ביקורת ספרותית על אוגי ואני - שלושה סיפורי פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 באוקטובר, 2017
ע"י פייג'


אם אתם מתכננים לקרוא את הספר הזה אז כדאי שלא תקראו את הביקורת.


קודם כל, אני רוצה רק להגיד שהספר הוא *לא* ספר המשך ל'פלא'. הספר הזה הוא הסיפור של אוגי פולמן מנקודות המבט של ג'וליאן, שרלוט, וכריסטופר.
נקודת המבט של ג'וליאן היא הראשונה ולדעתי גם הכי חשובה כי כמו שהסופרת כתבה בהקדמה, המון אנשים מיהרו להסיק שג'וליאן מרושע לאוגי במהלך כל הסיפור והוא לא ניסה להשתנות והיו כאלה שטרחו וכתבו את המשפט הזה:" keep calm and dont be a julian". לפני שהספר הזה תורגם לעברית, גם אני חשבתי שג'וליאן מרושע ורק מנסה לאמלל את אוגי, ובהתחלה זה באמת היה ככה. ג'וליאן פחד ונגעל מאוגי בגלל שהיה שונה מכולם, אבל יום אחד סבתו של ג'וליאן (גראנמר, כמו שהוא קורא לה) סיפרה לו סיפור על מה שהיה כשהיא הייתה ילדה: הגרמנים אספו ילדים מבית ספרה, ובמקום ללכת ביחד איתם היא ברחה לתוך בית הספר כשלפתע שמעה קול שקורא לה וזה היה הילד השונה בכיתה. כולם קראו לו טורטו (סרטן בצרפתית, אני חושבת) בגלל שהוא הלך כמו סרטן והוא יכל ללכת רק עם קביים. טורטו הצליח להחביא אותה ולתת לה מחסה במשך שנתיים באסם של המשפחה שלו, כשכל יום הוא הלך לבית הספר וסיפר לה את החומר הנלמד. אך יום אחד, הגרמנים תפסו את טורטו בדרך לבית הספר וגראנמר התחרטה על כל הפעמים שקראה לו בשמות גנאי לפני שבאמת הכירה אותו והבינה עד כמה זה היה מיותר ומרושע וג'וליאן למד מהסיפור הזה וניסה להיות נחמד יותר לאוגי ולהתיידד איתו. אז כן. ג'וליאן עבר שינוי, ובהחלט אפשר ללמוד ממנו הרבה. עד כאן הפרק של ג'וליאן.

-הפרק של כריסטופר-
הפרק הזה מספר עד כמה היה קשה להיות חבר של אוגי וזה היה פרק די קצר.
אז מסתבר שכריסטופר הוא שכחן. הסיפור מתחיל בזה שהוא שוכח דברים שהוא צריך לקחת לבית הספר ואמא שלו צריכה להביא לו אותם והיא מאחרת. בחמש שעות בערך. כריסטופר חושב שהיא הלכה לבית של אוגי כדי לנחם את משפחת פולמן בגלל שדייזי מתה, והוא כועס. ממש כועס. אבל אז הוא מגלה שאמו עברה תאונת דרכים והוא מגיע לבית החולים עם אבא שלו. בבית החולים הוא רואה גם את אוגי שעבר ניתוח והיה לאוגי חור בינוני מעל השפה שלו. המראה זיעזע את כריסטופר והוא מקיא כי הוא לא מאמין מה עובר על החבר שלו. לפני זה, הוא קנה לאוגי ערכת לגו גדולה ולעצמו בובה של איווק והוא מביא את הבובה לילד אחר בבית החולים שיש לו עיוות בפנים.
אז כן, אם תהיתם, גם כריסטופר עובר שינוי. הוא גאה שיש לו חבר כמו אוגי ואם יש ילדים שנועצים באוגי ובו עיניים, זה כבר לא מעצבן אותו.
עד כאן הפרק של כריסטופר.

-הפרק של שרלוט-
שני הדברים המרכזיים ששרלוט מספרת עליהם הם הימנה צ'ין, ומופע המחול הגדול שהיא, הימנה וסאמר מופיעות בו.
בפרק הזה, ר"ג פלאסיו בעצם מדגישה שאנשים לובשים מסכות- הם יכולים להיות מה שהם רוצים, לא נעימים לבן אדם אחד ונעימים לאחר והדוגמה לכך היא הימנה צ'ין.
במשך כל הספר 'פלא', הימנה צ'ין הייתה חלק מהבנות שהיו ב'צד' של ג'וליאן ולכן חשבתי שאין לה עוד צד. אבל דווקא יש לה, והיא מוכיחה את זה כשהיא מפתחת את החברות שלה עם סאמר ושרלוט.

אז בעצם מה שר"ג פלאסיו מעבירה לנו בספר 'אוגי ואני' זה שכל אחד יכול להשתנות. גם אם אנחנו לא חושבים ככה.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