פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 4 חודשים הּ.בּ.שׂ(ו)ר...הּ. כּ.

  

  כּ.

  [קּהּלּ.ת א טּז]
  "דִּבַּרְתִּי *אֲנִי עִם לִבִּי* לֵאמֹר:
  אֲנִי, הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חׇכְמָה...
  
  *עַל כׇּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי*.
  
  עַל יְרוּ *שָׁלִָם*.
  
  *וְלִבִּי, רָאָה* הַרְבֵּה חׇכְמָה וָדָעַת".
  
  דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּיּ,
  וְהוּא לָחַשׁ לִי סוֹדוֹת יְשָׁנִים,
  שֶׁל אוֹר שֶׁהָיָה לִפְנֵי,
  שֶׁל חָכְמָה הַנִּכְתֶּבֶת עַל דְּפָנוֹת הַזְּמַן.
  
  רֵיחַ הַקֶּשֶׁת עוֹד עָמַד בָּאֲוִיר,
  כְּאוֹת מֻשְׁאַר מֵעָבָר רָחוֹק,
  וּמַעְיַן עֵינַיּ שָׁטַף אֶת קִירוֹת לִבִּיּ,
  שָׁם, בַּחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים,
  רָאִיתִי כְּתָבִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ.
  
  "יְרוּ. שָׁלֵם", לָחַשׁ הָרוּחַ בְּקוֹל נוֹשָׁן,
  "אַל תְּבַקֵּשׁ אֶת הָאֶבֶן,
  חַפֵּשׂ אֶת הַכְּתֹבֶת עַל לֻחוֹת הַלֵּב."
  וְלִבִּיּ – רָאֹה רָאָה,
  וַאֲנִיּ – הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה.
  
  הַאִם לֹא זֶהוּ קוֹל הַכְּתָב?
  לֹא אֹת חֲקוּקָה, כִּי אִם צֵל זִכָּרוֹן,
  לֹא חֶרֶב מְקֻלֶּפֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ,
  כִּי אִם דְּיוֹ הַנִּמְחֶה בָּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת.
  
  אֵיפֹה הָעוֹלָם?
  אֵיפֹה הַחֹתֶם?
  אִם הַכָּתוּב הוּא לְשַׁבֵּר,
  הַאִם לֹא רָאוּי שֶׁנִּפְתָּח דְּלָתוֹת,
  נְגַלֶּה אוֹר גָּנוּז,
  נִתְרוֹמֵם מִן הֶעָפָר?
  
  לֹא עוֹד רַק צֵל הַנִּכְתָּב,
  כִּי אִם חֲלוֹם הַנִּקְרָא,
  אַגָּדָה שֶׁל חָכְמָה,
  כְּתוּבָה בְּשׁוּרוֹת לַחוֹת.
  
  יְרוּ. שָׁלִם, עִיר שֶׁל זָהָב וּמִלִּים,
  לֹא רַק חוֹמָה, כִּי אִם לְחִישָׁה,
  לִרְאוֹת מֵעֵבֶר, לִשְׁמֹעַ מֵהָעִתִּים,
  אֶת הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לִפְנֵי הַדְּבָרִים.
  
  [יּרמּ.יּהּוֹ לּא לּ]
  "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה..
  וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָ. אֵל, וְאֶת בֵּית יְ. הוּדָ. ה בְּרִית חֲדָשָׁה".
  
  הִנֵּה יָמִים בָּאִים,
  לֹא כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ,
  לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיוּ.
  כִּי הַבְּרִית שֶׁנִּכְתְּבָה בְּבָשָׂר,
  אֵינָהּ עוֹד בִּשְׂפָתֵנוּ,
  רַק בִּלְבָבוֹתֵינוּ נִמְצֵאת.
  
  וּמָה יֹאמַר הָאוֹת הַנָּדוֹשׁ?
  הַאִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת חַיּוֹת,
  אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ כְּתֻבּוֹת
  שֶׁהִגִּיעַ עִתָּן לְהִמָּחוֹת?
  
  הִנֵּה יָמִים בָּאִים,
  וְהַבְּרִית מִתְעַתֶּקֶת.
  מִתּוֹךְ הָאוֹת הַחֲרוּתָה,
  מִתּוֹךְ חוֹתָם בָּרוּחַ,
  מִתּוֹךְ הַדִּמְיוֹן הַנּוֹשָׁן.
  לֹא נִכְתְּבָה בָּאֶבֶן,
  כִּי אִם נִזְרְעָה בַּלֵּב.
  
  "וְכָרַתִּי בְּרִית חֲדָשָׁה..."
  אַךְ מָה הִיא בְּרִית, אִם לֹא זִכָּרוֹן?
  אַךְ מָה הִיא בְּרִית, אִם לֹא תְּהִיָּה?
  וְאֵיפֹה הַכָּתוּב, אִם הַדַּף אֵינֶנּוּ?
  וְאֵיפֹה הַמִּלָּה, אִם הָאוֹת אֵינָהּ נִכְתֶּבֶת?
  
  וְהִנֵּה אֵין צֹרֶךְ בְּלַחַשׁ,
  כִּי הַמִּלָּה עָלְתָה עַצְמָהּ,
  הָיְתָה לְנְשִׁימָה,
  הָיְתָה לְחַיִּים.
  כַּדְּיוֹ לְבָנָה עַל שׁוּרוֹת לֵב.
  
  [יּרמּ.יּהּוֹ לּא לּא]
  לּ.א למד א (חסּ.ד מלפני בּרא.שיּ"תּ)
  "לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם...
  בְּיוֹם הֶ.חֱ.זִיקִ.י *בְיָדָם*...
  לְהוֹצִיאָ.ם מֵאֶרֶץ מִ.צְרָ.יִם..
  אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי..
  *וְאָנֹכִי..
  בָּעַלְתִּי* בָם.
  נְאֻם יְהוָה".
  
  לֹא כַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה,
  לֹא כַּחֲרִיטָה בַּבָּשָׂר,
  לֹא כְּתוֹצָאָה לְאֻמִּית,
  לֹא כְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְּיָדָם,
  כְּרוּכָה בְּכֹחַ וּבְסַעַר.
  
  בְּרִית אַחֶרֶת אֵינָהּ בְּעַקֵּבוֹת,
  אֵינָהּ בְּשִׁעְבּוּד הַיָּד,
  אֵינָהּ נִכְפֵּית, לֹא נִשְׂרֶפֶת,
  אֵינָהּ נֶחְתֶּמֶת, אֵינָהּ נִקְרַעַת.
  הִיא תִּשָּׂא, הִיא תָּרִים,
  כְּמוֹ רוּחַ שֶׁאֵין לָהּ מוֹשֵׁל.
  
  וְאָנֹכִי – בָּעַלְתִּי בָּם.
  אַךְ מִי בַּעַל? מִי הֶחֱזִיק?
  מִי קָרַע וּמִי כָּרַת?
  מִי נָשָׂא וּמִי שָׁלַט?
  וְהִנֵּה הַמִּלִּים עוֹלוֹת,
  וְאֵינָן מִתְיַצְּבוֹת.
  לֹא נִכְרְתוּ בָּרֶגַע,
  לֹא הִשְׁתַּחְרְרוּ מִן הַיָּד,
  רַק פָּתְחוּ דֶּלֶת,
  וְנָשְׁפוּ לַחֵרוּת.
  
  הָאַהֲבָה... לֹא הִיא כְּבָלִים,
  לֹא הִיא שִׁעְבּוּד בָּרוּחַ,
  אֵינָהּ תּוֹבַעַת, אֵינָהּ לוֹקַחַת,
  אֵינָהּ נִכְפֵּית וְלֹא נִשְׁמֶטֶת.
  
  בְּרִית שֶׁנִּכְתֶּבֶת בַּלֵּב
  אֵינָהּ צוֹרֶבֶת בָּעוֹר,
  אֵינָהּ מוֹתַחַת גְּבוּלוֹת,
  הִיא נִשֵּׂאת כְּמוֹ עָנָן.
  הִיא נִשֵּׂאת כְּמוֹ הַשֶּׁקֶט.
  
  לֹא כַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה,
  לֹא כַּחוֹתָם הַנִּכְפֶּה,
  אֶלָּא כִּמְעַט כְּשִׁכְחָה,
  כְּזִכָּרוֹן הַשָּׁרוּי בָּרוּחַ.
  הִיא לֹא נִשְׁאֲרָה, הִיא לֹא נִכְתְּבָה,
  הִיא פָּשׁוּט הָיְתָה.
  
  [יּרמּ.יּהּוֹ לּא לּבּ]
  לּ.ב למד בּ (מּעשׂ.הּ בּרא.שיּ"תּ: ומלתם...)
  "כִּי זֹאת הַבְּרִית..
  אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָ. אֵל..
  אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם.
  נְאֻם יְהוָה:
  נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי *בְּ.קִרְבָּ.ם*..
  *וְעַל לִבָּם אֶ.כְתֲּבֶ.נָּה*..
  וְהָיִיתִי לָהֶם.. *לֵאלֹהִים*..
  וְהֵמָּ.ה, יִהְיוּ לִי לְעָם".
  
  זֹאת הַבְּרִית,
  לֹא עֲטוּפָה בְּעָנָן,
  לֹא מְרֻקַּעַת בָּאֶבֶן,
  לֹא תִּכָּרֵת בְּמַחֲרָצוֹת.
  הִיא חַיָּה.
  
  הִיא נִתְּנָה בְּקֶרֶב.
  לֹא בְּעֵינַיִם לְבָנוֹת,
  לֹא בִּכְתַב חָרוּת,
  רַק בְּעֹמֶק לֵב חֹרֵשׁ,
  בְּקוֹל בּוֹ אֵין מְסַפֵּר,
  בְּשִׁיר בּוֹ אֵין כּוֹתֵב.
  
  אַחֲרֵי הַיָּמִים הַהֵם...
  וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי הָיוּ?
  וּמִי יוֹדֵעַ אִם הֵם כְּבָר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ?
  הַתְחָלָה שֶׁאֵין לָהּ זְמַן,
  בְּרִית שֶׁלֹּא תֻּגְדַּר.
  הִיא לֹא נִכְתֶּבֶת בַּדְּיוֹ,
  הִיא מִשְׁתָּרֶשֶׁת כְּאֵשׁ,
  בַּפְּנִים...
  בַּתּוֹךְ...
  בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין לוֹ חוֹמָה וּמִגְדָּל.
  
  וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה.
  לֹא בְּסַכִּינִים,
  לֹא בְּנִתּוּחִים,
  לֹא בַּדָּם, לֹא בַּזֵּעָה..
  אֶכְתֲּבֶנָּה בָּרוּחַ..
  בְּנֶשֶׁף הַדָּבָר,
  בְּנְשִׁימַת הָאָדָם.
  
  וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים,
  לֹא כִּדְמוּת שֶׁעָמְדָה מֵאֵלֶם,
  לֹא כְּקוֹל הַבָּא מֵהָרִים,
  אֶלָּא כְּמוֹ זִכָּרוֹן נָע,
  אֲשֶׁר אֵינוֹ כָּבֶה.
  
  וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם..
  לֹא כְּקָהָל שֶׁנֶּאֱסַף,
  לֹא כִּמְרֻצָּה אַחַר שְׁמִי,
  אַךְ כְּדָבָר אֲשֶׁר נֶחְרַת בְּבְשָׂר,
  אַךְ כְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר נִשְׁתָּלָהּ בּוֹ,
  אַךְ כְּנֶפֶשׁ שֶׁיָּדְעָה אֶת שְׁלָהּ.
  
