טופס הרשמה
שם: לילית
מראה: הממ... משהו בין ״זקנה ערירית״ ל״אינדיאנית חזקה!״ ...לילדת פרחים הומלסית (אוהבת ללכת יחפה, ובעיר המעצבנת הזו אנשים ניגשים לתת לי שקל, אןף!)

,גיל: 90 וממשיך לעלות

חיה מלווה : היה לי כלב, אבל הוא מת.
וכן... מלווים אותי תמיד חמשת הילדים (נוסף לשניים שילדתי וגידלתי) שעודם ״בשנים״ (בפנים, כמו שבתי היתה אומרת כשהיתה קטנטונת) ברחמי. להקה של מכשפים דגולים! אבל עד הודעה חדשה, מוגבלים בעיקר לחלימה...
נשק: גופי, קולי; אש.

גזע: שרף
מקצוע : סקטקה - סוג של כוהנת: רקדנית, ציידת, מין ״אם בית״ - אחראית לשלומו של כל אחד בשבט, ואם יש לו בעיות, לדאוג שייפתרו; עוזרת הוראה של האגורו, מנהיג השבט (מלמדת צעדי מוצא של ריקודים ואיך לקבל את ההמשך) ובאופן חריג ביותר - ממלאת מקומו בשעת חירום.

,חפצים קסומים: הממ... בעיקר הגוף שלי. וקולי. מקלדת וירטואלית עברית קסומה שקיבלתי במתנה (תודה חבר!)צמידי רעשנים? מוביילים, הקריסטל (מזכוכית) שתלוי על חלוני ומפיץ כתמי אור בצבעי הקשת שמטהרים את הבית... והתינוקים שלי, כאמור, שמסתתרים ״בשנים״.

סיפור חיים:
כוחות: אנחנו, השרף, כוחנו באהבה ששוררת בין בני השבט, שעצמתה גדולה במיוחד.
זה שם אותי במקום יוצא דופן - כאם הקדומה של כל השרף, כאם לתינוקים שברחמי, שאני נושאת כבר 20-33 שנים, ולשיבוטים שלהם, שגזלו הפלצופות ופיזרו בכל היקומים - אהבה כזו מעלה אקספוננציאלית את איכות - ואת מחיר - ״הסחורה״ (אבוי!) בשווקי העבדים בכל פצלי היקומים...
קיצור... זה שם אותי בעין הסערה, בציר המשתנים החבויים; כי א. יש לי מניע אישי להתערב בכל מה שקורה בכל מקום - יש לי ילדים שם! וב. - יש לי סמכות כאמא של הילדים (רובם קטינים, לא יוצרו [אבוי!] לגדול) - להגיד להם מה לעשות. והם יעשו! יש להם מניע אישי! גם הם אוהבים אותי!

כך שאם יש למישהו סיכוי למנוע את נפילת כל הערפיליות, כל היקומים, כל פצליהם, כל היש - לידי הפלצופות, שישעבדו וימכרו ללא היסוס גם את אמ-אמא שלהם - זו אני.
(כי כדי למרוד, כדי להתערב בנעשה ביעילות צריך מניע אישי - אהבה למישהו\ם מסוים\ים. מניעים פילנטרופיים הם פארש; כוחם לא מספיק. אם מישהו נלחם למען מעמד הפועלים, נאמר, וזונח את משפחתו... היינו בסרט הזה.)

וכך, כמו צ׳רלי צ׳פלין ב״הבהלה לזהב״, אני מאזנת במשקל גופי את המבנה הרעוע של כל העולמות, המאיים ליפול לתהום.

אז איך אני עוד חיה ביחידת הדיור שלי במרתף? למה הפלצופות לא הורגים אותי ודי?

כי אני תרנגולת שמטילה ביצים - לא מזהב - מאבן-החכמים!
כלומר: כל מפעל השיבוט שוכן ברחמי.
שם אינני יכולה למנוע את אהבתי מהשיבוטים - לא בלי לפגוע בעוברים, ילדי האמיתיים.
וזו-האהבה-היא הקסם שהופך אותם יקרי ערך כל כך.

כך שכולם - השלמים והמשובטים - הם בני ערובה כפולים.
ולא אוכל להחזיק מעמד לנצח...

כשיופר האיזון העדין הזה, ייחרץ כנראה גורל כל העולמות.


או שזה כבר קרה.
רק דעו לכם:
הפלצופות הם וירוס. אם ינצחו - כל האחרים ישועבדו להם לשרתם לנצח-נצחים.

