אתם אוהבים את הפוליטיקה של המזרח התיכון ? תמיד עניין אתכם מדוע מתנהלים מגעים בצורה כזו או אחרת ? שאלתם את עצמכם כיצד משרד החוץ משווק את ישראל, ובאיזה כלים ? אז מה דעתכם לקבל הצצה אל אחורי הקלעים מגוף ראשון ?!

אלי אבידר כתב ספר, והוא יודע בדיוק מה הוא אומר.
בעייני אבידר הוא דמות להערצה: הוא בוגר יחידה 504 (עוצבת המודיעין האנושי - יומינט), שימש כיועץ ושליח של משרד החוץ - הוא שימש מנכ"ל בורסת היהלומים (2016) הוא איש ציבור, פרשן ופובליציסט. אבידר מכהן כנשיא חברת Carats.IO וגם בתפקיד סגן נשיא CIBJO.
אדם שמכיר כ"כ טוב את העולם הערבי (נולד במצריים, ודובר את השפה הערבית כשפת אם) וכותב על כך ספר - זה נכס.

לאורך ספרו העתיר ידע משובח, זועק אלי מקירות ליבו את הטעויות הרבות שמדינת ישראל עשתה במהלך מומי"ם, ושתפי"ם עם מדינות ערב. כיצד ראשי המדינה לא הבינו לאורך ההיסטוריה של המדינה את ה"ראש הערבי", וכיצד להתנהל נכון בסביבה חשדנית ומוסלמית.
הספר הזה הוא למי שבאמת רוצה להכיר את השכנים שלנו במזרח התיכון, וכיצד הדברים בשכונה האלימה שלנו פועלים.

פשוט מומלץ !!!

לי צ'יילד הוא ללא ספק סופר מוכשר. אולי אפילו סופר מוכשר מאוד.
יחד עם זאת ספרו אישי מאוד מתעתע: הספר מתחיל מעולה ומתרומם נהדר - אבל בשליש האחרון העלילה מקרטעת ולא מצליחה להתרומם.
העלילה שזורה בפרטים קטנים כמו משב רוח שמסיט כדור, הבזקי ירי, חישובי בליסטיקה - ממש ספר שנראה שהתעמקו די זמן טרם הוצאתו לדפוס. אבל לקראת סוף העלילה המצב מתחיל להנמיך טוס - וחבל.

סה"כ ספר בלשי טוב, אך לא איכותי מספיק.

ספר מתח מעולה שבנוי לתלפיות.
לוחם אמיץ ללא חת, בוגר תכנית סודית ממשלתית שמכשירה רוצחים לפעולות עלומות שניתן להתכחש אליהן בכל עת. הוא מחליט לקחת את כל הכישורים שרכש ולהשתמש בהן בכדי לברוח, תוך שהוא משתדל להשתמש בכישורים שלו ע"מ להציל אנשים.
חייב לומר שבשונה מסרטים או ספרים שהיוצרים לוקים בדמות 'המושלמת', שלא סופגת כדורים או כשלים - בספר הזה מצאתי דמות רגילה עם צדדים אנושיים לגמרי.
בסה"כ ספר שפותח לכיוון מעניין ואפל - ואת רובכם הוא לא יאכזב.

הספר מגולל את סיפורה של בחורה צעירה ושאפתנית להתקבל למסלול הקשה בצה"ל - המסלול של שייטת 13 (הקומנדו הימי).
למרות שאין לספר שייכות למציאות, מאחר וכנראה לא תהיה אישה במסלול של השייטת (בגלל המאמצים הפיזיים הכמעט בלתי אפשריים), עדיין מדובר בספר סוחף ומלא תשוקה.
אני לא רוצה להרחיב על העלילה עצמה - חבל להרוס.
זהו ספר שלגמרי נותן תמורה לעלות שלו. הוא משכיח מהקורא כי מדובר בספר כתוב. הקורא נישאב לעלילה, לדמויות ולאהבה השבירה, אך באותה עת גם החזקה ביותר.
זהו ספר שמדבר על אהבה, התשה, עצבות, שימחה, ניצחון, ייאוש - הכל ביחד, ושזור מעולה.

סיכום: ספר מהמם, שטרם נראה כמוהו בארץ מבחינת העלילה והמיקום שלה.
במילה אחת: שווה !

ספר גרוע !!!!
כואב נורא לכתוב ביקורת כ"כ נוקבת, אבל מישהו צריך לעשות אותה.
מעל 100 העמודים הראשונים, אתה לא מבין אם ה'סופרת' באה לפרוש עלילה, או לדבר עם עצמה. זה אחד מהספרים המגוחכים שיש.
אתן לכם דוגמא להמחשה: תדמיינו שמעל 100 עמודים אתם קוראים מתוך מקלט שפתוח במשרד טיפוסי.. אתם שומעים את המזגן שעובד, פה ושם כיסאות זזים, ולפעמים גם שיחה שאין לכם מושג על מה היא, ולמה אתם צריכים להאזין לה. - זו ההרגשה בקריאה של הספר הזה. הובטח לכם "מסתערבים" / מרדפים / אקשן באוויר.. אז חבל שתתאכזבו.

