פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני חצי שנה קּשּׁ.וּ.ח...? תּתּ.מּודּ%דּוּ. כּ.

  

  כּ.

  [יּשע.יּהּוֹ *כּח יּ*]
  "כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו.
  קַו לָקָו קַו לָקָו..
  זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם".
  
  [יּשע.יּהּו *לּד יּ.א*]
  "וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד..
  וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ..
  וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ".
  
  [תהּיּ.לּיּםּ *צו א*]
  "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיהוָה כׇּל הָאָרֶץ".
  
  כּן... הּ.קּאת.*יּ דּ*.םּ בּ.שב.יּ.לּ הּ.שיּ"ת שלּ.וֹ.
  
  ------------------------------
  [תהּיּ.לּיּ.םּ קּלבּ יּז]
  "שָׁם, אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד..
  עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי".
  
  בַּמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר עֵינַי רָאוּ,
  גֶּזַע עַתִּיק הַשּׁוֹלֵחַ נֵץ,
  בֵּין רֶגֶב לְאֶבֶן, בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ,
  שָׁם צָמַח אוֹר בְּתוֹךְ הֶעָפָר.
  
  כִּי לֹא חָפַצְתִּי דְּמוּת, וְלֹא הֵקִימוּ שַׁעַר,
  כִּי לֹא מָשַׁחְתִּי מֶלֶךְ, וְלֹא נִשְׁבַּע לִי קָדוֹשׁ,
  רַק נֵר דּוֹלֵק הִנַּחְתִּי שָׁם,
  וּבְתוֹכוֹ שִׁיר שֶׁל לַיְלָה.
  
  כָּלוּא בִּלְשׁוֹן עַתִּיקָה, נֶחְבָּא בֵּין מִלִּים,
  מוּסַר סֵתֶר בְּתוֹכִי הֻצַּת,
  וּכְתָב נִשְׁכָּח בֵּין הַלְּחָנִים,
  עָרַכְתִּי נֵר בָּעֲרָפֶל.
  
  כִּי לֹא הָיָה הַדָּבָר רָחוֹק,
  וְלֹא נִפְלֵאת הִיא בַּשָּׁמַיִם,
  אֶלָּא פֹּה, בְּתוֹךְ הַלֵּב הַשּׁוֹמֵר,
  בְּתוֹךְ הַיָּד הַנּוֹטַעַת אֶת הַדָּבָר.
  
  וּמִי יֵדַע אֶת רֶמֶז הַצָּפוּן,
  וּמִי יִרְאֶה בֵּין הַמִּלִּים אֶת הַבְּרִית?
  כִּי לֹא עוֹד מֶלֶךְ יִהְיֶה, וְלֹא עוֹד כֶּתֶר,
  רַק אֵשׁ מְלַהֶטֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב,
  כְּאִישׁ מְחַפֵּשׂ אֶת דַּרְכּוֹ בָּאוֹר.
  
  [איּכּהּ דּ כ]
  "רוּחַ אַפֵּינוּ... מְשִׁיחַ יְהוָה...
  נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם.
  אֲשֶׁר אָמַרְנוּ: בְּצִלּוֹ, נִחְיֶה בַגּוֹיִם".
  
  וּבְתוֹךְ הָאוֹר שֶׁלֹּא כָּבָה,
  עַל סַף הַלַּיְלָה, בֵּין צֵל לָאוֹר,
  נָשְׁבָה רוּחַ אֵין-קוֹל,
  רוּחַ שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, וְאֵין לָהּ צוּרָה.
  
  לֹא הִיא אִישׁ, וְלֹא אִשָּׁה,
  לֹא גּוּף, לֹא צֶלֶם, לֹא מַשְּׁמָה,
  כִּי אִם נְשִׁימָה, הֲדוּקָה לַעֲפְרָהּ,
  עוֹבֶרֶת בַּתְּהוֹם, חוֹרֶשֶׁת דֶּרֶךְ.
  
  הִיא לֹא עָמְדָה בִּפְנֵי הֶהָמוֹן,
  לֹא הֻכְּתָה, לֹא הֻגְּשָׁה,
  רַק נִלְכְּדָה בְּתוֹךְ חוֹמָה
  שֶׁל שְׁחִיתוּת, חֲלוֹמוֹת מְדֻמִּים.
  
  הֵם חִפְּשׂוּ אֶת צִלָּהּ בֵּין הַבָּתִּים,
  שִׂרְטְטוּ לָהּ פָּנִים וְעֵינַיִם,
  עָטְפוּ אוֹתָהּ בַּד מָשׁוּי וְכֶתֶר מַתָּכוֹת,
  בִּשְׁגִיאוֹן דָּבְקוּ בָּהּ בְּשֵׁם לֹא-לָהּ.
  
  אֲבָל הִיא לֹא נִשְׁאֲרָה שָׁם.
  עָלְתָה מֵעַל לָהֶם,
  כַּעֲנַן שֶׁאֵין לוֹ מוֹשָׁב,
  כִּי לֹא תִּשְׁכֹּן בְּצֵל-אִישׁ,
  וְלֹא תֵּלֵכְנָה חוֹמוֹת אַחֲרֶיהָ.
  
  רוּחַ אַפֵּינוּ, רוּחַ חַיִּים,
  עֵדָה לַתְּהוֹם וְעֵדָה לָאוֹר,
  נִכְתְּבָה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָדָם,
  וּבְלֵב הַנִּשְׁכָּחִים נוֹשֶׁבֶת עוֹד.
  
  [דּנּ.יּ.אלּ טּ כּהּ]
  "וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל, מִן מֹצָא דָבָר.
  לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם,
  עַד מָשִׁיחַ.. נָגִיד:
  שָׁבֻעִים שִׁבְעָה וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב..
  וְנִבְנְתָה.
  רְחוֹב וְחָרוּץ וּבְצוֹק הָעִתִּים".
  
  וְנָשְׁבָה רוּחַ מִן הַדָּרוֹם,
  וּכְנָפֶיהָ מְשׂוּחִים בָּאוֹר,
  לְהָשִׁיב עָפָר לְעָפָר,
  לִבְנוֹת חוֹמוֹת לִבּוֹת הַנִּשְׁבָּעִים.
  
