ולכן ההשוואה לכיפה אדומה, למשל, לא ממש נכונה.
אני כן חושבת שדבורה עומר וגלילה רון-פדר-עמית עסקו בנושאים חשובים מאוד, ובצורת כתיבה שאינה מביישת את הנוער מבחינת הרמה.
אגדות עם/פולקלור וכד' תמיד היו ותמיד תהיינה. ויש סיבות גם לאכזריות שבהן, שבחלק מהארצות אפילו התעדנה קצת.
אני חושבת שבהקשר הזה, אם עדיין לא קראת, אז אני באמת ממליצה לך על "קסמן של אגדות" של ברונו בטלהיים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