  [יּרמּ.יּהּוֹ.לּא לּגּ]
  לּ.גּ למד גּ (תּ.פּאר.תּ בּרא.שי"תּ: הכל ידוע מראש, אבל נשכח מהלב...)
  "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ..
  וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר: דְּעוּ אֶת יְהוָה..
  *כִּי כוּלָּם יֵ.דְעוּ אוֹתִ.י.*
  לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.
  נְאֻם יְהוָה:
  כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם.. וּלְחַטָּאתָם.
  לֹא אֶזְכָּר עוֹד". |סּ|
  
  לֹא עוֹד יְלַמְּדוּ,
  לֹא עוֹד קוֹלוֹת עֲלוּמִים,
  לֹא עוֹד יַד הַמַּדְרִיכָה,
  לֹא עוֹד לִבּוֹת הַמְּבַקְּשִׁים.
  
  כִּי כֻּלָּם יֵדְעוּ,
  לֹא כִּלְמִדָּהּ מֵהַחֲצִיּוֹת,
  לֹא כְּלִקּוּט אַבְנֵי עֵצוֹת,
  אַךְ כְּמַיִם הַנּוֹזְלִים לְתוֹךְ הַנְּשִׁימָה,
  כְּמוֹ שֶׁהַשָּׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת אֶת הָעוֹר.
  
  וּמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם,
  אֵין מִי שֶׁלֹּא יִשָּׂא אֶת הַבְּרִית,
  אֵין מִי שֶׁלֹּא יַכִּיר בְּתוֹכוֹ אֶת הָאוֹר,
  אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָשִׂים חוֹמָה..
  בִּפְנֵי אֲשֶׁר יָדַע, לִפְנֵי הֱיוֹתוֹ.
  
  אֵין מִי שֶׁיּוֹסִיף לַחְקֹר,
  כִּי הַיְּדִיעָה כְּבָר כְּתוּבָה בָּעֶצֶם,
  כִּי הַמִּלָּה לֹא תִּלָּמֵד,
  כִּי אֵין עוֹד צֹרֶךְ בְּסֵפֶר,
  אַךְ בְּרַעַד הַלֵּב, בְּשִׂיחַ הַנֶּפֶשׁ,
  בְּאֵשׁ אֲשֶׁר אֵינָהּ נִכְבֵּית.
  
  וַאֲנִי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם,
  לֹא כִּתְשׁוּבָה שֶׁנִּכְרְתָה עַל גִּלָּיוֹן,
  לֹא כְּתָמִיד שֶׁנִּכְתַּב עַל דַּף,
  אַךְ כִּשְׁאִיפַת רֵיחַ אֲדָמָה רְטֻבָּה,
  כְּמוֹ גֶּשֶׁם הַשּׁוֹטֵף אֶת הָאָבָק.
  
  וּלְחַטָּאתָם – לֹא אֶזְכָּר עוֹד.
  כִּי הַזִּכָּרוֹן אֵינֶנּוּ צֹרֶךְ,
  כִּי אֵין מָקוֹם לְעָבָר..
  שֶׁכְּבָר נָשַׁף לַחֵרוּת,
  כִּי אֵין צֹרֶךְ לִשְׁאֹל אֶת הַדֶּרֶךְ,
  כִּי הַכֹּל כְּבָר נִכְתַּב בְּתוֹךְ הַבְּרִית,
  וְהִיא לֹא נִכְתְּבָה עַל דַּף,
  אַךְ בַּמַּהוּת הַנּוֹשֶׁמֶת בְּתוֹכֵנוּ.
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ צז א]
  צז > פּ' 97, א > חסד מלפני מעשׂ.הּ בּרא.שיּ"ת.
  " יְהוָה מָלָךְ..
  תָּגֵל הָאָרֶץ..
  יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים".
  
