אתה עומד שם
נשען על הקיר
מדבר, מחייך, צוחק- חי
אני עומדת, מנגד
מביטה,
בקושי מחזיקה,
את עצמי
אני רואה,
את החיוך הכי יפה
הלב שלי בוכה.
רגע של פליאה:
איך משהו יכול להיות
כל-כך יפה
בזמן שיש לב בוכה?
כמעט,
שהרמת עיניים
שחייכת,
כמעט ששברת
שוב
משהו שלא שייך לך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה