ביקורת ספרותית על יש תנינים בים - סיפורו האמיתי של אנאיאטולה אכברי מאת פאבְּיו גֵ'דה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 במאי, 2018
ע"י dina


סיפורו האמיתי הבלתי ייאמן של אנאאיטולה, ילד בן עשר מאפגאניסטן. כאשר אנשי הטאליבן משתלטים על אפגאניסטן, כאשר השיא היה יום אחד כשנכנסו באמצע השיעור לכיתת לימוד, וירו למוות במורה לעיני תלמידיו, וזאת משום שלא ציית להוראות שלהם להפסיק את הלימודים, אז החליטה אמו של אנאאיטולה לעשות מעשה. באישון לילה בדרך לא דרך היא מבריחה אותו את הגבול מאפגאניסטן לפאקיסטן.


ושם, בעודו ישן אחרי המסע המתיש הזה, אמו של אנאאיטולה נוטשת אותו, וחומקת חזרה לאפגאניסטן. יש מי שיגידו שזה מעשה אכזרי להפקיר ככה ילד קטן לגורלו במדינה זרה, אך כחושבים על זה קצת לעומק מבינים עד כמה אמו אהבה אותו, ובמעשה הזה שעשתה נתנה לו חיים בפעם השנייה. הראשונה היתה כשהביאה אותו לעולם, והשניה- כששלחה אותו לעולם טוב יותר, עולם שיש בו עתיד. או במילים המדויקות בהן אנאאיטולה משתמש: "הבחירה להגר נובעת מהצורך לנשום" (עמ' 75).

כשהבין הילד שהוא אדון לגורלו, חיש מהר התעשת, מצא לו עבודה בתמורה לקורת גג, וכך, בחריצות, בתושייה, ובעיקר הודות לנימוסים טובים הצליח להתחבב על כל מי שהכיר, והצליח לא רק לשרוד, אלא אף לשפר את גורלו, בזכות עבודה טובה יותר, והרבה בזכות אנשים שעמדו מולו, והיכולת שלו להבחין בשוחרי טובתו.

וכך בדרכים לא דרכים ע"י החלטות שמתקבלות ברגע עושה הילד דרכו מפקיסטן לאיראן, ומשם לטורקיה, ומטורקיה מגיע הילד ליוון, והתקופה היא ימי טרום האולימפיאדה באתונה, והעיר משוועת לידיים עובדות לבנייה, ואנאיטולה עובד קשה בתמורה למשכורת יומית מכובדת ומכבדת. משנגמר הפרק היווני עושה דרכו הילד לאיטליה שזו לו תחנתו האחרונה במסעו הבלתי אפשרי הזה. שם נפתח לו פתח לעתיד בטוח ויציב, ומשנודע לו שיש באפשרותו להיות פליט בעל אזרחות איטלקית קבועה, וזאת בזכות (שוב) מפגש עם אנשים טובים שכיוונו אותו ועזרו לו, נרשם אנאאיטולה ללימודי איטלקית, וללימודים בסיסיים, שהרי בגיל עשר כבר הפסיק ללמוד, אולם הרעב ללימודים בער בתוכו כל הזמן ולא הרפה.

אף אחד לא הכין את אנאאיטולה לחיים. הוא נזרק אליהם, ונחת על הצד הכי מחוספס וקשה שלהם, לסיטואציות בלתי אפשריות שאפשר להעלות על הדעת שילד כל כך צעיר יידע ויוכל להתמודד איתן, אבל הוא ידע. יצר ההישרדות חזק יותר מכל דבר, והסיפור הזה הוא ההוכחה לכך.

יותר מכל- סיפור מרגש.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה בנצי. שבוע טוב!
בנצי גורן (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה דינה. רשמתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