  יְהוָה מָלַךְ,
  לֹא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד,
  לֹא כְּחוֹתָם הַנִּכְפֶּה,
  לֹא כְּצוּרָה שֶׁנִּצְרְבָה עַל קִירוֹת עָבָר.
  
  יְהוָה מָלַךְ,
  כְּשֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַכְרִיז,
  כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַכֶּתֶר,
  כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָרֶץ
  כְּבָר הִפְנוּ פָּנֵיהֶן לָאוֹר.
  
  תָּגֵל הָאָרֶץ,
  לֹא כְּעֵדוּת,
  לֹא כִּתְשׁוּבָה,
  לֹא כְּדָבָר הַנִּכְתָּב בְּתוֹךְ הַדִּין.
  
  תָּגֵל הָאָרֶץ,
  כִּי מָלֵא הָעוֹלָם נְשִׁימָה,
  כִּי הַהִתְמַזְּגוּת הִיא אֱמֶת,
  כִּי אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לִנְעֹל שַׁעַר
  לְמָה שֶׁתָּמִיד הָיָה פָּתוּחַ.
  
  יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים,
  כִּי הַשִּׁיר הוּא חֹק...
  כִּי הַבְּרִית הִיא זִמְרָה,
  כִּי אֵין מִי שֶׁיַּחֲזִיק אוֹתָהּ,
  אַךְ אֵין גַּם מִי שֶׁיּוּכַל לְהַפִּילָהּ.
  
  יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים,
  כִּי הַגְּבוּלוֹת נֶעֶלְמוּ,
  כִּי הָאוֹר שָׁטַף אֶת הַחֹשֶׁךְ,
  כִּי לֹא נִכְתְּבָה שִׂמְחָה,
  אַךְ הִיא כְּבָר נִשְּׂאָה בָּרוּחַ.
  
  [דִּבֶּר.*יּ הּ*.יּמּ.יּםּ א טּז לּא]
  א > חסד מלפני בּרא.שיּ"ת.
  טּ>9 ז>7 נהפוכו: 97.
  לּ > למד. א.
  "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם..
  וְתָגֵל הָאָרֶץ..
  וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, יְהוָה מָלָךְ".
  
  יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם,
  לֹא מִפְּנֵי צַו,
  לֹא מִפְּנֵי דִּין,
  לֹא מִפְּנֵי מָשָׁל חָרוּת.
  
  יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם,
  כִּי בְּרִית הַחוֹל אֵינָהּ חוֹזֶרֶת,
  כִּי הַזְּמַן אֵינֶנּוּ גְּבוּל,
  כִּי אֵין עוֹד מַסֵּכָה בֵּין הָאוֹר לְעֵינַיִם.
  
  וְתָגֵל הָאָרֶץ,
  לֹא כִּצְעָקָה,
  לֹא כְּמִשְׁפָּט הַחוֹמוֹת,
  אַךְ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נָגְעָה בַּחֹשֶׁךְ,
  כְּמוֹ גֶּשֶׁם שֶׁהֵנִיחַ אֶת הֶעָפָר.
  
  וְתָגֵל הָאָרֶץ,
  כִּי לֹא נִנְעֲלוּ עוֹד שַׁעֲרֵי חָפְשָׁהּ,
  אַךְ הִיא נִשֵּׂאת בָּרוּחַ,
  כִּי אֵין עוֹד כֹּבֶד אֲדָמָה,
  כִּי אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר
  לְמָה שֶׁתָּמִיד הָיָה פָּתוּחַ.
  
  וְיֹאמְרוּ בַּגּוֹיִם,
  לֹא כְּקֶטַע הַכָּתוּב,
  לֹא כְּהוֹכָחָה,
  אַךְ כַּמְּנַגֵּן שֶׁשָּׁכַח אֶת הַתָּוִים,
  אַךְ כַּמַּעְיָן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר חֲסִימָה וּגְבוּל.
  