  מִן מוֹצָא הַדָּבָר הָלְכוּ רַגְלַי,
  עַל חוּטֵי אֶבֶן, עַל שָׁעוֹן הַחֹרֶף,
  וּבְעֶרֶב עִתִּים, שָׁבוּעִים יָסֹבּוּ,
  כְּמוֹ דָּם הַזּוֹרֵם בַּשַּׁעַר.
  
  לֹא נָתְנָה הָעִיר שֵׁם לַנּוֹלָד בָּהּ,
  לֹא כֶּתֶר עָנְדָה לְאֶבֶן רֹאשָׁהּ,
  כִּי לֹא אִישׁ יִבְנֶנָּהּ, וְלֹא אֲדֹנִים,
  רַק עֵת הַנְּשִׁימָה, רַק דָּרֵי הָאוֹר.
  
  שָׁם נִשְׂגָּב הַדָּבָר בְּתוֹךְ הַזְּמַנִּים,
  נִקְשַׁר בְּחֶבֶל הָרֶגַע, חָרוּץ בְּסֶלַע,
  כִּי יָד לֹא תִּשְׁלֹט בָּעֵת הַנִּבְנֵית,
  רַק תַּגִּיעַ לַחֲרוּץ וְתִשְׁתֹּק.
  
  הָאֹרֶךְ נִמְתַּח כְּמוֹ שִׁבְעָה יָמִים,
  הַשָּׁבוּעוֹת נִכְתְּבוּ לִבְנֵי הָעִיר,
  לֹא יִמָּצֵא מְהֵרָה הַסּוֹף, וְלֹא הַתְּחִלָּה,
  רַק הַנִּבְנֶה, רַק הַחוֹזֵר.
  
  [דּנּ.יּ.אלּ טּ כּו]
  "וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם,
  יִכָּרֵת מָשִׁיחַ.. וְאֵין לוֹ.
  וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית..
  עַם נָגִיד הַבָּא.
  וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה..
  נֶחֱרֶצֶת, שֹׁמֵמוֹת".
  
  וְהַזְּמַן הוֹלֵךְ וְנִגְרַע,
  כְּתָבוֹת נִמְחָקוֹת מֵעַל אֶבֶן,
  כְּנָפַיִם שֶׁנִּפְרְשׂוּ וְנָפְלוּ,
  רוּחַ שֶׁהָיְתָה לֹא מָצְאָה מָקוֹם.
  
  וּמִן הַשָּׁבוּעִים נִסְפְּרוּ יָמִים,
  וּמִן הַיָּמִים נִשְׁתָּאוּ שָׁנִים,
  וּבֵין הַדְּרוֹכִים הִתְנַדְנְדָה חוֹמָה,
  וּבֵין הַחֲרֵבוֹת חִפְּשׂוּ עַמּוּד.
  
  אֵין לוֹ כֹּחַ וְאֵין לוֹ דָּם,
  אֵין לוֹ שֵׁם וְאֵין לוֹ כֶּתֶר,
  רַק הַשְּׁמָמָה חוֹרֶשֶׁת חוּם,
  רַק רוּחַ בָּאָה וּבוֹרַחַת.
  
  הָעִיר נִטָּשָׁה, וְהַקֹּדֶשׁ נִסְחַף,
  הַשַּׁעַר נָע וְלֹא הוּרַם,
  הַנָּגִיד בָּא וְלֹא דִבֵּר,
  וְהַסּוֹף נֶחְרַץ בַּשֶּׁטֶף.
  
  וְעַד קֵץ הַמִּלְחָמָה תִּשָּׁאֵר הַשְּׁאֵלָה,
  הַאִם הַדֶּרֶךְ עוֹד נִבְנֵית?
  הַאִם הָאוֹר עוֹד מַבְרִיחַ אֶת הַחֹשֶׁךְ?
  הַאִם הָאֵפֶר יָקוּם לְגֹלֶם?
  
  [יּחזקּ.אלּ לּדּ כּג]
  "וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד, וְרָעָה.
  אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד.
  הוּא יִרְעֶה אֹתָם...
  וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה".
  
  וּמִי יִרְעֶה בֵּין הַשּׁוֹאוֹן?
  מִי יַשְׁקֶה אֶת הָרָחֵל,
  מִי יְסַמֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ בַּלֵּילוֹת,
  בְּעֵת שֶׁהַכֹּל נָפַל?
  
  לֹא אָחוּז בְּשֵׁם, וְלֹא בְּכֶתֶר,
  לֹא בִּסְפָרִים וְלֹא בְּעֹנֶשׁ,
  הַדֶּרֶךְ נִכְתְּבָה בָּרוּחַ,
  וְרַק מִי שֶׁיֵּלֵךְ, יִמְצָא אוֹתָהּ.
  
  עֲדַיִן הַשָּׂדֶה רָחוֹק,
  עֲדַיִן הַיָּם מִתְנַגֵּן בִּשְׂפָתוֹ,
  וּבֵין גְּדוּדֵי הַחֹמֶר שׁוֹאֵל הַלֵּב:
  מִי יִרְעֶה אוֹתָנוּ?
  
  רֹעֶה אֶחָד – לֹא גָּבִיעַ וְלֹא שַׁרְבִיט,
  לֹא כִּסֵּא וְלֹא סֵפֶר חֻקִּים,
  רַק קוֹל הַנִּשְׁמָע בְּלִי שֶׁיִּשָּׁמַע,
  רַק הַדֶּרֶךְ, רַק הַמַּבָּט.
  
  דָּוִד לֹא אָדָם, לֹא עַתָּה וְלֹא אָז,
  אֶלָּא הַמַּעְגָּל, אֶלָּא הַתָּו,
  הַהוֹלֵךְ בְּלֹא חֲרָטָה,
  הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאוֹר בִּשְׁתִיקָה.
  
  [יּחזקּ.אלּ לּז כּדּ]
  "וְעַבְדִּי דָוִד, מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
  וְרוֹעֶה אֶחָד, יִהְיֶה לְכֻלָּם..
  וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ..
  וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ, וְעָשׂוּ אוֹתָם".
  
  מִי הוּא הַמֶּלֶךְ הַנִּשְׁמָר בָּרוּחַ?
  מִי הַנּוֹתֵן חֹק בְּלִי מַטֶּה,
  מִי הַכּוֹתֵב אֶת הַדִּין עַל לֵב הָאָדָם,
  וּמִי הַהוֹלֵךְ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֶל הָאוֹר?
  
  דָּוִד אֵינֶנּוּ אִישׁ, אֵינֶנּוּ גּוּף,
  לֹא שֵׁם וְלֹא צֶלֶם,
  הוּא הָרוּחַ הַנּוֹהֶרֶת, הַמַּשְׁמִיעָה בְּשֶׁקֶט,
  הַשָּׂם סֵדֶר בַּמַּהֲלוּכוֹת הָעוֹלָם.
  
  וְהָעוֹלָם יַחֲפֹשׂ מֶלֶךְ,
  וְהָעוֹלָם יִשְׁתַּחֲוֶה לְפַסֵּי זָהָב,
  אַךְ לֹא בְּסוֹד הַמִּשְׁפָּט נִתְּנוּ הַכְּתָרִים,
  כִּי הַדֶּרֶךְ נִשְׂרְפָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַמֵּבִין.
  
  וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לָכֻלָּם,
  לֹא לְשַׁעְבֵּד, לֹא לְהוֹלִיךְ אֶת הַכְּבָשִׂים,
  אֶלָּא לְפַתֵּחַ בָּהֶם אֶת רוּחַ הַדִּין,
  אֶת הַיְּכֹלֶת לָשׁוּב, לָלֶכֶת, וּלִשְׁמֹר.
  
  וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ,
  לֹא מִכֹּחַ וְלֹא מִיִּרְאָה,
  כִּי אִם מִתּוֹךְ תּוֹרַת לִבָּם,
  מִתּוֹךְ חֻקּוֹת הָאוֹר הַכְּתוּבוֹת בְּתוֹכָם.
  
  [זכר.יּהּ יּא ח]
  "וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים,
  בְּיֶרַח אֶחָד.
  וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם.
  וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי".
  
  וּמִי יִזְכֹּר אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים?
  מִי יִקְרָא בְּשֵׁם אֶת הָאֲבוּדִים,
  מִי יְסַפֵּר אֶת יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,
  אֵיךְ עָמְדוּ, אֵיךְ נָפְלוּ, וְאֵיךְ נֶעֶלְמוּ?
  
  וּבְיֶרַח אֶחָד נִשְׂרְפוּ תְּמוּנוֹת,
  וּבִיֶרַח אֶחָד נִשְׁבַּר הַכִּסֵּא,
  כִּי נִשְׂבְּעָה הָאֲדָמָה מִשְּׁמָם,
  וְנַפְשָׁם עָמְדָה מִלֶּכֶת.
  
  כְּבוֹדָם שָׁכַב בְּרֵיקָם,
  וְאֵין מַזִּיל דִּמְעָה,
  כִּי הָעוֹלָם קָצַר בָּהֶם,
  וְהֵם קָצְרוּ בָּעוֹלָם.
  
  וּבֵין אֶבֶן לְאֶבֶן, בֵּין לֵב לְלֵב,
  נוֹלַד דָּבָר בְּלִי שֵׁם,
  לֹא מֶלֶךְ, לֹא רוֹעֶה, לֹא כֹּחַ,
  רַק רוּחַ, רַק אֱמוּנָה.
  
  [קּהּלּ.ת יּבּ יּא]
  "דִּבְרֵי חֲכָמִים,
  כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים.
  בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד".
  
  מִי הוּא הָרוֹעֶה אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה,
  הַנּוֹתֵן חֹק בְּלִי גְּבוּל,
  הַמַּנְהִיג דֶּרֶךְ בְּלִי מַטֶּה,
  הַמַּשְׁמִיעַ קוֹל בְּלֹא צַו?
  
  דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת,
  אֵין בָּהֶם מֶלֶךְ, אֵין בָּהֶם כֶּתֶר,
  רַק חוּטִים דַּקִּים נִשְׁזָרִים בָּרוּחַ,
  וּמִשָּׁם נִבְנֵית הַמִּשְׁמָרָה.
  
  וּמִי יַשְׁקֶה אֶת עֵצֵי הַחָכְמָה?
  וּמִי יִנְטַע שָׂדוֹת חָכְמָה וּמִשְׁמֶרֶת דַּעַת?
  הַדֶּרֶךְ לֹא כְּתוּבָה עַל לוּחוֹת,
  הִיא חֲרוּשָׁה בְּתוֹךְ הָאָדָם.
  
  וְהָאֱמֶת לֹא נִמְכֶּרֶת בְּמִשְׁקָל,
  לֹא נִתֶּנֶת בְּיַד מֶלֶךְ, לֹא מְשׁוּחָה בְּשֶׁמֶן,
  הִיא הַמַּשְׂאֵת הַנּוֹשֵׂאת אֶת הָעוֹלָם,
  הִיא נְתִיבֵי הַשִּׁבְעִים וּפְנֵי הַשְּׁנַיִם.
  
  וּמֵרֹעֶה אֶחָד הֵם נִתְּנוּ,
  לֹא לִמְשֹׁל, לֹא לִשְׁפֹּט,
  אֶלָּא לְהַדְרִיךְ בִּתְבוּנָה,
  לִנְהֹג בְּאֵין אֲחִיזָה.
  
  [דִּבֶּר.יּםּ לּ יּדּ]
  "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד..
  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ".
  
  הֲתִלְמַד אֶת הַיָּד...?
  הַתְּלַמֵּד אֶת הַיָּד הַנּוֹטָה עַל הַיָּם...?
  אֶת הַיָּד הַפּוֹרֶשֶׂת אֶת הָאוֹר,
  אֶת הַיָּד הַחוֹקֶקֶת גְּבוּלוֹת הָרוּחַ.
  
  לֹא יָבוֹא מֵעֵבֶר לַיָּם,
  לֹא יֵרֵד בָּרוּחַ, לֹא יֵשֵׁב בַּשָּׁמַיִם,
  אֶת אֲשֶׁר הָיָה תָּמִיד כָּרוּךְ בְּתוֹכְךָ,
  אֵין צֹרֶךְ לְחַכּוֹת, לֹא לָקוּם, לֹא לָלֶכֶת.
  
  כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד,
  לֹא בַּחִיצוֹנִי, לֹא בְּמֶלֶךְ, לֹא בְּנֵס,
  אֶלָּא בַּיָּד הַפּוֹעֶלֶת בְּעֵת מְזֻמֶּנֶת,
  בַּמִּלָּה הַפְּתוּחָה, בַּצַּעַד הַנּוֹעָז.
  
