לא פה ולא שם , אולי איפהשהו באמצע.. נוטה טיפה לנפילה אך עדיין אוחזת בחוזקה.
הדם מתחמם ומציף לי את הכל מבפנים, עד שהעיניים איניין רואות והפה אינו מדבר.
קשה להסביר את התחושה המוזרה ההיא, התחשוה של להיות אי שם בריק בלתי רגיל שעוטף מכל פינה אבל ללא כל מגע..
אולי בעצם אין זו בכלל תחושה.. מי אני שידע? ומי אני שיתלונן.. טוב לי כעת.. פשוט טוב לי שלא רע לי..
אז תודה לך אל יקר על שהבאת סוף סוף שלווה על רוחי ותודה על הזדמנות לעתיד טוב יותר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה