ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 במאי, 2017
ע"י קוראת מגיל צעיר
ע"י קוראת מגיל צעיר
אוקיי... עברתי עכשיו על כל הביקורות שלי, ואני חושבת שאת זו כתבתי לפני שנתיים (או ארבע או חמש), ואני מתנצלת מעומק לבי על שלקח לי כל כך הרבה זמן למחוק אותה.
בפעם הראשונה שהתחלתי לקרוא את הספר, הייתי בכיתה ח' או ט', זמן קצר אחרי שהבנתי איך העולם עובד- גיליתי את עובדות החיים, אם תעדיפו- וכל ספר שנגע בנושא היה על גבול הטראומטי מבחינתי, אחרי שאיכשהו קראתי המון ספרים שבאמת היו מגעילים.
אז... משם הביקורת הראשונה שלי הגיעה.
אני מתנצלת.
הספר הזה מצויין.
קראתי אותו שוב בכיתה יא', אני חושבת. לקח לי הרבה זמן להחליט שאני חוזרת אליו, ובסופו של דבר היה מחסור חמור בחומר קריאה, שעודד אותי לאסוף אותו שוב אל זרועותיי ולשקוע בעלילה, שלמרות שהמוח בן העשרה שלי תייג כלא ראויה לקריאה, הייתה זמינה יותר מכל ספר אחר.
והספר הזה באמת מוצלח.
הכתיבה שלו- הקריאה שלו- זורמת. לורן אוליבר כותבת מעולה בשביל ספר ביכורים. הוא מעניין והוא צבעוני, והוא מתאר חיים שרובנו היו חולמים עליהם כמתבגרים, או כילדים. (עוד לא הגעתי לשלב הבגרות, אז קטונתי מלהעיד עליו.)
למרות שהספר בנוי מאותו היום שחוזר על עצמו, הוא לא רפיטיטיבי. היום השני כן, אני מניחה- כדי להדגיש את הדמיון ולהראות שזה מוזר ולא תקין. אבל הסופרת הצליחה להשאיר בי רמה קבועה של עניין- או, יותר נכון, צומחת בקצב קבוע (האשטאג בגרות במתמטיקה האשטאג לא במיקוד)- למרות שמה שתואר בו היה אותו היום, כל פעם מחדש.
אין לי הרבה יותר מה לכתוב עליו, השעה מאוחרת ואני רק רוצה למחוק את הביקורת הזוועתית שאיכשהו העזתי לפרסם. רק אגיד שהספר מעניין גם בקריאה חוזרת, וחוזרת, וחוזרת. לפעמים הוא מתוק מדי, אבל זה בסדר, ולפעמים הוא קשה מדי, וגם זה בסדר. הוא, איכשהו, החיים.
כשקראתי אותו בפעם הראשונה לא הבנתי את המסר שלורן אוליבר ניסתה להעביר. הייתי ממוקדת מדי בקטעים הגסים-לכאורה (אני חייבת לציין שבקריאה שפויה יותר, אין יותר מדי כאלה. באמת יצאתי מנקודת הנחה שגויה) ולא שמתי לב ביופי שבספר. בכלל לא גמרתי אותו בקריאה ראשונה.
הספר מקסים. הוא לא קליל, אבל הוא לא כבד מדי. יש בו קטעים משעשעים. יש בו ידידות ואהבה ומשפחה וחוויות, והוא מעלה את השאלה של החיים, היקום וכל השאר (לכו לקרוא קצת דאגלאס אדמס), שהיא משמעות החיים.
ומדי פעם, כשיש לי צורך בקצת רומנטיקה, אני חוזרת אל קטעים מסויימים בספר. קשה להאמין שזה הספר הראשון שלה- הוא כתוב כל כך טוב.
אז לכו על זה. תקראו אותו. יש בו כמעט הכול, והוא פשוט נהדר- גם מבחינת כתיבה (ותרגום, שזה ממש חשוב) וגם מבחינת עלילה, וסאב-עלילה, וסיפורי רקע ופרטים קטנים ולא חשובים, ומשמעות, ומסר, ופשוט הכול.
זהו.
תוך כדי כתיבה נזכרתי שלא קראתי אותו כבר איזה חודשיים. עשיתי לעצמי חשק לקרוא אותו שוב.
הוא באמת מוצלח.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת