"שרית מזרחי. מי ידע מי זאת בכלל? ספר מתח ראוי לשמו, טס בטיל וכתוב בצורה נעימה ולא מעיקה ומוצפת בעודף ישראליות. מסתבר שהסופרת היא עורכת דין פלילית, וזה כמובן מסביר את השליטה שלה ברקע הרלוונטי אבל לא מסביר את ההתמצאות בנושא המרכזי שלשמו – ילדי פנימיות עזובים. וכאן היא מפגינה יכולת תיאור מרשימה (אם כי בעלת נטייה שיפוטית חד-צדדית). הגיבורה הראשית היא שירה, מורה לפיזיקה, נשואה + 3. מן הסתם, לא נורמטיבית ומשעממת כמו שזה נראה – בדיוק הפוך. שירה כבר מסובכת בפרשת רצח מלפני 15 שנה והיא באמת מנסה להחליף תקליט אבל אז מגיע רצח נוסף ועוד אחד, ושירה שלנו נבהלת ובורחת, ועל הבורחת בוער הכובע...יובל, בעלה של שירה, הוא במקרה גם עורך-דין פלילי אבל זה מילא. הוא בנו של יו"ר לשכת עורכי הדין, "אימת המשטרה". ויש את החוקרת אלימלך, אחת שעשויה ללא חת, בעלת עיני רנטגן ושכל חריף אבל היא 'פרסונה נון גרטה' מבחינת הממונים עליה. כרגיל. החוקרת קצת מעגלת פינות, יובל הבעל הנטוש קצת מפגין יוזמה פרטית, חברתה של שירה מהפנימייה (מקור הצרות) מפגינה קצת אישיות ועמוד שדרה, לשם שינוי – וכל זה ביחד מוביל לסיום הדרמטי של התעלומה. יופי. "