“גילוי נאות: את צביקה צוק אני מכיר לדעתי מימי אנטיוכוס. תחילת האייטיז כזה. כבר אז הוא היה למיטב זיכרוני קצין חינוך בדימוס, עם רזומה מטורף וארוך שנים של חוקר-חופר-מדריך טיולים (המונח "חופר" - כמקורו ולא כפי שמקובל בימינו), פלאס הילה של חצי אלוהים ורעב מטורף להוביל לשטח כל מי שרק גילה מאית מההתלהבות הבאמת ייחודית שלו (ואת זה אומר מדריך טיולים מזה כ-27 שנים...) לשבילי הארץ בכלל ולמפעלי מים עתיקים בפרט, רצוי אדירי ממדים, עדיף עמוקים, בונוס לכאלה עם כניסות נסתרות ויציאות מסובכות. אח"כ פגשתיו שוב בקורס חוי"ה, בבה"ד 1, בקורס מורי דרך של משרד התיירות ובאין-ספור מסגרות של הכשרה מקצועית. מנטור לחיים.
עם השנים, קצין החינוך צביקה צוק הפך את הידע העצום שלו כמו גם את הפניות לכל דיכפין - למקצוע, והוא כיום דר' צביקה צוק בשבילכם, הארכיאולוג הראשי של ראשות הטבע והגנים, מנהל חפירות מוסמך (שבע שנים ברצף בסוסיתא), סמכות מוכרת בתחומה בעולם כולו ומרצה מבוקש כאמור ברמה של נסיעה לירושלים מבאר שבע לפגישה עמו בשש בבוקר, ביום חורפי קר ומנוכר. לאחרונה גיליתי לעצמי שהוא ככה התעדן קמעא -לא שהייתה לו אישיות נוירוטית קודם לכן, חס וחלילה- ונשתרש אצלו מעין הומור אנגלי דק ואנין כזה... ארץ ישראל הטובה.
הספר הנ"ל פורסם בשנת 2011 ומאז קשה למצוא אותו שלא במסגרת הזמנה קונקרטית או בהרצאות של צביקה, לפעמים הוא זוכר לזרוק כמה עותקים בבגאז' של הסובארו... לכאורה, לא מדובר בפרוזה, אך הנה כמה סיבות מדוע לקרוא את הספר ויפה שעה אחת קודם:
1. לאור העובדה שאנשים פה ניקדו וביקרו את התנ"ך, את הברית החדשה ולהבדיל ספרי בישול – מה רע בספר אתרים וטיולים?
2. חלק ניכר מהספר הוא אכן פרוזה לכל דבר ותשוקת המחקר והכתיבה של צ"צ עולים ונובטים ממנו מכל עבר... הוא מתאר, למשל, את גילוי אמת המים העתיקה לטבריה – ואתה שם איתו ממש, יורד מהרכב, חותך ברגל לגבעות שממערב לכביש עוקף כינרת, הולך כ-600 מטרים בסבך הצמחייה והנה היא שם, ממש למרגלותיך, עם הטיח המקורי והכל, כאילו לא נגעו בה באלפיים ומשהו השנים האחרונות ורק מי החיים שזרמו בה בעבר הוטו לתעלה פתוחה אחרת... קסם.
3. כל מי שאוהב לטייל בארץ, כל מי שחושב שמיצינו את כל האתרים הראויים בה לביקור, כל מי שצמא לגלות בעצמו אוצר אמיתי של מפעלי בנייה מונומנטליים הקבורים ממש מתחת לרגליו בארץ המרהיבה הזו שלנו – ימצא בספר הזה את כל תאוותו ויותר מכך.
חובה בכל בית.
”
