא ספר נוער עם אברי מין! ואם כבר את מכניסה לשם אברי מין לא קשורים, לפחות תנסי לגרום להם להיראות פחות לא קשורים.
2. העלילה: נשים בצד את זה שאני אישית לא מתחברת לרעיון של לעשות ילדים, בטח שלא ילדים ביולוגיים משלך. אבל אני חושבת שגם נשים שמתות כבר שייצור מצווח יפרוץ לעולם מתוך הואגינה שלהן ויגרום להן לצניחת רצפת אגן בגיל 50 ולצניחת הרצון לחיות בכל שנה ושנה לפני כן, יתקשו להתחבר לאוניקס. היא פשוט כל-כך ילדותית ואנוכית.
והעולם הדיסטופי בספר? זה שאמור להיות בסדר על פני השטח אבל ממש מעוות מבפנים, כמו כל ספרי הדיסטופיה? הוא באמת מושלם! הוא אוטופי! כמה פעמים שאלתם את עצמכם למה לא צריך לעשות רשיון להורות? בעולם הזה צריך! כמה פעמים תהיתם לעצמכם מי המפגר שבמהלך ההיסטוריה האנושית החליט שחכם לקשר בין דבר ספונטני, אימפולסיבי ופראי כמו אהבה לבין דבר שדורש מחשבה, תכנון וסבלנות כמו ניהול משפחה? בספר הזה לא מקשרים בינהם! יש בו זוגות של שני גברים, שתי נשים או גבר ואישה, כאשר בין שני הגברים אחד יכול להיות סטרייט והשני גיי למשל, זה לא משנה – מה שמשנה הוא שהם יצליחו תוך הסכמה והבנה הדדית לבנות יחד משפחה שטובה לילד שיהיה להם וגם להם. וכן, אולי זה מעצבן שבגני שעשועים יש מפקחים שרושמים לך דו"ח אם הנחת לילד שלך ליפול ממגלשה, אבל האם לא עדיף להחמיר קצת מאשר להחמיץ מקרים של הזנחה והתעללות? והכי חשוב – מה לעזאזל רע בבמקום לתת לאנשים להיכנס להריון על ימין ועל שמאל כמו במאורת שפנים, לשאוב ביציות באופן מבוקר, להפרות אותן עם הזרע המתאים להן ביותר מבחינת מחלות גנטיות וכו', ולבסוף לתת את התינוק המושלם לזוג הורים שעברו מבחנים מפרכים ונמצאו ראויים ומתאימים לתינוק כזה בדיוק? זהו אולם אחרי אסון שהרג רבים, ולכן הוא מקנה חשיבות רבה מאוד לדור העתיד, אבל האם זה כל-כך שגוי? דור העתיד, הילדים, הם באמת הדבר הכי חשוב בעולם שלנו! (ולא, זה שאני לא רוצה ילדים לא אומר שאני שונאת ילדים או לא מכירה בחשיבותם. אני גם לא שונאת פרות. פרות הן חמודות. ועדיין אני לא רוצה לגדל אחת בבית שלי או לתת לאחת לפרוץ מהואגינה שלי).
ומה מפריע לאוניקס? העובדה ששאבו לה ביציות והפרו אותן לפני 8 שנים ועכשיו יש לה ילד ביולוגי איפשהו, והיא נחושה למצוא אותו. היא לא רוצה פשוט להיות אמא, פשוט לתת מעצמה כדי לגדל מישהו. לא, היא רוצה לפרוץ לחייו של ילד בכיתה ג', שחי חיים שלווים במשפחה מתפקדת, ולהגיד לו, "נכון אמא שלך? אז לא, אני אמא שלך". סליחה שאני לא ששה לקוות שהיא תצליח.
ולמה לעזאזל אנשים בספר מתקוממים על היפטרות מעוברים חולים או בעלי מומים? זה נקרא PGD, חבורת מפגרים, ויש אנשים בעולם שלנו שמשלמים הרבה כסף בשביל זה. זה חסר אחריות וחסר לב להתחיל הריון שביודעין יסתיים בתינוק נכה או חולה. אתה חושב שזה בסדר להיות חירש או משותק? יופי לך, תהיה אתה חירש או משותק. אל תדון לגורל הזה ילד תמים. ולעזאזל, זו אפילו לא הפלה! זה גוש תאים מיקרוסקופי בצלחת פטרי שלפני 5 ימים עוד היה ביצית וזרע, שאתם סימפלי מחליטים שלא להשתיל בתוך רחם, לא עובר בן 10 שבועות שכבר נמצא בתוכו ואתם מגרדים משם. רק על החלק הזה התחשק לי לזרוק את הספר מהחלון.
3. השעמום: גם אם היתה עולה בי סקרנות מסוימת לגבי גורל הביציות של אוניקס, הסקרנות הזאת וגם אני היינו מתות לפני חצי הספר. הכל קורה כל-כך ל-א-ט! לאוניקס לוקח פרק שלם להגיע למעבדה לפריון שם מפנים אותה לגוגל. עוד פרק לחזור לשם ולהגיד שהגיגול לא צלח, ולקבל כתובת של מעבדה לפריון הגבר. עוד פרק במעבדה לפריון הגבר שם שוב לא עוזרים. עוד פרק חזרה למעבדה לפריון הגבר, שם עוזרים לה הפעם ונותנים לה כתובת של...מעבדת הפריות! בין לבין מוקדש פרק שלם לארוחת ערב של אוניקס עם הוריה, במהלכה הם אומרים לה שהיא צריכה לחשוב על משפחה וילדים והיא אומרת לא רוצה (ברצינות, זה כל מה שקורה), סצינות אינספור של קיפול מגבות בבית-האבות בו אוניקס עובדת, ועוד שני עמודים על פעם אחת שאוניקס נרדמת באוטובוס והנהג מנסה להטריד אותה מינית, שלא קשורים לכלום – אה רגע, שיט, ההטרדה המינית היתה שם כדי להזכיר לנו שוב שמדובר בספר *למבוגרים* 
4. הטעויות הגסות: לטענת הספר, נשאבו מאוניקס בפעם אחת 60 אלף ביציות. עכשיו. אלוהים. פאקינג תפתחי גוגל. תגגלי IVF. תביני שאפילו להגיע ל-60 ביציות זה כבר מצב שנקרא גירוי-יתר שחלתי שסביר להניח שיסתיים במוות. ואל תכתבי בולשיט שכזה! שאין בו אפילו שום צורך עלילתי, כי ממילא בסופו של דבר את אומרת שהצליחו להפרות רק 2 ביציות שלה ועובר אחד לא שרד! אז למה שלא תכתבי ששאבו 10 ביציות ודי ג'יזס קרייסט?

אם אי פעם אמשיך את הספר אעדכן.

» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על עיני אוניקס