יום המשפחה הולך ומתקרב וממש במקרה דווקא בימים אלה אני קוראת ספר זה, המוגדר כספר נוער, אך כמובן שגם מבוגרים עשויים לצאת ממנו נשכרים. במיוחד יאהבו את הספר אלה שנהנים מחזרה אחורה בזמן. במקרה הזה מדובר על חזרה שנים מעטות לפני הקמת המדינה, שנים שבהן רבים מיהודי תימן כמהו לעלות לארץ ישראל ומתוך תקווה זו עזבו את הכפרים ופתחו במסע לעדן. המסע לעדן במקום שיקרב אותם להגשמת החלום לעיתים נראה כי הרחיק אותם. חלקם מתו בדרך לעדן ורבים סבלו בעדן עצמה, כאשר נאלצו לישון ברחובות, ללא קורת גג, בתנאים גרועים וסבלו מרעב ומחלות.
שמועות על המצב הקשה הגיעו לארץ ישראל. בארץ ניסו לסייע על אף שזה היה קשה, מכיוון שבדיוק באותן שנים סגרו הבריטים את השערים. הסיוע הגיע באמצעות שליחים מהארץ והספר מתמקד ברחל ונפתלי שנשלחו לעדן במטרה לספק סיוע רפואי, היות שהיא הייתה אחות ומוצאה היה תימני והוא היה רופא. הספר מבוסס על קורות חייהם האמיתיים של רחל ונפתלי שהינם חמותה וחמה של הסופרת והיא מקדישה אותו לזכרם.
הספר נע בין הווה לעבר. בהווה רחל היא סבתא ונפתלי כבר הלך לעולמו. רחל היא סבתא טובה שהקשר עם נכדתה רונה חשוב לה מאוד. לכן כשרונה פונה לסבתה בבקשת עזרה בעבודת הגמר בסוציולוגיה רחל נענית לה בשמחה. עם זאת, כשהיא מגלה שמתן העזרה כרוך במילוי שאלון אמריקאי סטנדרטי ויבש שעוסק בנושא מערכת יחסים רומנטית, היא מתקשה להבין איך אפשר להכניס נושא כל כך רגיש למסגרת כל כך יבשה ואפילו רדודה.
בכל זאת היא מאד רוצה לבצע את המשימה, אך בכל פעם שהיא מנסה למלא את השאלון, עולים בה הזיכרונות, שסוחפים אותה למלא דפים שלמים בכתב ידה.
הנושא שבו מתמקד הספר אולי כבד והסיטואציות מהעבר המתארות את מצב הפליטים היהודים, לא קלות, אך הכתיבה מעניינת וסוחפת לקריאה והנושאים חשובים. הן הנושא ההיסטורי, המתאר את תלאותיהם של יהודי תימן והן נושא הזוגיות והאהבה הרומנטית, נושא רלוונטי תמיד שאין אדם שלא מתחבט בו.
ספר מרגש, נוגע ללב ומומלץ.