פשוט בזבוז זמן טהור.

בראד תור הוא מסוג הסופרים שלאורך הכתיבה בכלל והעלילה בפרט, משאיר את הדי. אן. איי שלו.
בדיוק כמו בספריו הקודמים, שם הסוכן הרוואת נקרא לדגל ע"מ להציל את אמריקה מהמזימות הרצחניות של ארגוני טרור במזרח התיכון.
באופן כללי הספר מאוד קצבי, וכולל הרבה סיטואציות של אש ריגול ופעולה.
במהלך הקריאה פעמים שעולה בך המחשבה שאתה קורא תסריט הוליוודי, ושחבל שזה לא הופק כסרט. היה יכול להיות דומה לסרט "13 שעות: החיילים הסודיים של בנגאזי" של מייקל ביי.

סיכום: ספר טוב ונחמד. לא משהו מדהים שטרם נראה כאן, אך גם לא עלילת שוליים.

"לבד בתיאטרון המוות" הוא ספר עב קרס (קרוב ל 700 עמודים). רכשתי אותו בגלל המלצות חמות.
כשהתחלתי לקרוא אותו, גם לאחר 100 עמודים היה לי סוג של 'כעס' על המחבר. מדוע צריך כל כך הרבה דפים לפרוס עלילה ? מדוע אי אפשר לנקז את הכול ל 300-400 עמודים ? מדוע צריך ליצור ספר כפול בגודלו מספר ממוצע.
אבל החלטתי שאם יש כ"כ הרבה המלצות, כנראה שיש הפתעה אליה עדיין לא נחשפתי. - וצדקתי.
הספר הוא מהמותחנים האיכותיים שקיימים פה. הוא מחולק ל 4 חלקים שיוצרים עלילה נוגסת ומורטת עצבים.
דבר שגרם לי להתפעלות הוא שלאורך כל הספר רמת הכתיבה גבוהה, ומתארת את הסיטואציות המתוארות היטב.

לסיכום: אם יש לכם סבלנות (הרבה סבלנות), ואתם קוראים נאמנים של ספרי מתח - הספר הזה הוא בשבילכם !

אתה יושב בבר, שותה משהו, כשלפתע מתיישב לידך אדם שאתה לא מכיר, אדם זר.
האדם הזר פונה אליך, וברוגע מושלם הוא מטיל את הפצצה שתהפוך את חייך מקצה לקצה: "אשתך זייפה את ההיריון האחרון, והילדים שאתה מגדל בבית.. הם לא שלך". מה אתה מבלבל את המוח ?! אולי תנסה להתגונן תוך שאתה מתפלא מהיכן 'נפל' עליך התמוה הזה. "אתה לא מאמין ? תבדוק חיובי אשראי בתאריך כך וכך".
האדם הזר חושף שקרים ובכך הופך את עולמם של מטרותיו.
מי הוא הזר ?
מה הן מטרותיו ?
האם הוא צודק ?

ספרו של הרלן קובן - כמו כל ספריו, מותח וסוחף.
האמנם העלילה נגמרת בצורה שגורמת לך לפעור פה ואף לכעוס על התגלגלות העלילה, אבל אולי זה מטרתו של הסופר ?! כי אם אתה עדיין חושב על העלילה כמה ימים אחרי שגמרת את הספר - אז הצל"ש בהחלט מגיע לסופר.

סיכום : סה"כ ספר נחמד - לא פחות לא מעבר !

רובי וריל הם 2 סוכנים חשאיים, האליטה שיש ברשות ארה"ב.
הם עברו הכשרות מפרכות ב"כבשן", הכבשן הוא מתקן אימונים שנועד לחשל את אלה שלא הצליח להרוג.
כחלק מהמשימות המיוחדות אותן הם מבצעים, ומאחר שהם הזרוע המבצעת של הממשל - נקראים רובי וריל למשימה בלתי אפשרית - הוצאת 2 ילדים מגטו בלב דרום קוריאה.
חייהם של צמד הסוכנים אינו קל, ראש סוכנות ה C.I.A לא מחבב אותם בלשון המעטה, והוא שולח אותם למשימות מסוכנות, בידיעה שלא יוכלו לחזור מהן.
אז איך הם בכל זאת שורדים ?
מה הקשר בין 2 סוכנים מעולים, לרוצחת שכירה של ממשלת דרום קוריאה ?
מי חטף את חברתו של רובי, ומדוע ?
מה הקשר בין ריל, לזקן שנגזר עליו עונש מוות, הכלו בכלא לנידונים למוות, קרמינל ורוצח בדם קר ?

כל זאת, ועוד, תוכלו לגלות בספרו המעניין של דייויד באלדאצ'י !

לסיכום: ספר מתח מעניין וקולח.