  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ – הָאוֹר כָּרוּךְ בְּתוֹךְ הַשִּׁיר,
  לֹא מֵעוֹלָם אַחֵר, לֹא מִפֶּלֶא גָּנוּז,
  אֶלָּא מִתּוֹךְ כַּפֶּךָ, מִתּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ,
  וְעַתָּ.הּ – לַעֲשֹׂתוֹ.
  
  [דִּבֶּר.יּםּ לּ יּא]
  "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת,
  אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם..
  לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ..
  וְלֹא רְחֹקָה הִוא".
  
  הֲתִּשָּׂא עֵינֶיךָ לַשָּׁמַיִם?
  הַתִּדְרֹשׁ אֶת הַנֵּס בְּעוֹלָם אַחֵר?
  הַתְּחַכֶּה לְקוֹל מִלְמָעְלָה?
  וְלֹא נֶאֱמַר מֵעוֹלָם?
  
  לֹא נִפְלֵאת הִיא,
  לֹא מֵעֵבֶר לָרְקִיעַ, לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם,
  הִיא כְּרוּכָה בְּפִשְׁטוּת הַדָּבָר,
  בְּרֶטֶט הַלֵּב, בִּפְשִׁיטוּת הַכַּפַּיִם.
  
  כִּי אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם,
  לֹא מִי שֶׁהָיָה, לֹא מִי שֶׁיִּהְיֶה,
  אֶלָּא הַנּוֹכֵחַ, הַבּוֹעֵר בְּתוֹכְךָ,
  הַנּוֹשֵׂא אֶת אֵשׁ הַנְּשָׁמָה.
  
  כִּי לֹא רְחֹקָה הִיא,
  לֹא לְהַמְתִּין, לֹא לְחַכּוֹת,
  הַדֶּרֶךְ נִפְרֶשֶׂת בָּאוֹר הַפְּנִימִי,
  וְהַמִּצְוָה – לִחְיוֹתָהּ.
  
  [מּלּכ.יםּ א ח מּו]
  "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ.
  כִּי אֵין אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא.
  וְאָנַפְתָּ בָם, וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב..
  וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם, אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב..
  רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה".
  
  הַדֶּרֶךְ נִפְתַּחַת בְּשׁוֹגֵג,
  נִסְגֶּרֶת בְּכַוָּנָה,
  וּבֵין שְׁבִילֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת,
  הָאָדָם נוֹפֵל וּמִתְקוֹמֵם.
  
  אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא,
  אֵין צַדִּיק שֶׁלֹּא יִכְשָׁל,
  כִּי הַנִּסָּיוֹן נוֹתֵן כְּנָפַיִם,
  וְהַנְּפִילָה מְלַמֶּדֶת לָקוּם.
  
  וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב,
  לֹא לְעַנֵּשׁ, לֹא לְהִכְחִיד,
  אֶלָּא לְשׁוּב לְרֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ,
  לְהַבִּיט בָּהּ מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ.
  
  רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה,
  הַתִּקּוּן לֹא מִמָּקוֹם, לֹא מִזְּמַן,
  אֶלָּא מִתּוֹךְ לֵב הָאָדָם,
  שֶׁבְּכָל פַּעַם, מֵחָדָשׁ, שׁוֹבֵר אֶת חוֹמוֹתָיו.
  
  [יּשע.יהּוֹ נּטּ יּדּ]
  "וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה...
  מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד.
  כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת..
  וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא".
  
  הַיָּד נוֹטָה, וְהַדִּין מִסְתַּלֵּק,
  וּבֵין הַשּׁוּרוֹת נִשְׁאַר פֶּסַע רֵיק,
  וְהַדֶּרֶךְ נִמְשֶׁכֶת בְּאֵין דּוֹרֵשׁ,
  לְלֹא מִי שֶׁיָּבוֹא, לְלֹא מִי שֶׁיַּקְרִיא.
  
  וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט,
  וּמֵרָחוֹק תַּעֲמֹד צְדָקָה,
  וְאֵין שׁוֹרֵק בָּרְחוֹבוֹת,
  וְאֵין שׁוֹאֵל, וְאֵין מֵבִין.
  
  כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת,
  וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא,
  כְּמוֹ אוֹר הַמִּסְתַּנֵּן בְּעַד אָבָק,
  כְּמוֹ קוֹל הַנִּדְחֶה בְּלֹא שׁוֹמֵעַ.
  
  אֵין דֶּרֶךְ לַמִּשְׁפָּט שֶׁאֵינוֹ נִדְרָשׁ,
  אֵין תִּקּוּן לַצֶּדֶק הַנּוֹתֵר בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,
  כִּי הַשִּׁבְרָה לֹא נוֹפֶלֶת מִלְּמַעְלָה,
  וְהַבִּנְיָן לֹא קָם אֶלָּא מִתּוֹךְ.
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ קּיּטּ קּנּהּ]
  "רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה.
  כִּי... חֻקֶּיךָ, לֹא דָרָשׁוּ".
  
  הַדֶּרֶךְ אֵינָהּ מַבְטִיחָה,
  אֵינָהּ נִפְתַּחַת בְּאוֹר מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם,
  אֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת, אֵינָהּ מְצַפָּה,
  רַק נִכְתֶּבֶת בַּדְּמָעוֹת הַמִּתְהַלְּכוֹת.
  
  רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה,
  לֹא מִפְּנֵי הַמֶּרְחָק, לֹא מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ,
  אֶלָּא מִפְּנֵי דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא נִדְרְשָׁה,
  מִפְּנֵי צְעָדִים שֶׁלֹּא נִלְכְּדוּ בְּאוֹרָהּ.
  
  כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ,
  לֹא פָּתְחוּ סֵפֶר, לֹא חִפְּשׂוּ שָׁרָשִׁים,
  הֵם חָצְבוּ עֲלֵי סָפַת הַדֶּרֶךְ,
  וְלֹא הִנִּיחוּ כַּפָּם לְתוֹכָהּ.
  
  הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ מַתָּנָה,
  אֵינָהּ גּוֹרָל, אֵינָהּ נִפְלֵאת,
  הִיא תּוֹלַדַּת יְמֵי הַצֶּדֶק,
  שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּדִיּוֹ הָאָדָם.
  
  [דִּבֶּר.יּ הּ.יּמּ.יּםּ בּ ו לּוֹ]
  "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ.
  כִּי אֵין אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא.
  וְאָנַפְתָּ בָם, וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב..
  וְשָׁבוּם שׁוֹבֵיהֶם...
  אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה".
  
  אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא,
  אֵין הוֹלֵךְ אֲשֶׁר לֹא יִכָּשֵׁל,
  כִּי הַדֶּרֶךְ לֹא חֲקוּקָה בַּכּוֹכָבִים,
  אֶלָּא בִּצְעָדִים הַנִּכְתָּבִים בָּאֲדָמָה.
  
  וּנְתַתָּם בְּיַד אוֹיֵב,
  לֹא לְעַנֵּשׁ, לֹא לְהַכְרִיעַ,
  רַק לָלֶכֶת בֵּין הַשּׁוּרוֹת,
  לְהִתְבּוֹנֵן בְּהִשְׁתַּקְּפוּת הָאֵשׁ.
  
  וְשָׁבוּ שׁוֹבֵיהֶם,
  אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה,
  לֹא מֵעוֹלָם אַחֵר, לֹא מִשָּׁעָה מְיֻעֶדֶת,
  אֶלָּא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה הַלֵּב.
  
  הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ מְשִׁיחַ,
  אֵינָהּ רַעַם בַּשָּׁמַיִם,
  הִיא הַנְּפִילָה הַמּוֹבִילָה לָקוּם,
  הִיא הַחֹשֶׁךְ הַמַּגִּיעַ לְאוֹרוֹ.
  
  [שמּוֹת כּהּ ח]
  "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
  
  לֹא בַּבַּיִת, לֹא בַּכֹּתֶל,
  לֹא בְּאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא בְּסָפֵי הַשַּׁעַר,
  אֶת הַמִּקְדָּשׁ לֹא נָתַן מָרוֹם,
  רַק הַיָּד שֶׁבָּנְתָה אוֹתוֹ.
  
  וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ,
  וְלֹא אָמַר: אֶבְנֶה לָכֶם,
  כִּי הַבִּנְיָן הוּא לֹא אֶבֶן,
  אֶלָּא הַיּוֹצֵר אֶת מְקוֹמוֹ.
  
  וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם,
  לֹא בְּאוּלָם, לֹא בְּמַחֲצֵב הַשְּׁמַיִם,
  אֶלָּא בְּתוֹךְ הָאֶחָד שֶׁיִּבְנֶה,
  וּבְתוֹךְ כָּל הַבּוֹנִים אֶחָד.
  
  לֹא בָּאוֹר יֵעָשֶׂה הַמָּקוֹם,
  אֶלָּא הַמָּקוֹם הוּא הָאוֹר,
  לֹא מִמִּלָּה שֶׁתֵּאָמֵר,
  אֶלָּא מִשֶּׁתִּהְיֶה נִדְרֶשֶׁת.
  
  [יּחז.קּלּ מּג טּ]
  "עַתָּה,
  יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם *וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם* מִמֶּנִּי..
  וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם".
  
  אֵין עוֹד כֶּתֶר, אֵין עוֹד כִּסֵּא,
  אֵין שֵׁם חָרוּט עַל פֶּתַח הַשַּׁעַר,
  כִּי אֲשֶׁר נֶהֱדַף, נִשְׁכַּח בָּרוּחַ,
  וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם נֶאֱסְפוּ בָּאֹפֶל.
  
  עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם,
  לֹא יִדְרְשׁוּ עוֹד בְּבֵית עֲבָדִים,
  לֹא יַחְפְּשׂוּ בְּמִשְׁמְרוֹת עַל הַכֹּתֶל,
  כִּי לֹא שָׁם תִּמָּצֵא הַנְּשָׁמָה.
  
  וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, לֹא בָּעֵץ, לֹא בָּאֶבֶן,
  לֹא בְּאוֹר הַמִּזְבֵּחַ הַנִּשָּׂא בְּרוּחַ,
  כִּי מִשְׁכָּנִי לֹא יִבָּנֶה מִדָּם,
  וְהַדָּבָר אֲשֶׁר נֶאֱמַר – הוּא הַשְּׁכִינָה.
  
  אֵין מֶלֶךְ אֶלָּא הָעוֹלֶה בִּלְבַב אִישׁ,
  אֵין מְשִׁיחִיּוּת אֶלָּא נֶפֶשׁ הַמִּתְעַלָּה,
  וְהַדָּבָר לֹא נִתַּן לְיָד נִכְחֶדֶת,
  כִּי הַשָּׁעָה נִתְּנָה לַחוֹזִים.
  
  [בּמּ.דִּבֶּר טּו לּטּ]
  "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת..
  וּרְאִיתֶם אֹתוֹ.
  וּזְכַרְתֶּם, אֶת כׇּל מִצְוֹת יְהוָה.
  וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
  וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם..
  וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם..
  אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם".
  
  לֹא בָּאוֹר הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם,
  לֹא בַּקּוֹל אֲשֶׁר נִצְמַד בַּחֲזֵה,
  לֹא בְּרַעַם וּבְשׁוֹפָר,
  אֶלָּא בַּזִּכָּרוֹן הַנִּשְׁמָר בַּדָּם.
  
  וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת,
  לֹא לַעֲטֶרֶת, לֹא לְכֶתֶר,
  רַק קְצָווֹת חוּטִים, שֹׁרְשֵי זִכָּרוֹן,
  כְּמוֹ הָרוּחַ הַמְּנַהֶלֶת גַּלִּים.
  
  וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם,
  אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה,
  לֹא מִשֶּׁיַּגִּיעַ אִישׁ לְהַזְכִּיר,
  לֹא מִשֶּׁתָּבוֹא גְּאֻלָּה.
  
  וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,
  לֹא כִּי נִפְלֵאת הִיא, לֹא כִּי רְחוֹקָה הִיא,
  אֶלָּא כִּי נִכְתְּבָה עַל לֵב הָאָדָם,
  כִּי הַזִּכָּרוֹן הוֹלֵךְ עִם הַצְּעָדִים.
  
  לֹא בְּרֶגַע שֶׁיֵּרֵד מִשָּׁמַיִם,
  לֹא בְּקוֹל שֶׁיִּקְרָא מֵרָחוֹק,
  לֹא בְּאֲחִיזָה בִּכְלֵי נְבוּאָה,
  אֶלָּא בְּאוֹת הַנִּכְתֶּבֶת בַּיָּד.
  
