האבנים מלוות את חיי המקצועיים כסתת כלי-צור ובזלת, אותם אני יוצר כדוגמת הכלים הפרהיסטוריים לצרכי לימוד, מחקר, ותצוגה. עוד לפני כן, כמדריך בית-ספר שדה - בעיקר בגולן - עסקתי הרבה בלימוד גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה במקביל לענייני באנשי טרום-כתב.
מכאן שחלוק הנחל המשמש לי ככלי סיתות, נתפש אצלי גם כיישות בעלת עבר גיאולוגי והיסטוריה של תנועה במדרון ובערוץ הנחל, עד לבואו אל כף ידי ככלי יוצר.
אבנים, יש בהן שונות מבנית, יש הסדורות במבנה סריג קבוע ומדויק ויש - מוצקות לא פחות - שפרודות החומר המרכיבות אותן מונחות ללא סדר מחייב. רוצה אני להאמין כי זו הסיבה ששירי גם הם נוטים לגיוון צורני.
וכך אלומה צרה של כוח מבקעת באבן הצור לתת צורה מתוך היצר להביא לעולם יצירה. סתתי כלי-צור יודעים כי לא קשיות נחוצה כאן אלא דווקא תנועה מהירה של חומר רך וגמיש כגון קרן האייל המבקעת להבים דקים ארוכים וחדים.
מילים ואבנים אחת הן לי; והן זורמות אל ומתוך האהבה שאני חש ליצירה - כל יצירה, ליוצרים בכל תחום אמנות ואוּמנות, וליוצרת הגדולה מכולן: מצמיחת החיים, האשה.
"אבן ואהבות אחרות" - אבני שלי - כתיאור, כדימוי, או כמניע נסתר - תמיד תהיה בספר הזה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