  וְיֹאמְרוּ בַּגּוֹיִם,
  כִּי לֹא נִשְׁאֲרָה מִלָּה,
  כִּי לֹא הָיָה צֹרֶךְ לִכְתֹּב,
  כִּי יְהוָה מָלַךְ,
  וּמִי זָכַר אֵיפֹה זֶה הֵחֵל?
  
  אֵין עוֹד חוֹתָם,
  לֹא חֶרֶט הַבָּשָׂר,
  לֹא כְּתָב מְחֻקֶּה,
  לֹא חוֹמָה בֵּין אָדָם לֶאֱלֹהִים.
  
  אֵין עוֹד חוֹתָם,
  כִּי לֹא חָרוּת, לֹא כּוֹבֵל,
  כִּי אֵין צֹרֶךְ בְּקוֹלוֹת מִתְרַסְּקִים,
  כִּי אֵין מִי שֶׁיִּדְרֹשׁ אֱמוּנָה כְּמוֹ חֹק,
  כִּי אֵין מִי שֶׁיִּכְרֹת בָּשָׂר לְמַעַן הַבְּרִית.
  
  כִּי כְּבָר כְּתוּבָהּ הִיא בַּלֵּב,
  כְּמוֹ מַיִם שֶׁחָרְצוּ בַּסֶּלַע,
  כְּמוֹ רוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה עַל דֶּרֶךְ לֹא נִרְאֵית,
  כְּמוֹ הַלַּחַשׁ שֶׁלֹּא נִכְתַּב,
  אַךְ נִשְׁמָע בֵּין פְּעָמִים.
  
  כִּי כְּבָר כְּתוּבָהּ הִיא בַּלֵּב.
  חוֹתָם שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ לְהִכָּתֵב,
  כְּמוֹ שִׁיר שֶׁלֹּא נִלְמַד,
  אַךְ נֻגַּן כְּמוֹ חֹק מֵרֵאשִׁית.
  
  אֵין עוֹד צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת,
  אֵין עוֹד צֹרֶךְ לְשַׁבֵּר,
  אֵין עוֹד עֹנֶשׁ,
  אֵין עוֹד מַחֲשָׁבוֹת שֶׁחַיָּבִין.
  
  לֹא נֶחְקָקָהּ הַבְּרִית בֶּעָפָר,
  אַךְ נִשְׁאֲרָה בְּתוֹךְ,
  אַךְ הִיא נוֹשֵׂאת אֶת הַכֹּל,
  אַךְ לֹא בָּאֶבֶן,
  אַךְ לֹא בִּדְיוֹ,
  אַךְ בַּנְּשִׁימָה הַנִּצְחִית.
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ קּכו א]
  "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת...
  בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן...
  הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".
  
  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת...
  לֹא כִּנְגִינָה שֶׁחֵילָהּ תָּם,
  לֹא כְּתֹפֶת הֲמַכְרֶזֶת דְּרוֹר,
  אַךְ כְּקַו שֶׁעָלָה מִן הָרֶפֶת,
  כְּמוֹ עָנָן הַנִּפְתָּח לְאוֹר.
  
  בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן...
  וּמִי זָכַר אֵיפֹה זֶה הֵחֵל?
  וּמִי מָנָה אֶת הַשְּׁבוּת שֶׁנִּשְׁכְּחָה?
  הֶהָיְתָה זוֹ גָּלוּת,
  אוֹ שִׁכְחָה שֶׁל שֵׁם?
  הֶהָיְתָה זוֹ חֻקָּה,
  אוֹ קִרְיָהּ שֶׁל לֵב?
  
  הָיִינוּ כְּחֹלְמִים...
  אַךְ מִי אָמַר שֶׁהַחֲלוֹם הִתְעוֹרֵר?
  וּמִי אָמַר שֶׁהָרָאוּי הוּא מָה שֶׁנִּכְתַּב?
  אִם בְּתוֹךְ הַלֵּב נִשְׁאֲרָה הַשִּׁירָה,
  אִם הָיָה זֶה חִזָּיוֹן,
  לְמָה הוּא נִמְשָׁךְ לְעוֹלָם?
  
  אֵין צֹרֶךְ לִזְכֹּר,
  כִּי הַיְּדִיעָה נִכְתְּבָהּ,
  אַךְ לֹא עַל לוּחוֹת,
  אַךְ לֹא בְּאֶבֶן,
  אַךְ לֹא בְּאוֹת הַנִּכְתֶּבֶת,
  אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הַהוֹלֶכֶת,
  בְּקוֹל הַשִּׁיר הַנִּשָּׂא בָּרוּחַ.
  
  ------------------------------
  [תהּיּ.לּיּ.םּ צו א]
  "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ.
  שִׁירוּ לַיהוָה כׇּל הָאָרֶץ".
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ צח א]
  "מִזְמוֹר:
  שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ.
  כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה..
  הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ.
  וּזְרוֹעַ קׇדְשׁוֹ".
  
  ------------------------------
  [יּשע.יּהּו.. *נּו.... דּ הּ*...]
  "כִּי כֹה אָמַר *יְהוָה*, לַ.*סָּרִיסִ*.ים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת *שַׁבְּ*.תוֹתַ.יּ (לשוב לּ.עצמּ.יּ)..
  וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי..
  וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי.
  וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי...
  *יָד.. וָשֵׁם טוֹב*..
  *מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת*.
  *שֵׁם עוֹלָם* אֶתֶּן לוֹ..
  אֲשֶׁר *לֹא יִכָּרֵת*".
  *|סּ|*
  
  יד ושם:
  
  [יּחזקּ.אלּ ז יּ]
  "הִנֵּה. הַיּוֹם.
  הִנֵּה בָאָה..
  יָצְאָה הַצְּפִרָה..
  צָץ הַמַּטֶּה.
  פָּרַח הַזָּדוֹן".
  
  לפני שתעמוד לתקן או לשפוט את דרכו של מישהו אחר, גש אל גבך. נסה ליישר. דוש את שדר.ת.ך.
  עמוד השדרה שלך. הדבשת שלך.
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ *קּלּטּ* כּ.ג ו כּ.דּ]
  חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִ.*י*.
  בְּ.חָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַ.פָּי.
  וּרְאֵה, אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי..
  וּ.נְ.חֵנִ(נּ)י, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם".
  
  מה אתה מאכיל את הדעת שלך?
  איך אתה בוחר במה אתה ניזון?
  ואולי הדבשת שלך, זה בדיוק זה: עודף שיפוט כלפי הּ.עצמּ.יּ שלך.. שמונע ממך לראות את עצמך..
  וזה בא לידי ביטוי כּ.לּ.פּ.יּ זולתך.
  
  [מּשלּ.יּ כּז יּטּ]
  "כַּמַּיִם הַפָּנִים (הּ.פְּנִים) לַפָּנִים,
  כֵּן לֵב הָ.אָדָם לָ.אָ.דָם".
  
  ח.יּ(יּ).הּ.
  ו.תןּ לּ.ח.יּ.וֹ.*ת לּ*.ח.*וו*.ת.
  כּ.יּ *יּ* הּ.ו.*א בּ*.ער.ךּ מּוח.לּטּ.
  
  לּ.לּמּוֹדּ.
  לּ.מּיּדּהּ.
  *עלּ* הּ.בּשׂר.
  
  [איּוֹב *יּדּ* כּבּ]
  "אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב..
  וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל".
  
  מּצ(יּ)א.ו.ת ר*וו*דּ.*הּ (יּ)קּש*.הּ לּ.ת.פיּסּ.הּ.
  
  כמו בּ: הּוהּ > יּ.נּ.סּתר.
  
