ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 ביולי, 2017
ע"י רן
ע"י רן
פעם אחת נכנסתי לבר והכרתי בחורה הולנדית. כדרכי בקודש לפני נסיעתה קניתי לה ספר ובחרתי את ספרו של מאיר שליו "רומן רוסי" שבאנגלית נקרא The Blue Mountain, ותהיתי ביני לבין עצמי האם הספר ידבר אליה (בכלל הופתעתי שהוא תורגם לאנגלית). עברו הימים ופתאום היא התקשרה צוחקת וצעקה "הוא פרד הוא פרד" ....
בד"כ אין לי רגשות אשם אם אני לא מכיר או קורא יצירות מופת או לחילופין לא מכיר סופר מסויים. אלא שבמקרה של דויד ממש הרגשתי אי נעימות שלא קראתי את הספר וניצלתי את ההזדמנות בסופש לקרוא בו.
את דויד גרוסמן האדם אני מאוד מעריך ומוקיר, הלואי שירבו כמותו בארצנו, את הסופר את אני פחות אוהב, זה פשוט עניין של סגנון וגם אל הספר הזה שנכתב כמונולוג ארוך אין סופי ומתיש לא ממש התחברתי למרות שהוא כתוב באופן הדוק ומהוקצע.
ביני לבין עצמי תהיתי מדוע הוא התקבל בעולם בזרועות פתוחות והרבה הערכה, אבל כשקראתי את הס]פר מנקודת המבט הזו אני חושב שמהות הסיפור שמתרכזת בעצם בנסיעה חזרה ממחנה הגדנע ועד בית הקברות מתחבאות התחושות האנושיות שכולנו בעולם יכולים להתחבר אליהם דבר שהופך את הספר לאוניברסלי ואת דויד גרוסמן לסופר מעולה שיכול לגעת במקומות שאנחנו לא תמיד רוצים לחשוב עליהם
שווה קריאה סבלנית (למרות שכאמור אני באופן אישי לא אוהב את הסגנון)
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אני מניחה שצריך לקרוא את 'רומן רוסי' כדי להבין למה היא צעקה שהוא פרד.
בחור ישראלי נותן לבחורה הולנדית רומן רוסי. נשמע כמו התחלה של משהו. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אכן, סוג של ספר מופת. פרס מאן בוקר קטן עליו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
הספר הזה נפלא בעיני, למרות שמהסופר גם אני לא מתלהבת.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
