צָ'אפָּא וְצ'וּלָה הֵם רַק בְּנֵי אַרְבַּע. הֵם גָּרִים עַל הֶהָרִים מִחוּץ לָעִיר יְרוּשָׁלַיִם. הֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זוֹ מְאוֹד מְאוֹד וְגַם אֶת אִמָּא וְאַבָּא. הסיפור נכתב אחר צָהֳרים אחד אי שם במבשרת ציון שליד ירושלים. הבן שלי, מיכאל, אז בן שלוש וחצי, שיחק עם ילדה מלאת קסם בשם ארבל, שלהּ קוקו ארוך מסורק לאחור וקשור בגומייה. ש...