"כבר זקנת אבי", קרא הבן,
"ושארית קווצותיך שיבה;
אך בריא אתה, ויליאם, שמח וטוב,
גלה נא לי , מה הסיבה?"
"בימי נעורי", אבא ויליאם ענה,
"ידעתי: הנעורים בני חלוף,
וחישלתי גופי ואוני מראשית,
שלא יכזיבוני בסוף."
"כבר זקנת אבי," קרא הבן,
"החמדה שבך לא רבה,
אך אינך מתאבל על ימים משכבר,
גלה נא לי , מה הסיבה?"
"בימי נעורי," אבא ויליאם ענה,
"זכרתי: הנעורים לא לעד;
וכיונתי את כל מעשי לעתיד,
בל יצר לי על מה שאבד."
כבר זקנת אבי," קרא הבן
"וחייך חלפו ברובם,
אך עליז אתה, שש לדבר על מותך,
גלה נא לי מה הסיבה?"
"איש עליז אני, בן", אבא ויליאם ענה,
"ולך אגלה סיבתי:
בנעורי אלהים לא שכחתי, והוא
לא שכחני לעת שיבתי."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
