רוב שנותיי ,עבר עלי הסדר בחיק המשפחה , בצעירותי בבית אבא , וכנעשתי בעצמי לראש משפחה , בביתי שלי .
את הסדר ההוא לא אשכח לעולם.
השנה : 1974
המקום: מחנה קטן ואינטימי במרחב רפידים - סיני
הימים הם הימים של ליקוק הפצעים הטריים שלאחר המלחמה הנוראה ההיא,
הסכם שביתת הנשק נחתם זה מכבר , וצהל נסוג אל מזרח לתעלת סואץ.
בטרם נסוג , מפקד יחידה קטנה ,קצין קשר לא קרבי לחלוטין ,עם זאת , יודע "להרביץ" הופעה
של אחד כזה , באחת הגיחות למערב התעלה מלווה בשניים מחייליו , אחד מהם אנוכי,
אי שם בכפרים , על תעלות המים המתוקים ,
שטים להם בשלווה פסטורלית קבוצת אווזים , הקצין ,חמדן מאין כמוהו, מלמל שחבל להשאיר אותם כך , בטרם ניסוג ,
וכך מצאנו את עצמנו רודפים אחר אווזים , ולוכדים אחד , בעזרת רשת הסוואה,שהייתה
תמיד מגולגלת בקפידה על הג'יפ.
עברו ימים , הקצין היה גאה באווזו-שללו , ודאג אף למאגר של קופסאות תירס לפטמו .
פסח בפתח , וליחידה הקטנה , הסתפחו מספר אנשי מילואים , בינהם שף מהולל מת"א , שהבטיח לאלה שנשארים בחג כ-20 במספר , ארוחת חג בלתי נשכחת , וכך בעודו טורח
הבחינה עינו באווז , ובלי לשאול שאלות, תפס את האווז שלא חשד במאום , ומלק את ראש בדלת המקרר
המפקד יצא באותם ימים לחופשה בבית , ולא היה אחד שיזהיר מפני הפורענות .
הגיע ערב ליל הסדר , הריחות שעולים מהמטבח , משגעים
והנה הפתעה ,
המפקד הגיע , מלווה באשתו ושני ילדיו,
ומן הסתם , רצה להראות להם את האווז שעליו גאוותו ואף התברך כמו בני ישראל זה מכבר ביציאת מצרים .
ברם , כבר החשיך ,והמפקד נואש מלקרוא לבן הטיפוחים וכולם ישבו לקרוא בהגדה , אני ועוד כמה סדירים ניסינו ברמזים להזהיר את השף המהולל , לא הצלחנו , והמנות , אכן טעימות להפליא הוגשו בהוד והדר , גם היין נשפך כמים , יין "פטישים" צבאי שידוע בתכונתו
להפיל גם שתיינים כבדים . בינהם השף.
בגמר הארוחה , ניגש המפקד להודות לשף , ובאותה ההזדמנות
שאל :" אישתי רוצה את המתכו ן של הבשר , אם אפשר "?
השף פלבל בעיניו , שחרר שיהוק אדיר בפרצופו של המפקד
ומלמל, :" תגיד לאשתך שהבשר הוא של אווז , כמו שכאלה
מסתובבים כאן במחנה "...
----------------------------------------------------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
