כשהייתי צעירה (יותר...) הייתי מכורה לג'ין אוסטין, קראתי בשקיקה כל דבר שלה שנכתב. נכון, אין כל כך הרבה, אבל תמיד יכולתי לסמוך על הספרים שלה: דמויות נשיות חזקות מעוררות השראה לצד דמויות נלעגות ומגוחכות שמדגישות את האבסורד שבחיים. למרות שרוב הקונפליקטים מתארים התנהגויות ונורמות של תקופה ערכאית משהו, לא קשה להשליך את זה על החיים שלנו.
אבל האמת שתמיד הייתה לי קצת בעיה עם חלק מהתרגומים לעברית ולכן מעולם לא יצא לי לקרוא את מנספילד פארק. עכשיו התחלתי לקרוא אותו באנגלית ואני לא בטוחה איך אני מרגישה לגביו...
ראשית, הגיבורה שלו, פאני, כל כך שונה מהגיבורות של אוסטין המוכרות לי. היא לא שנונה ועצמאית כמו אליזבת, היא לא טובת לב ומתוקה כמו ג'ין, היא לא רומנטיקנית ופנטזיונרית כמו כמו מריאן ואפילו לא מזכירה לי את אלינור בנחישות ובהקרבה. מצטערת על כל האיזכורים, נראה לי שההודעה הזו לאוהבי ג'ין אוסטין בעיקר...
בכל מקרה, היא מין צדקנית כזו, יפת נפש במובן השלילי ולא עצמאית כמו כל שאר הגיבורות, היא תלותית ובאופן כללי לא מעניינת! אין לה כל כך אישיות.
כל שאר הדמויות מבריקות בדרכן שלהן, אבל העיקר, שזה תמיד הגיבורה בספרים של אוסטין הולך כאן לאיבוד לגמרי. אני באמצע הספר ומקווה לטוב!
דרך אגב, אני חדשה באתר וממש כיף לי פה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