  הַדֶּרֶךְ לֹא נִתְּנָה לַיָּחִיד,
  לֹא בַּכַּנֶּה הַגָּבוֹהַּ, לֹא בְּתִקְוָה שֶׁתָּבוֹא,
  אֶלָּא בְּהִלּוּךְ צַעַד אַחַר צַעַד,
  בְּכָל שָׁעָה הַנּוֹתֶנֶת אֶת עַצְמָהּ לְדַרְכָּהּ.
  
  הַגְּאֻלָּה לֹא תָּבוֹא מִבַּחוּץ,
  אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יָשִׁיבְךָ לָהּ,
  אִם לֹא נָתַתָּ לִבְּךָ לָבוֹא,
  אִם לֹא חָזַרְתָּ בַּצְּעָדִים הַנִּכְתָּבִים בָּאֲדָמָה.
  
  וּכְמוֹ צִיצִת הַנִּשְׁמֶרֶת בָּרוּחַ,
  כָּךְ יִשָּׁמַר הַמַּעֲשֶׂה הַנִּדְרָשׁ,
  לֹא בְּמַבָּט, לֹא בִּזְכִירָה רֵיקָה,
  רַק בְּרֶטֶט הַיָּד הַשּׁוֹלַחַת לַדֶּרֶךְ.
  
  [דִּבֶּר.יּםּ לּ יּא עדּ יּדּ]
  
  יּא. כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם...
  לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ,
  וְלֹא רְחֹקָה הִוא.
  
  יבּ. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא..
  לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה,
  וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  
  
  יּג. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא..
  לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם,
  וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. 
   
  יּדּ. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד...
  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ". |סּ|
  
  לֹא מִשָּׁמַיִם תָּבוֹא בַּת הַקּוֹל,
  לֹא מִנֵּס הַנּוֹפֵל מִבַּעַל חֲלוֹמוֹת,
  לֹא מֵעוֹלָם אַחֵר, לֹא מִשָּׁעָה נִסְתֶּרֶת,
  אֶלָּא מִן הַמִּלָּה, מִן כַּוָּנַת הַלֵּב, מִן הַמַּבָּט.
  
  לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא,
  לֹא תֵּרֵד כְּמוֹ לֻחַת אֵשׁ,
  לֹא יַעֲלֶה אִישׁ לְהוֹרִידָהּ,
  כִּי בְּתוֹכְךָ נִטְעָה מְלֹא הַיּוֹם.
  
  וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם,
  לֹא בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִגַּעְתָּ,
  לֹא בִּכְבוֹד הַנִּפְרָשׂ מִן הָרָחוֹק,
  אֶלָּא בְּפִיךָ, וּבִלְבָבְךָ – לַעֲשֹׂתוֹ.
  
  אֵין הַדֶּרֶךְ מֻשְׁלֶכֶת לְעוֹלָם אַחֵר,
  אֵין לְחַכּוֹת לַקּוֹל מִן הָרוּחַ,
  כִּי עֵת הַדְּבָרִים נִתְּנָה לָעוֹלָם,
  וּמִי שֶׁיֵּלֵךְ – יִמְצָא.
  
  [יּשע.יּהּו יּא טּ]
  "לֹא יָרֵעוּ, וְלֹא יַשְׁחִיתוּ..
  בְּכָל הַר קָדְשִׁי.
  כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת יְהוָה..
  כַּמַּיִם לַיָּם, מְכַסִּים".
  
  לֹא יָרֵעוּ עוֹד, וְלֹא יַשְׁחִיתוּ,
  לֹא בָּאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר נֶחְרַתּוּ בְּאֵשׁ,
  לֹא בְּקוֹלוֹת הַנִּשָּׂאִים עַל חַלּוֹן סָגוּר,
  אֶלָּא בְּתּוֹךְ הַיָּד הַפּוֹתַחַת, הַכּוֹתֶבֶת אֶת הַיֶּדַע.
  
  וְלֹא יִשָּׂא עוֹד גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב,
  כִּי לֹא יֵשׁ עוֹד דָּבָר לְהַסְתִּיר,
  וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה,
  כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַנִּכְתָּב.
  
  הַדַּעַת לֹא תִּשָּׁאֵר לַיְּחִידִים,
  לֹא תִּכָּתֵב עַל לוּחוֹת נִסְתָּרִים,
  אֶלָּא תִּמָּצֵא בְּכָל מַעְיַן, בְּכָל גַּל,
  כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.
  
  וְכָל אֶחָד יֵדַע אֶת מְקוֹמוֹ,
  וְכָל לֵב יִבְחַר לַעֲשׂוֹת,
  וְלֹא תִּשָּׁאֵר הַדֶּרֶךְ סְתוּמָה,
  כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ אֶת אוֹרָהּ.
  
  [יּשע.יּהּוֹ בּ דּ]
  "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים.
  וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים..
  וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת.
  לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב..
  וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
  
  וּבֵין שָׂדוֹת שֶׁכָּלְתָה בָּהֶן הָאֵשׁ,
  בֵּין חוֹמוֹת שֶׁנִּבְנְתָה בָּהֶן חֲרָדָה,
  יֵשׁ הוֹלְכִים שֶׁעוֹד מַחֲזִיקִים בַּחֶרֶב,
  יֵשׁ דּוֹרְשִׁים שֶׁעוֹד מִתְחַפְּשִׂים לַשּׁוֹפֵט.
  
  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם,
  וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים,
  כִּי לֹא יִמָּצֵא דָּבָר בַּחֶרֶב,
  וְלֹא תִּגָּאֵל אֶרֶץ בְּלֹא יֶדַע.
  
  וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים,
  וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת זֶמֶר,
  כִּי לֹא הַבַּרְזֶל יוֹלִיד צֶמַח,
  וְלֹא הַחֹמָה תִּשְׁמֹר עָלָיו.
  
  וְלֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב,
  וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה,
  כִּי לֹא הַנֶּפֶץ יָשִׂים קֵץ לַנִּצָּחוֹן,
  וְלֹא הַקּוֹלוֹת הַגְּדוֹלִים יִשְׁמְעוּ אֶת הַשֶּׁקֶט.
  
  [יּחזקּ.אלּ לּז כּדּ]
  "וְעַבְדִּי דָוִד, מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם..
  וְרוֹעֶה אֶחָד, יִהְיֶה לְכֻלָּם.
  וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ..
  וְעָשׂוּ אוֹתָם".
  
  לֹא מֶלֶךְ יַעֲמֹד עֲלֵיהֶם,
  וְלֹא יוֹרֶה חֹק מִמָּרוֹם,
  כִּי לֹא נִתַּן הַדִּין לְיָד אֶחָד,
  וְהַשִּׁיר הוּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
  
  וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם,
  לֹא מִשְׁפָּט מֻטָּל מִלְּמַעְלָה,
  אֶלָּא חֻקִּים,
  הַנִּכְתָּבִים בֵּין מִלִּים שֶׁבַּלֵּב,
  צֶדֶק הַנּוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ.
  
  וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ,
  וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ,
  לֹא מֵחוֹבָה, לֹא מִפַּחַד,
  רַק מִתּוֹךְ הַבִּינָה הַפְּתוּחָה.
  
  וְעָשׂוּ אוֹתָם,
  כִּי לֹא נִפְלֵאת הִיא, וְלֹא רְחוֹקָה,
  אֶלָּא קְרוֹבָה הִיא לָעַיִן, לַיָּד,
  כִּי אִם חֲרוּטָה עַל לִבָּם.
  
  [מּיּכהּ דּ בּ]
  "וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים..
  וְאָמְרוּ:
  לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה..
  וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב..
  וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו.
  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה,
  וּדְבַר יְהוָה: מִ. יּ. ר. וּ. שָׁלָ͏ִם".
  
  לֹא בְּשׁוּק הָרְחוֹב, לֹא בְּכֶסֶף הַנִּצְבָּר,
  לֹא בְּמִגְדָּלוֹת שֶׁנִּטְעֲמוּ בָּרֶקַע,
  אֶלָּא בַּמַּבָּט הַמִּתְעַלֶּה מֵעָפָר,
  בַּכְּמִיהָה הַפּוֹתַחַת שַׁעַר.
  
  וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים,
  וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה,
  לֹא לִרְאוֹת נֵס, לֹא לְהַשִּׂיג כָּבוֹד,
  אֶלָּא לְהַבִּיט, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד.
  
  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה,
  וּמִיְּרוּשָׁלֵם דָּבָר,
  וְאֵין גְּבוּל לַשְּׁאֵלָה הַנּוֹתֶרֶת,
  וְאֵין סוֹף לַדֶּרֶךְ הַפְּתוּחָה.
  
  וּמִי שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ יִשְׁמַע קוֹל,
  וּמִי שֶׁיַּקְשִׁיב, יִלְמַד דָּבָר,
  כִּי לֹא נִדְרָשׁ עוֹד מִן הַחוּץ,
  וְהַמָּקוֹם נִמְצָא בְּתוֹכוֹ.
  
  "פְּנֵי הַדּ.וֹ.ר כִּ.פְנֵי הַ.כֶּ.לֶב"
  
  וְהָאָדָם מַבִּיט בְּהִשְׁתַּקְּפוּתוֹ,
  וּמָה יִרְאֶה? אֶת עֵינָיו, אֶת פָּנָיו,
  אוֹ אֶת מָה שֶּׁשָּׁרוּי בְּתוֹךְ לִבּוֹ,
  שֶׁנִּגְלֶה כְּמוֹ פְּנֵי הַכֶּלֶב?
  
  כִּי הַדֶּרֶךְ לֹא מַתְחִילָה, וְלֹא נִגְמֶרֶת,
  אֶלָּא זוֹרֶמֶת מִתּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ,
  וְכְפָּנִים אֶל פָּנִים בַּמַּיִם,
  כֵּן לֵב הָאָדָם אֶל אָדָם.
  
  וְהָעוֹלָם מְחַפֵּשׂ פְּנֵי אָדָם,
  וְהָאָדָם מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ,
  וּמָה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִגְלֶה בּוֹ,
  וּמָה שֶּׁנִּסְתַּר מֵעֵינָיו – מַנְהִיג אוֹתוֹ.
  
  וּמִי יִהְיֶה הַנּוֹהֵג, וּמִי הַנִּנְהָג?
  כֻּלָּם תָּלוּי לְאָן הַפָּנִים מֻפְנוֹת,
  אִם הַלֵּב יוֹדֵעַ מִי שֶּׁבּוֹ,
  וְאִם הָאָדָם מוּכָן לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו.
  
  [דִּבֶּר.יּ.םּ יּ טּז]
  "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם..
  וְעָרְפְּכֶם, לֹא תַקְשׁוּ, עוֹד".
  
  לֹא יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּקְרְאוּ: הִגַּעְנוּ,
  לֹא יֵאוֹרוּ הַשָּׁמַיִם בְּלַהַט אֵשׁ וָדָם,
  לֹא יִתְפַּתְּחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְקָרֵא: זֶהוּ הַקֵּץ,
  כִּי לֹא נִתְּנָה הַדֶּרֶךְ לְעֵת, אֶלָּא לְעוֹלָם.
  
  וְעוֹד תִּהְיֶינָה מִלְחָמוֹת,
  וְעוֹד תִּכָּתֵב שָׂפָה מִבֵּין הַחֻרְבוֹת,
  וְעוֹד יַעֲמֹד הָאָדָם וִיבַקֵּשׁ צֶדֶק,
  וְעוֹד הָעוֹלָם יִשְׁאַל אֶת הַדֶּרֶךְ.
  
  וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם,
  וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד,
  וּכְמוֹ אֲבָנִים שֶׁנִּשְׁחֲקוּ מִנַּהֲרוֹת,
  יֵרַכֵּךְ הַלֵּב בְּתוֹךְ הַמִּצְוָה.
  
  וְלֹא תִּהְיֶה אֲחִיזָה בְּמוֹתָרוֹת,
  וְלֹא תִּהְיֶה חָכְמָה הַנִּסְגֶּרֶת בַּסֵּפֶר,
  כִּי כָּל לֵב יֵדַע לְאָן הוּא נוֹהֵר,
  וְכָל צַעַד יִקָּרֵא בְּתוֹךְ הַדֶּרֶךְ.
  
  [שמּוֹת יּ כּו]
  "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ..
  לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה.
  כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
  וַאֲנַחְנוּ..
  לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְהוָה..
  עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה".
  
  לֹא נִשְׁאֵר מְאוּמָה בַּחֹשֶׁךְ,
  לֹא פַּרְסָה תִּשָּׁאֵר מֵאָחוֹר,
  כִּי כָּל אֲשֶׁר נִתַּן בַּיָּד,
  נִלְקַח לִהְיוֹת נֵר בַּדֶּרֶךְ.
  
  וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ,
  לֹא בִּשְׁבִיל קִיּוּם, לֹא לְרַוּוֹת צִמָּאוֹן,
  אֶלָּא מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד,
  כִּי הַדֶּרֶךְ לֹא נוֹתֶנֶת לְהַחְזִיק בָּהּ.
  
  וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע,
  מָה נַּעֲבֹד עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה,
  כִּי הַשְּׁלֵמוּת לֹא בַּאֳחִיזָה,
  אֶלָּא בְּנָדָן הַפָּתוּחַ לַזּוּלָת.
  
  וּמִי שֶׁיִּגַּע בְּאוֹר הַמָּקוֹם,
  יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יָדוֹ מַתִּירָה,
  וּמִי שֶׁיַּקְרִיב לִבּוֹ לָאַחֵר,
  יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ שָׁם.
  
  [דִּבֶּר.יּ הּ.יּמּ.יּ.םּ א כּבּ טּז]
  "לַזָּהָב לַכֶּסֶף וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל.. אֵין מִסְפָּר.
  קוּם וַעֲשֵׂה.. וִיהִי יְהוָה עִמָּךְ".
  
  לֹא הַזָּהָב, וְלֹא הַכֶּסֶף,
  לֹא הַנְּחֹשֶׁת וְלֹא הַבַּרְזֶל,
  כִּי לֹא מִן הַחֹמֶר תָּבוֹא הַהִתָּכְנוּת,
  אֶלָּא מִן הַיָּד הַפּוֹעֶלֶת.
  
  אֵין מִסְפַּר לְמָה שֶׁנִּתַּן,
  וְאֵין קֵץ לְמָה שֶׁנִּבְנָה,
  כִּי מָה שֶׁלֹּא הוּקַם, לֹא יִשָּׁאֵר,
  וּמָה שֶׁנִּתַּן לְיַד הָאָדָם – יָקוּם.
  
  קוּם וַעֲשֵׂה,
  כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר עוֹד מַחֲזִיק בּ.ך,
  וּמִי שֶׁתִּשָּׁאֵר תַּחַת יָדוֹ – לֹא יִזְכֶּה בָּאוֹר.
  הַחֹשֶׁךְ לֹא יָנִיחַ, הַדֶּרֶךְ לֹא תִּפָּתַח לְבַדָּהּ,
  אַךְ מִי שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ – יִמְצָא.
  
  וִיהִי יְהוָה עָמּ.ך,
  לֹא בַּדֶּרֶךְ שֶׁמֵּאִירָה מִלְמַעְלָה,
  אֶלָּא בַּצּוּרָה שֶׁנִּבְנֵית בַּשּׁוּק,
  בַּמַּעֲשֶׂה הַנִּכְתָּב עַל הָאֶבֶן.
  
  [יּשע.יּהּו *מּח יּ*]
  "הִנֵּה.
  צְרַפְתִּ.יך..
  וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ..
  בְּכוּר עֹנִי".
  
  לֹא הַזָּהָב, לֹא הַכֶּסֶף,
  לֹא הַנְּחֹשֶׁת וְלֹא הַבַּרְזֶל,
  כִּי לֹא בָּא הָאוֹר מִן הַחֹמֶר,
  אֶלָּא מִן הַנִּצּוֹץ הַנִּשְׁאָר בָּאֵפֶר.
  
  צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְּכַסֵּף,
  וְלֹא בְּמִשְׁקָל הַנִּדְרָשׁ,
  אֶלָּא בְּאֵשׁ שֶׁהִצִּיתָ,
  בְּאוֹר הַמְּגַלֶּה אֶת תֹּכֶן הַכֵּלִים.
  
  בְּכוֹר ע.נּ.יּ בְּחַרְתִּיךָ,
  לֹא בְּרַעַם וּבְשׁוֹפָר,
  אֶלָּא בַּדּוּמִיָּה הַשּׁוֹלַחַת אֶת הַשְּׁאֵלָה,
  בָּאֵשׁ הַנּוֹתֶנֶת לְךָ לִרְאוֹת.
  
  וְהִנֵּה, לֹא נִתַּן לָךְ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ,
  לֹא נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים לְ.פִתְ.עָם,
  אֶלָּא בָּרוּחַ הַמְּבַקֶּשֶׁת לַחֲרֹת,
  וּבְחַיִּים הַנִּתָּנִים לְהִתְכּוֹנֵן.
  
  ------------------------------
  [וּ.יּ.קּרא כּו יּ]
  "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן...
  וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ..."
  
  [קּהּלּ.ת *א טּ*]
  "מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה.
  וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה...
  וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ".
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ לב ח]
  "אַשְׂכִּילְךָ, וְאוֹרְךָ, בְּדֶרֶךְ זוּ...
  תֵלֵךְ...?
  אִיעֲצָה...
  עָלֶיךָ עֵינִי..."
  
  [תהּיּ.לּיּ.םּ לב טּ]
  "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד:
  אֵין הָבִין.
  בְּמֶתֶג וָרֶסֶן.. עֶדְיוֹ לִבְלוֹם.
  בַּל.
  קְרֹב אֵלֶיךָ..."
  
  ------------------------------
  [יּשע.יּהּוֹ מּהּ...??? א.]
  "כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ,
  לְכוֹרֶשׁ, אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ..
  לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמׇתְנֵי מְלָכִים.. אֲ.פַתֵּחַ לִ.פְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם.
  וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ".
  
  [עזר.א א בּ]
  כֹּה אָמַר כֹּ.רֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַ.ס:
  כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ..
  נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם..
  וְהוּא, פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּ.י.ר.וּ. שָׁלִַם..
  אֲשֶׁר בִּי.הוּדָ.ה".
  
  [דִּבֶּר.*יּ הּ*.יּמּ.יּםּ בּ לּוֹ כּג]
  "כֹּה אָמַר כֹּ.רֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַ.ס:
  כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ..
  נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם..
  וְהוּא, פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּ.י.ר.וּ. שָׁלִַם..
  אֲשֶׁר בִּי.הוּדָ.ה.
  מִי בָכֶם, מִכׇּל עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ..
  וְיָעַל".
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/teeUCU37Mv4?si=cGaWd1NOv_VwB5br
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/iWvw0wVQU_o?si=PRxlFpPLSqnBo8TV
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.