״מכל בן אדם אתה לומד משהו. מכל עץ, שיח, או צל. סלע, או קליפה של דבר מה. האם אפשר לומר במילים מה? לא תמיד. אבל הרבה פעמים אתה יודע. מהבן אדם הזה למדת אכפתיות; מההוא, למשל, המורה שלי, רצון לחופש; מהעץ הזה חיים פתאומיים, קצרים, אך מלאי דמעות טובות, כי פתאום להרף עין ניבט אליך העץ מבין הדמעות וחייך. ומעץ אחר, שֶׁקֶט לבן, שמדביק עץ אחרי עץ כמו שׂ...