ביקורת ספרותית על בארבע ידיים מאת ענבל אלמוזנינו
ספר לא משהו

---

נתחיל בזה שאומר שאיני מכירה את הסופרת ולא קראתי שום ספר שכתבה וזה הספר הראשון שלה שקראתי.יתכן שמדובר בסופרת טובה איני יודעת אז לא אחווה את דעתי על סמך ספר אחד
הביקורת שלי היא על פי דעתי האישית וטעמי.
מאוד היה קשה להתחבר לספר ולסיפור.
כשאני קוראת ספר מתח אני מצפה למתח.התקציר נשמע מבטיח חבל שהתוכן הרבה הרבה פחות.כשאני קוראת ספר מתח טוב אני מסיימת אותו ביומיים ולפעמים באותו יום תלוי עד כמה הוא טוב ומותח.עם בארבע ידיים אני תקועה כבר מעל שבוע וחצי וסוף סוף אני בסוף הספר.
כשאני קוראת ספר תמיד יש את הדמות שאליה אני מתחברת מזדהה מחבבת או דמות שנוגעת לליבי בד"כ זו הדמות הראשית.
וכאן,לא התחברתי לאף אחת מהדמויות.סמנתה(גיבורת העלילה)לא דיברה אלי-כלל.
הספר התחיל נחמד.לא וואו אבל סביר ההמשך פשוט הלך ונעשה שיטחי ומעייף לפעמים.לטעמי היו כמה דברים מיותרים שבאמת יכלה הסופרת לדלג עליהם.
ברצינות.קראתי לא מעט ספרים וספרי מתח הכתובים בגוף ראשון ואף לא אחת מהסופרות כתבה משהו כמו ריסי הארוכים שפתי הבשרניות גבי העירום וכו' וכו'(משהו בסגנון אני כוסית).לטעמי מיותר ומיותר.אותו הדבר יותר מדי שמות שירים ותירגומים של שורות מתוך השיר-יכלה לוותר. לא הוסיף כלום לעלילה.
לא הבנתי דבר אחד ואשמח להסבר.כל ספר בו הסופר/ת כותב/ת פרולוג זה קטע שנותן רקע לסיפור אצל ענבל הפרולוג זה בעצם קטע מתוך הספר
(בהמשך הסיפור)ולא רקע.
לדעתי חלק מהספר מתמקד יותר מדי במתח המיני או מה שזה לא יהיה בין שני גיבורי הסיפור סמנתה/טורס.בעיני היא שרוטה לחלוטין והוא מאצ'ו טיפוסי.תיאורי הברוגז מוגזמים שניהם אמורים להיות אנשים אינטיליגנטים אך מתנהגים כמו ילדים בגן.באמת לא יודעת מה הרעיון של הסופרת להציג את שני גיבוריה כ-אידיוטים מושלמים כשזה נוגע לקשר בין אישי.
אז מתח לא מצאתי גם לא אמפתיה ולא סימפטיה.
סופרים בדרך כלל עושים תחקירים לספרים שלהם לפי אופן הצגת העלילה נראה כי הסופרת כתבה על פי דמיונה בלבד בלי לערוך תחקיר לצורך הסיפור.ספר גם אמור להיות
קרוב למציאות כדי להשוות אמינות לסיפור וכאן בספר לא רק שבעיני הוא לא אמין כלל אלא שלא כך מתנהלים הדברים בארה"ב.במציאות במקרה חטיפה הF.B.I. כבר מזמן היה משתלט על החקירה.במציאות שום עיתונאי לא היה מסתובב חופשי בתוך תחנת משטרה ובטח שום צ'יף שמכבד את עצמו לא מסתבך עם עיתונאית.קראתי די הרבה ספרים על אותו רעיון ההבדל שספרים שקראתי היו אמינים בעיני בעוד הספר הנ"ל אפילו לא קרוב.
רעיון של כתיבת ספר זה לתת לקורא הרגשה שהוא חלק מהעלילה שהקורא ידמיין את עצמו שם לי זה קורה המון ציפיתי גם שהספר בארבי ידיים יגרום לי להרגיש ככה אבל כלום.לא קרה.
ואם זה לא בדיוק ספר מתח אז יכול להיות שהסופרת ניסתה לכתוב רומן אהבה בעצם?
יומרני מצד הסופרת לנדוד עם העלילה לניו יורק מוטב שהייתה נשארת עם העלילה בארץ.

בעיני הספר לא רק שלא טוב אלא בזבוז זמן
להרוג זמן אם משעמם אז כן.לקרוא כשלא משעמם,לא מומלץ

» ביקורות נוספות של נונה
» ביקורות נוספות על בארבע ידיים