ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 במאי, 2018
ע"י פרל
ע"י פרל
"לזכר המאה התשע-עשרה שהספרות בה הייתה גדולה, האמונה בקדמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב טעם" (עמוד 3).
הספר "מות אכילס" מאת בוריס אקונין (הוצאת ספרי עלית גג – ידיעות אחרונות, 2007) הוא הרביעי בסדרת הספרים אודות הבלש הרוסי השנון והאנליטי, היועץ הטיטולרי אראסט פטרוביץ' פנדורין. הספר מתרחש בשנת 1882. פנדורין, שהשלים ארבע שנות שירות דיפלומטי ביפן שב למוסקבה ומתמנה כפקיד למשימות מיוחדות של הגנרל-המושל של מוסקבה. כשזה האחרון בוחן את תיקו האישי של פנדורין הוא נמלא דאגה. "משסיים את הגימנסיה מונה, בהתאם לבקשתן ומתוקף הצו של משטרת מוסקבה, לתפקיד פקיד הרישום במחלקת הבילוש, וקיבל דרגה של רשם קולגיאלי. גם זה ברור. אך לאחר מכן מתחילים הניסים והנפלאות להתרחש ברציפות. מה היתה הסיבה שבגללה, כבר כעבור חודשיים, זכה בדבר כזה: "עבור שירות מצוין, מסור ומצטיין, קודם, בחסד נעלה, ללא הקפדה על פרק זמן השירות, לדרגת יועץ טיטולרי, וצורף לסגל משרד החוץ"? ובהמשך, בסעיף העיטורים, המצב אף גרוע מזה: "עיטור ולדימיר הקדוש מדרגה 4, עבור תיק החקירה <<עזאזל>> (שמור בארכיון הסודי של גיס הז׳נדרמים הנפרד)"; "עיטור סטניסלאב הקדוש מדרכה 3 עבור תיק החקירה <<גמביט טורקי>> (ארכיון סודי של משרד המלחמה)"; "עיטור אנה הקדושה מדרגה 4 עבור תיק החקירה <<מרכבת היהלום>> (ארכיון סודי של משרד החוץ)". סודות, ותו לא!" (עמוד 18).
והנה אחרי שהגיע מצא עצמו פנדורין שקוע עד לצוואר בפרשה מסתורית בעלת חשיבות ממלכתית. הגנרל מיכאיל "מישל" סובולב, גיבורה המהולל של רוסיה, נפטר. הגנרל לא נהרג בשדה הקרב, או נפל קורבן למחלה, כי אם נמצא מת על הכורסא בחדרו, כתוצאה מדום לב. מצער ביותר, אך,איך לומר, שיגרתי... אך פנדורין מסרב להניח לעניין. "עברתי את כל המערכה הב... בלקנית לצידו של האיש" (עמוד 24), הצהיר הבלש וניכר כי נאמנותו לחברו הוותיק לנשק תחייב אותו לפענח את הפרשה. כשלצדו איש היאקוזה לשעבר ומשרתו הנאמן בהווה, שיבטה מאסהירו, או בקיצור- מאסה, נדרש הבלש להתמודד עם חורשי המזימות שבצמרת הממשל הרוסי, סוכנים כפולים ופושעים מוסקבאיים אכזריים, נשים מפתות, והרוצח השכיר המסוכן ביותר בעולם, אחימאס ולדה.
פנדורין הוא, כפי שנכתב בגב הספר, שילוב מושלם של "אינטיליגנט רוסי, ג'נטלמן בנוסח בריטי ואיש המעלה הקונפוציאני". זה לא מזיק שהוא גם בקי ברזי אומנויות הלחימה של המזרח הרחוק ומיומן באקדח. כשהוא נלע, למשל, למצב מסוכן בפונדק "עבודת פרך" בו שוהים ה'עסוקים' של מוסקבה, קרי הפושעים המסוכנים ביותר בעיר, הוא מגיב כאיש פעולה. "אראסט פטרוביץ' הפך את השולחן ומשך באחת את אקדח התופי שלו מחיקו.
– לא לזוז! – הוא צעק בקול מטורף. – משטרה!
אחד ה'עסוקים' הכניס יד מתחת לשולחן, ופנדורין ירה בו מייד. הבחור צרח, תפס את חזהו בשתי ידיו, נפל על הרצפה ונתקף עוויתות גסיסה" (עמודים 140-139)
נהניתי מהספר מאוד. תרגומו של יגאל ליברנט משובח והוא מאיר מושגים ומקל על הקורא את החיבור זלמן ולתקופה. הספר עצמו מתואר משתי זוויות שונות, זו של פנדורין, וזו של המרצח השכיר, ולדה, השווה לו בכישוריו. מאבק קטלני בין שניים שלא רגילים להפסיד. מותח ומרתק.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
