ביקורת ספרותית על שפע של קתרינות מאת ג'ון גרין
בזבוז של זמן

---

ג'ון גרין הוא סופר שכול ספר שלו שיתורגם לעברית אני אקרא. בניגוד לדעה הרווחת לא התלהבתי יותר מידי מאשמת הכוכבים, אהבתי מאוד את ערים של נייר, ונדלקתי לחלוטין על מחפשים את אלסקה המצוין. הוא סופר טוב מאוד ויש לו כמה ציטוטים מבריקים. אני יודעת את זה כי הוא גורם לי למרקר בספרים.
בכול מקרה, ברגע ששמעתי ששפע של קתרינות תורגם היה לי ברור שאני אקרא אותו ואהנה ממנו, אבל משהו התפקשש בדרך.
ההבדל הכי גדול בעיניי היה נק' המבט. כול הספרים של ג'ון גרין שקראתי היו מסופרים מגוף ראשון ואילו הספר הזה היה מסופר מגוף שלישי. הבחנתי בהבדל הזה בגלל שהכתיבה עצמה הייתה פשוט הרבה פחות טובה. היה פיצוי מסוים על העובדה הזאת עם הערות שוליים מעולות ומשעשעות אבל באופן כללי הכתיבה לא זרמה לי יותר מידי והיה לי קצת קשה לקרוא את הספר ברצף, אבל אולי אני משליכה על הכתיבה את העובדה שהספר הזה הוא פשוט משעמם.
הרעיון מגניב - קולין הוא ילד פלא, ולא גאון- זה קריטי שמתאהב רק בבנות שקוראים להן קתרין. לאורך מערכות יחסיו עם הקתרינות הבן אדם נהיה נזרק מקצועי. וכמו ילד פלא, הוא מחליט לכתוב נוסחה מתמטית שתשקף את העובדה הזאת ותוכל להציג את העבר והעתיד של מערכות היחסים שלו. משהו כזה. אני לא משהו במתמטיקה. בדרך הוא יוצא לטיול עם החבר המצחיק שלו חסן ומכיר את לינדזי, בחורה נחמדה ודי מעצבנת ש ******ספוילר****** מובילה לסוף הצפוי ברמות בעלילה הלא מתקדמת הזו (איך עלילה על משוואה מתמטית יכולה לא להתפתח? שאלה מצוינת!) שהוא, כמובן, לינדזי וקולין נהיים ביחד והוא כנראה מתגבר על האובססיה המשונה הזאת לבנות שקוראים להן קתרין.
היה אפשר לצמצם את הספר ל30 עמודים, להעביר את הפואנטה ולשמור על מידה מסוימת של הנאה לכול אורך הספר. חבל. מחכה לתרגום הבא.

» ביקורות נוספות של תולעת
» ביקורות נוספות על שפע של קתרינות