כמוכרת בחנות ספרים באחת הרשתות הגדולות, תרשו לי לחלוק עימכם חלק מצורת השירות שלנו: עובדים יום שלם על הרגליים, צוברים המון המון ק"מ של הליכה בחנויות הדי גדולות שלנו, מרימים המון המון סחורה כבדה על הידיים, עוזרים לנהגים של הוצאות הספרים הגדולות להרים המוני ארגזים (רק ביומיים האחרונים הרמתי יותר מ-57 ארגזים). העבודה לא פשוטה, לא תמיד מתגמלת, שכר מינימלי, לקוחות תובעניים, שלא תמיד יודעים להוקיר תודה על המאמץ שעושים כדי למצוא את הספרים הכי לא ברורים (לקוחה: אני מחפשת ספר. אני: כן, גברתי, איזה ספר?, לקוחה: ספר כזה, עם כריכה שחורה, לא זוכרת איזה. אני : הממממ.. זוכרת באיזה נושא?... לקוחה: לא יודעת. יש לכם כזה?? אני:????????????? מה? מי ? איפה? למה? כמה? מושא , נשוא, משהו!!!!!!!!). אוף.
בקיצור. המון אנשים, מבוגרים, צעירים, חיילים משוחררים וכ', רוצים לעבוד, לפחות באזור שלנו. יש המון מפוטרים. אבל הרשת שלנו די בררנית, וקצת סנובית, ומעדיפה להעסיק אך ורק חבר'ה צעירים שנראים מצויין. הבעיה היא שאותם החבר'ה הללו, צעירונים אחרי צבא, שניה לפני פסיכומטרי ולפני לימודים, באים לזמן קצר, משתפשפשים ו.. פורחים מהחנות . זה לא ממש נעים ללקוחות הקבועים, ואכן, יש לנו חוג לקוחות קבועים, כי הם די מחפשים את הדמויות המוכרות, ומתאכזבים בכל פעם מחדש, אבל כנראה שאין ברירה.
