צפיתי בסרט ג'יין אייר בשתיים או שלוש גירסאות . את כולן אהבתי אם כי את הגירסה הראשונה אהבתי יותר מכולן( אין לי מושג על שמות השחקנים) נשביתי בקסמיה של ג'יין המאופקת והעדינה,שחייה הקצרים רוויי הסבל והמחסור,לימדו אותה להסתפק במועט שבמועט ולא לצפות לדבר מחייה הצרים והדלים. חשתי אמפתיה עמוקה כלפי ריצ'ארד ( כמדומני) שתהפוכות הגורל המר כבלו אותו לאישה משוגעת על לא עוול בכפו ושכל רצונו היה להיחלץ בכל דרך מכבלי הנישואין האומללים הללו הבלתי אפשריים- גם אם הדרך שבחר בה לא עלתה בקנה אחד עם הערכים הנוקשים של התקופה - ולהתחיל חיים חדשים עם אהובת ליבו. זהו ספר המתאר המון סבל וכאב ומציאות קשה ביותר שעימה מתמודדים הגיבורים איש איש בדרכו . על הסיפור היפהפה הזה שורה דוק של עצבות , עצבות המהולה בתקווה, בחלומות, אהבה כנה וטהורה רצופת ייסורים . אין ולא צריך לחפש בספר הזה , לדעתי, שום דבר שהוא מעבר לתמונת התקופה על מאפייניה . אלו היו פני התקופה וזה מה שעושה אותה מרתקת וקסומה כל כך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
