לאדשקו קולקין נמאס !
לא , לא הוא שיובס !
על מי הוא יכעס ?
על המפעל שהתפרק וקרס ?
על אשתו שברחה,ושמה פס?
לגימה הגונה מהוודקה,
טוב שאת זה השאירה יבלונקה,
כעת יוכל לצאת אל הכפור,
שם בעבי היער,אל אחיו הבכור,
הרוח פראית ושורקת,
מקפיאה מצליפה ,נשמתו חורקת.
כל צעד בשלג , בקרח ובסבך,
בכבדות משתרך ,מידי פעם נח,
הנה זה קרוב , עשן הארובה,
מיתמר, מבשר, לבסוף מגיע ובא,
הדלת בכניסה , חסומה בשלג ,
בעלת הבית , מציצה מבעד לסדק,
מה לך פה אדשקו קולקין ?
שאלה בגסות , שבידה סכין,
חשבתי לי לתומי לבקר את אחי,
השלום לו, על חוצפתי לי תסלחי,
מרק איננו ! לא פה !
נעלם ! הלך ! לגמרי בגפו !
אולי אוכל להכנס להתחמם קמעה ?
רוחי קפאה , והנשמה ממש יצאה,
איזה ריח טוב של מרק ,
נשם , הריח , נאנח ונאנק,
זה מרק בשר !
פלטה בקול זעף וסר ,
קח לך כאוות נפשך ,
יש די והותר לי , למשפחה ,
התיישב אדשקו בנחת ,
מול המרק המהביל בצלחת ,
גמע מהכף בשקיקה ,
נשף וצינן בשריקה ,
הנה נתקל בעצם רחבה ,
צורתה כאצבע עבה ,
מפניו אזל הדם ,
זו אצבע אדם !
ועל האצבע טבעת ,
באימה נטרפת הדעת ,
נשמתו פרחה מהגוף ,
שזיהה בברור
מ. ק.
(מרק קולקין)
----------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