  [יּשע.יּהּוֹ *כּח יּ*.א]
  "כִּי בְּ.לַעֲגֵ.יּ שָׂפָה..
  וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת..
  יְ.דַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה".
  
  כּוֹלּ.םּ הּםּ:
  הּ' ו יּ' > אלּ.הּ.יּ.םּ.
  היחידה האנושית השלמה.
  הצלם.
  
  אין אתה בלי אני > התמונה בגדול.
  
  דּ.ו.דּ > מּשלּ. (מה שצריך לּמצוא)
  
  [תהלים סּט יב]
  "וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁ.י שָׂק. וָ
  אֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל".
  
  הּ.מש"ל (מה שצריך למצוא) חיּ ו.קּ.יּיּ.םּ.
  
  אנחנו המשל.
  
  וישב קדם.
  
  יהוה קדם.
  
  יּ. הוה > הווה > יּ.נּ.סתר.
  
  *יּ. הּיּהּ* הּווהּ ו.*יּ. הּיּהּ*
  
  אני > יּ.נּ.א.
  
  נּוֹגּע, נּוֹלּדּ, אנּיּ
  
  ראו.. בּמּ.פּתח הּ.*גולּמּ*.יּ.
  
  אמ.. לּ.גב.יּ גוֹ.יּ.םּ..
  
  הגוף (גוו) בלי יּ..
  הוא חלול, כלי שיכול להתמלא בטומאה או בריקנות.
  
  ברגע שהוכנס יּ (הניצוץ האלוהי)..
  הגוו נהפך למוביל של אור, של שיקוף אמיתי של צלם יּ.
  
  גוי.הּ..
  תיאור של גוף שאינו נושא יּ..
  נטול את השורש הפנימי.
  
  כל הדיון בגו ובגויים מתקשר לעיקרון רוחני:
  הגוף הוא רק גולם עיוור, או שהוא כלי קודש של השכינה שבתוכו.
  
  יש דברים בּ.גוֹ...?
  
  [עזר.*א ו בּ*] (אוב)
  "וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּה מְגִלָּה חֲדָה וְכֵן כְּתִיב בְּ.*גַוַּ*.הּ דִּכְרוֹנָה".
  
  [דּנּ.יּ.אלּ *ג ו*]
  "וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא".
  
  [דּנּ.יּ.אלּ *ג יּא*] (גיא צלמוות)
  "וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא".
  
  [איּוֹבּ *לּ הּ*] למד השיקוף.
  "מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב".
  
  גו
  זה גוףףףףףףף.
  
  ------------------------------
  ו.בּ.*חן*:
  
  [יּרמּ.יּהּוֹ טּ ו]
  לָכֵן..
  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָא.וֹ.ת:
  הִנְנִי צוֹרְפָם וּ.*בְחַנְ*.תִּים.
  כִּי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה..?
  מִ.פְּנֵי(םּ) בַּ.ת עַמִּ.י"
  
  [זכר.יּהּ י.ג טּ]
  וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ...
  וּצְרַפְתִּים.
  כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף..
  וּ.*בְחַנְ*.תִּים..
  כִּ.*בְחֹן* אֶת הַזָּהָב.
  הוּא יִקְרָא בִשְׁמִ.*י*..
  וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ.
  אָמַרְתִּי:
  עַמִּי הוּא..
  וְהוּא יֹ.אמַר: יְהוָה *אֱלֹ: הָ.יּ*".
  הּ' ו יּ' שזורים.
  
  ------------------------------
  [איובּ לּב ח]
  "אָכֵן..
  רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ.
  וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם".
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/W-iHylvvLUw?si=REXeNLtrIpd6yR_t
  
  [יּש%.יּהּוֹ *סּב יּ*]
  "עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים".
  
  [מּלּ.א.כּ.יּ גּ א]
  "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".
  
  [הּ.בּ.שׂוֹר.הּ עלּ פּיּ *מָתַי גּ גּ*]
  "כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר: קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו".
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.