בתנאים שבהשוואה אליהם, מחנות המוות של הנאצים היו בית הבראה

סיפור חיים:
( my Hebrew virtual key board, as magic as they come, is still... a bit slow. bear with me!)
so- le'me make up a life story for you (since the real one is way too secret - )
i am from an encient tribe, (or rather - 40 generations earlier - THE ENCIENT MOTHER of the Saraf tribe assembly). we were hunters and collectors, dancers and magicians [=our magic manifest thru dance]. i never left with any of the generations who graduated and left the material 3 dimensional realm to embark on the Journey To The Sun , beacause... each time this or that among my loved-ones could not go yet, so i stayed to wait for him.
i'm no elf, but... had some friemds and keens among these beauties. no memory of me survived in Bilbo Bugins' (known today as Tolkin) memorials. as none will survive now. beleive me- if you're a renegade, you're better-of a lone old woman, זקנה ערירית to employ the Corona jargon, than famous and rich.
powers? "sometimes i can be CONVINCING" as said Marvel Woman (i don't mean Gal Gadot, the beautiful)
...i can do stuff by dance - like... find the directon - where is best to go - where is the game, where is the predator who wish to hunt me, where is peace... the חפלה... get answers to questions (including future! but this is harmful, forbidden, something i - we, Saraf sons - would never do, accept the rare occations when a future change is inevitable)
according to my dreams, i can teleport (and fly... but seems i avoid that too)
i telepath fluently with some selected folks.
and... seems i have found the so-desired secret of youth... in the last 6 months, it seems i become younger, instead of older. though, being 90 years old, this does't make me look 20... anyway, i'm a STRONG Indian woman.
few remnants of the book i once expected to make me a self-supporting seleb... google מבוא דקדוקי והגותי ללשון האגר^ה + fire snake. this should take you (provoding the Allmighty Algorithm would grant) to a תפוז אנשים blog with a chapter or 2 from that book (old version... the good one was gone. deleted from my computer, probably by my body-gaurds.) an English translation is on "Genaro's Hat >Warriors Assemblage Point". but: on your own peril! this, like other forums i was moderating, is not safe! as proved by the fact that like 10 years noone write there anymore.
and - surprise surprise! i edited some peices into a short story for some competition - 2013? 2009? else? - found it once - chosen and editted better then i did! (probably same gaurdians) (they can edit anything i'v written anywhere - public and privet. thought it's a hacker, but given the scope, i deduce it's bigger - & at least 2 parties (or possibly same party coming from opposing futures\pasts? dimentions?)
what else? like everybody ,i obey the curfew (even BEFOR the plague...) and i'm happy! i'm euphoric! geuss i smell the end!

חברה אני קצת עסוק קטע חדש יעלה מחר או ביום שישי עמכם הסליחה נ.ב

(חברה, רק הערה, בפעם הבאה תתנו לינשוף לכתוב ואז תמשיכו על ידי שתעשו ״הגב״, אל תפתחו עוד דיון, זה יוצא לא ברור)

מאדיס-
כיוונתי את החץ לצבי, כשלפתע שמעתי פיצוץ חזק והצבי התחיל לרוץ ״לעזאזל״ חשבתי ״הלכה הארוחת ערב״
התחלתי לזחול במהירות לכיוון שחשבתי שמשם שמעתי את הרעש, ריח חזק של דם הכה באפי, ושמעתי צרחות, צרחות של בני אנוש
המשכתי עוד וראיתי מספר חיילים שוכבים על הקרקע, נוטפים דם, דמיאן עמד במרחק מה עם בן אנוש נוסף, שהנחתי שהוא דניאל ברנארט, לפתע שמעתי רשרוש קל מאחד העצים ועוד לפני שראיתי מה זה כיוונתי לשם את הקשת וירתי את החץ, שמעתי צעקה קטנה ואז נפל משם צייד נוסף עם קשת בידו, שלפתי את החץ ואמרתי לדמיאן ״אתה חייב לי אחת״
ראיתי את דניאל נועץ בי עיניים אז צעקתי לו ״מה יש בן אנוש? אף פעם לא ראית נחש?״

מחק רימה הולך ביער כבר כמה שעות והשמש כבר שקעה, הוא יחלט לחזור לאחור ולחפש את קילין,
"קילן" רימה צעק הוא לא שמע תשובה, לאחר כמה דקות חץ פילח את אוויר
"לעזאזל, כנראה קילין לא כאן" אמר רימה ואסף את החץ מאדמה ויתחיל לרוץ

דמיאן הלך ביער העתיק של המזרח של איטריס אני לא מבין הוא כבר אמור היה להיות פה הקבוצה קיבלה הוראות מפורשות לגבי נק המפגש ובשעה שבו יהיה לפתע נשמע רשרוש בין השיחים ואיש נגלה אליו היה לו שיער בלונדיני ועיניים ירוקות דניאל ברנארט אמר דמיאן דמיאן קאסל ענו לו באותה תגובה ברנארט לא בכל יום רואים מרגל אמר לו דמיאן לא בכל יום רואים מכשף ברמה של נסיך שדים אמר לו דניאל אתה מחמיא לי יותר מדי ברנארט אז איפה התגבורת חיפשתי אותך במשך נצח דמיאן חייך רימה וקיילן הלכו לסרוק את הסביבה ומאדיס הלכה לאתה יוע לצוד.... ואז נשמע קול ולפתע נשמעו קולות בכל העצים וכחצי תריסר לוחמים נגלו מבין העצים אתם מוקפים אמר איש צעיר אך שערו היה בצבע לבן דמיאן תהרגו אותם החיילים שלחו רובי קשתות ועמדו בתנוחת יריייה ואל דמיאן אנחנו כל כך נדפקנו אמר ברנארט אוי תרגע כבר אמר דמיאן עכשיו צעק המפקד בעל השיער הלבן והחיילים ירו כחצי תריסר חצים אליהם דמיאן בתגובה דחף את ברנראט מאחוריו פשט את ידיו ועיניו החומות בגוון הדבש נצבעו לשחור כהה ומגן אנרגיה בצבע שחור נפרש בניהם מגן אליהם מפני החצים אתה אמור להכיר את המחתרת ציד אמר דמיאן הצילה כאילו זו קללה אתה אמור לדעת שאנחנו תמיד צעד אחד לפניכם עכשיו או לעולם לו חברה ודמיאן צרח ויילת הבאנשי שלו התפזרה זורעת הרס באויב והעיפה את הצייד בעל השיער הלבן אל תוך היער העתיק (חברה תמשיכו מכאן )