קטע של סארטר(גיל התבונה,235) מתוך מבוא לפילוסופיות הקיום/יעקב גולומב:
"הוא חופשי כלפי הכל,חופשי ליהפך לבהמה או למכונה,חופשי להסכים,חופשי לסרב,חופשי לפסוח על שני הסעיפים...הוא לבדו בתוך דממה מפלצתית,חופשי ולבדו, ללא תמיכה וללא צידוק,נידון להחליט ללא מנוס,נידון לצמיד, להיות חופשי"
(מזכיר לי את השיר וולקם טו דה משין של פינק פלויד:)
"כוונתו של סארטר בביטוי זה הוא שאין לאדם כל אפשרות להתחמק לאורך זמן מן החופש של עצמו או מעצמיותו,כפי שאין לו אפשרות להתחמק מקיומו הוא"
(עמ' 54-55)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה