פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני חצי שנה וֵנוּס וְצֶדֶק רוֹקְדִים בֶּחָלָל... ✨ כּ.

  

  כּ.

  [שמּוֹת כּ יּז]
  "וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק...
  וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים".
  
  וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק,
  גַּבּוֹתָיו כְּרוּעוֹת כַּשָּׁעַר הַסָּגוּר,
  עֵינָיו בֹּהוֹת בְּשִׁלְטֵי הַזְּהִירוּת שֶׁלֹּא הֻצְּבוּ.
  הָרוּחַ שָׁרְקָה בַּסְּדָקִים,
  וְהֵם, מִשְׂתָּרְכִים בִּשְׂפַת הַמָּבוֹא,
  אֵינָם פּוֹסְעִים, אַף לֹא פַּעַם.
  
  וּבְתוֹכָם, אִישׁ אֶחָד,
  נָפְלוּ עָלָיו שְׁלֹשֶׁת עֲבֻתּוֹת הַמַּבָּטִים,
  וַיַּעֲלֶה עֵינָיו מֵהֶעָפָר.
  הוּא לֹא חִפֵּשׂ בְּהִירוּת,
  לֹא נָהָר כְּלֵי־זְכוּכִית, לֹא מַרְאוֹת צְלוּלִים,
  אַךְ יָדַע כִּי הָאוֹר לֹא נֶעֱדָר,
  רַק נִכְלָם מֵעֵבֶר לַעֲבוֹת.
  
  נָשַׁם לְתוֹךְ חֲזָיו הַנָּדוּף,
  רֵיחַ לֵחַ וְרֵיחַ אַיִן,
  וּבְלִי לְהָסֵב אַחֲרָיו,
  נִגַּשׁ אֶל הֶעֲרָפֶל,
  אֲשֶׁר שָׁם.
  
  וְשָׁם,
  אֵין חוֹמָה, אֵין שַׁעַר, אֵין מִפְרָד,
  רַק תְּהוֹם הַלָּבָן, הַשּׁוֹתֵק,
  הַשּׁוֹאֵל בְּלֹא שְׁאֵלָה.
  
  [איּוֹבּ לּז כּא]
  וְעַתָּה...
  לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר.
  הוּא בַּשְּׁחָקִים...
  וְרוּחַ עָבְרָה...
  וַתְּטַהֲרֵם".
  
  וְעַתָּה,
  בָּשַׁל הַלֵּב בִּשְׁתִיקָתוֹ,
  וּבְתוֹכוֹ דָּהֲרוּ צְלָלִים עֲדִינִים
  כִּרְטִיטָה בְּעוֹר הַזְּמַן.
  
  לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר,
  גַּלֵּי עָנָן כִּסּוּ אֶת מִצְחָם,
  וְהָאוֹר, דָּחוּס בַּשְּׁחָקִים,
  אָחֻז בֵּין חוּטֵי כֶּסֶף נִדָּחִים...
  
  וְנָחוּ עֵינֵיהֶם עַל הָרֶקַע הַלָּבָן,
  וּלְרֶגַע לֹא יָדְעוּ,
  הַאִם הֵם חוֹזִים...
  אוֹ מִתְעַלְּמִים.
  
  אַךְ בְּתוֹךְ חֹסֶר הַבְּהִירוּת
  נָשְׁבָה רוּחַ,
  וְעָבְרָה כְּיַד שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית
  וּבְרֹךְ אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת.
  
  הִיא פָּרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם,
  נִכְתְּבָה כְּרֶטֶט עַל עוֹרָם,
  נָשְׂאָה בְּתוֹכָהּ אֶת הַמַּהוּת הַשְּׁקוּפָה
  שֶׁמֵּעֵבֶר לַנִּרְאוּת.
  
  וּבְרֶגַע לֹא נִדְמָה,
  הַצָּפִיר נָטַשׁ אֶת עָרְפָּם,
  וְהָאוֹר, שֶׁלֹּא נִרְאָה,
  נָח עַל הַשְּׂפָתַיִם הַנּוֹגְעוֹת בְּלֹא לוֹמַר.
  
  [יּשע.יּהּוֹ כּטּ טּ]
  "הִתְמַהְמְהוּ... וּתְמָהוּ.
  הִשְׁתַּעַשְׁעוּ...
  וָשֹׁעוּ.
  שָׁכְרוּ.
  וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר"
  
  הִתְמַהְמְהוּ הַצְּלָלִים בַּמַּרְאֶה,
  כְּמִי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים אַחַר הַהִסְחָפוּת.
  וְתָמְהוּ, הִשְׁתַּעַשְּׁעוּ בַּאֲבַק הַמַּבָּט,
  רָאוּ עַצְמָם בְּפִתּוּלֵי הַבְּלִיל,
  וְלֹא יַדְּעוּ –
  אִם זֶה הַתֹּם, אוֹ הַתַּעְתּוּעַ.
  
  הַזְּמַן כָּתַב עִגּוּלִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ,
  שָׁם נָעוּ, וְלֹא שָׁכְרוּ,
  וּבָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם,
  הַמַּבָּט לֹא נִקְרַע מֵהַבָּבוּאָה.
  
  נִשְׁפְּכוּ עָלָיו הַיָּמִים כְּמַיִם,
  וּכְמוֹ שִׁכּוּכָם הַשָּׁקוּף,
  לֹא רָאָה – וְכָךְ חָשַׁב שֶׁהִנֵּה לֹא יֵשׁ.
  עֵינָיו לָטְשׁוּ בְּמַעֲמַקֵּי הַשִּׁטָּפוֹן,
  וּכְמוֹ גַּלִּים הַחֲסֵרִים חוֹף,
  נַשְּׂאוּהוּ הַמַּחֲזוֹת,
  וּמִלִּים אֲשֶׁר בָּאוּ לְלֹא לָחַשׁ,
  וּבְלִי לֶחֶם.
  
  אַךְ בִּלְבַד שֶׁהוּא הָיָה בָּם,
  כִּי לֹא בְּיַיִן שַׁכָּר,
  אֶלָּא בְּהִתְרַפְּקוּת הָרָצוֹן,
  וּבְהִשְׁתַּעַשְׁעוּת מְשֻׁבֶּצֶת כֶּתֶם,
  וּמִי יַגִּיד לוֹ, הַאִם הִנֵּה מָטָר,
  אוֹ כָּזָב?
  
  [דּנּ.יּ.אלּ יּבּ דּ]
  "וְאַתָּה דָנִיֵּאל, סְתֹם הַדְּבָרִים...
  וַחֲתֹם הַסֵּפֶר.
  עַד עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת".
  
  וְאַתָּה,
  הַהוֹלֵךְ בֵּין הַמִּלִּים הַנִּסְתָּרוֹת,
  הַפּוֹתֵחַ דְּלָתוֹת בְּלִי מַפְתֵּחַ,
  מֵנִיחַ כְּפוּת הַיָּד בְּעַרְפִלֵּי הַשִּׁכְחָה,
  מְחַפֵּשׂ אֶת אֲשֶׁר לֹא נֶאֱמַר.
  
  סְתֹם הַדְּבָרִים,
  כְּתֹב. כַּתָּם.
  וְכְּתֹךְ הַדַּפִּים הָעֲלוּמִים...
  שֶׁבְּתוֹכָם נָשְׁבָה הַשְּׁתִיקָה.
  כִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ הַמִּלִּים נֶאֱסָרוֹת,
  רַק הַמַּבָּט מַאֲחֵר...
  אַךְ נִשְׁאַר.
  
  וּמֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ הַנִּפְתֶּלֶת בְּצַוַּאר הַשָּׁנִים,
  יְשֹׁטְטוּ רַבִּים,
  יָרִימוּ פְּנֵיהֶם אֶל שִׁמְשׁוֹת כְּבוּיוֹת,
  וִיבַקְּשׁוּ אוֹת שֶׁאֵינוֹ מֻכָּן.
  
  אַךְ אַתָּה,
  אַל תִּשְׁאַל אֶת הַסֵּפֶר,
  אַל תִּפְתַּח מָה שֶּׁלֹּא נִפְתַּח,
  כִּי הַשָּׁעָה לֹא בָּאָה לַבְּשׂוֹרָה,
  וְהַיְּדִיעָה תִּרְבֶּה לַהֲבִינָהּ.
  
  וְכָל אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ כְּחוֹמָה,
  לֹא הָיָה אֶלָּא חוּט עָדִין,
  הַשָּׁתוּל כְּתוֹךְ נִימֵי הָעֵת.
  
  [קּהּלּ.ת ז יּדּ]
  "בְּיוֹם טוֹבָה, הֱיֵה בְטוֹב...
  וּבְיוֹם רָעָה:
  רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים...
  עַל. דִּבְרַ. ת:
  שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה".
  
  וּבְּיוֹם טוֹבָה,
  הֵ.יְיָ.ה בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ אֶרֶץ צְמֵאָה הַשּׁוֹתָה לַגֶּשֶׁם.
  אֶל תַּנִּיחַ לָאוֹר לְהִשָּׁמֵט מִבֵּין כַּפּוֹתֵ.יְיָ.ך,
  אֶל תַּנִּיחַ לָרֶגַע לְהִכָּתֵב כִּרְאִיָּה מִנֶּגֶד.
  שְׁתֵה אֶת הַיָּמִים כְּעַרֻגָּה הַפּוֹרַחַת לַשֶּׁמֶשׁ,
  כִּי הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִיא הַיְּחִידָה שֶׁנִּתְּנָה לְ.ך.
  
  וּבְיוֹם רָעָה,
  אַל תַּעְצֹם אֶת הָעֵינַיִם.
  אַל תַּחְשֹׁב כִּי נֶחְסַר מִמְּךָ הַכֹּל,
  כִּי מִמָּקוֹם שֶׁאָבַד הָאוֹר,
  הִנֵּה גָּדֵל מִמֶּנּוּ צֵל שֶׁל מַסָּע.
  וְכָל אֲשֶׁר נִשְׁבַּר בָּרוּחַ,
  הוּא אֲשֶׁר יַצְמִיחַ אֱ.ת אֲבָנִים הַיּוֹדְעוֹת אֶת דַּרְכָּן.
  
  רְאֵה גַּם אֶת זֶה,
  כִּי הַמֵּשִׁיב רוּחוֹת וּמַשִּׂים מוֹעֲדִים,
  עוֹשֶׂה אֶת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת:
  הָאוֹר וְהַצֵּל, הַמַּיִם וְהַיַּבָּשָׁה,
  כִּי מִבֵּין שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹרֵג לֹא.דָּם
  אֶת תַּכְלִית דְּרוּכ.וֹ.
  
  וְעַל דִּבֵּר.תּ מָה?
  עַל דִּבֵּר.תּ אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא אַחֲרָיו מְאוּמָה.
  כִּי הַיּוֹם נִמְסַר לְ.יָדֵ.יְיָ.ך,
  וְהַדֶּרֶךְ אֵינָהּ נִכְתֶּבֶת לַשָּׁוְא.
  
  [מּשלּ.יּ ג הּ]
  "בְּטַח אֶל יְהוָה,
  בְּכָל לִבֶּךָ.
  וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן".
  
  בְּטָח אֶל הַדֶּרֶךְ,
  כְּמוֹ מַיִם הַשּׁוֹטְפִים לִקְרַאת הַיָּם,
  כְּרוּחַ הַנּוֹשֵׂאת אֶת עַצְמָהּ מֲרוֹמָה,
  אֵין לָהּ קְשָׁרִים לָאָרֶץ,
  וְאַף עַל פִּי כֵן, הִיא נוֹשֵׂאת אֶת כָּל הָאֲדָמוֹת.
  
  כִּי לֹא בַּבִּינָה הַגְּלוּיָה יִגָּלֶה הַסּוֹד,
  וְלֹא בִּמְחוֹגַת הַשֵּׂכֶל תִּמָּדֵד הַתַּכְלִית.
  הָאוֹר, אִם תְּחַפְּשֵׂהוּ בְּאֶבֶן חֲקוּקָה,
  יִשָּׁאַר לְךָ כְּמַרְאוֹת שְׁחוּקִים,
  אַךְ אִם תִּפְרֹס יָדַיִם...
  כַּפּוֹת לִפְנֵי הַשָּׁמַיִם,
  הוּא יִלְחַשׁ כְּרוּחַ הַחוֹלֶפֶת בֵּין צְלָלֶיךָ.
  
  בְּכָל לִבְּךָ,
  אֵין זֹאת אֲמִירָה שֶׁנּוֹשְׂאִים עַל שְׂפָתַיִם,
  אֵין זֹאת דַּרְכָּן שֶׁל עֵינַיִם הַבּוֹחֲנוֹת מֵרָחוֹק.
  הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּשָּׂא הַנִּשְׂרָף,
  שֶׁנּוֹתָן לָרֶגַע הַבָּא,
  שֶׁהוּא הַנּוֹצָר לֹא מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה,
  אֶלָּא מִתּוֹךְ הֱיוֹת.
  
  וְאֶל בִּנַּתְּ.ך אַל תִּשָּׁעֵן,
  כִּי אִם תָּסִיר אֶת כָּל מִשְׁעֲנוֹתֶיך,
  וְתַעֲמֹד כְּמוֹ עֵץ בַּשָּׂדֶה,
  תֵּדַע כִּי שָׁרָשֶׁ.י.ך מַגִּיעִים לַמָּקוֹם שֶׁלֹּא יָדַעְ.תּ.
  
  כִּי לֹא מִי שֶׁמַּשִּׁיר אֶת יָדָיו הוּא הַנּוֹפֵל,
  אֶלָּא הַמּוֹשִׁיט אוֹתָן לְהַחְזִיק בְּמָה שֶּׁנּוֹעַד לְהִשָּׁטֵף.
  
  [בּרא.שיּ"ת יּטּ יּא]
  "וְאֶת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת...
  הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד גָּדוֹל.
  וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח".
  
  הָיוּ אֲנָשִׁים,
  עֵינֵיהֶם פְּקוּחוֹת כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת,
  רוּחָם מְשׁוּחָה בְּשִׂפְתֵי בָּצֵק שָׁחוּק.
  הָלְכוּ אַחֲרוֹתֵיהֶם כְּמֵהִים,
  אֲבָל הַדֶּרֶךְ הָיְתָה כְּמוֹ הַיָּם,
  הַפֶּתַח כְּמוֹ הַגַּל,
  הַמַּבָּט נִשְׁבָּר עַל פְּנֵי הַדְּבָרִים
  אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ בְּתוֹכָם.
  
  הוֹסִיפוּ לְחַפֵּשׂ,
  לְהִשְׁתָּרוֹג עַל הַסַּף,
  כְּמוֹ אֵבֶר נִדָּף לִפְנֵי הָרוּחַ.
  כָּל אֶחָד קָרָא בִּשְׁמוֹ,
  כָּל אֶחָד נָטָה צִלּוֹ לְבַדּוֹ,
  כָּל אֶחָד רָאָה אֶת הָאוֹר בְּרְאוֹת עֵינָיו,
  וְלֹא רָאָה.
  
  כִּי לֹא בְּגָדֹל וּבְקָטֹן הַדִּין,
  וְלֹא בְּמַה שֶּׁנִּפְתַּח בְּעֵת אַחֶרֶת,
  אֶלָּא בַּמַּה שֶּׁיָּכוֹל הָאָדָם לִרְאוֹת,
  וּבַמַּה שֶּׁאֵינֶנּוּ מַסְכִּים לְהַכִּיר.
  
  וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפֶּתַח,
  כִּי מָלֵא הָיָה הַפֶּתַח בְּאֲשֶׁר לֹא רָאוּ.
  כִּי לֹא נָסְתָּם הָעוֹלָם,
  אַךְ נָסְתַּמּוּ הָעֵינַיִם.
  
  [יּשע.יּהּוֹ כּטּ יּג]
  "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי:
  יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה,
  בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי...
  וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי.
  וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי:
  מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".
  
  הִנֵּה נִגַּשׁ הָאִישׁ אֶל הַסַּף,
  וּבִרְכָּיו כְּרוּעוֹת בְּתוֹךְ חוֹל נִמְהָר.
  שְׂפָתוֹ מְעֻטֶּרֶת בְּרִנָּה,
  לְשׁוֹנוֹ שׁוֹזֶרֶת דְּבָרִים כְּזָהָב טָהוֹר.
  אַךְ הַדֵּי קוֹלוֹ נִשְׁבָּרִים בָּרוּחַ,
  כִּי מִן הַמַּעֲמַקִּים הוּא לֹא נִקְרָא.
  
  הָיְתָה שַׁאֲגַת רוּחוֹ כְּתֹף רֵיק,
  הָיוּ דְּרָכָיו כְּעָנָן בְּלִי מָטָר.
  הָיוּ יָדָיו פְּרוּשׂוֹת כְּנֶשֶׁר,
  אַךְ עֵינָיו לֹא רָאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם.
  
  אִם יִגַּשׁ בְּפִיו, הֲלֹא לֹא נִגַּשׁ בְּלִבּוֹ.
  אִם יָדָיו מִתְנוֹפְפוֹת כִּדְגָלִים,
  לֹא שֶׁמֶשׁ יָבוֹא בָּהֶן,
  אֶלָּא רִיק הַמְּצַפְצֵף בֵּין שׁוּלָיו.
  
  יּשע.יּהּוֹ [כּטּ *יּדּ*]
  "לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה, הַפְלֵא וָפֶלֶא..
  וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו...
  וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר".
  
  וּמִי יַעֲמֹד בְּתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה,
  כְּשֶׁהַחָכְמָה נוֹשֶׁרֶת כַּעֲלֵי שָׂרָף,
  וְהַבִּינָה כְּעָנָן מְכַסֶּה עֵינַיִם?
  הַיָּמִים שֶׁנִּסְפְּרוּ בְּתוֹךְ כַּף,
  נִשְׁפְּכוּ כְּמַיִם עַל אֶבֶן חֲלּוּלָה.
  
  הַשְּׁאֵלוֹת נֶחְשָׂפוֹת כְּאוֹתוֹת בָּלוּת,
  דְּבָרִים אֲשֶׁר נִבְנוּ כַּחֹמָה,
  הָיוּ לְלֹא מָקוֹם, לְלֹא כְּתָב.
  וּמִי יִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ בְּתוֹךְ הַבָּלָה,
  אִם לֹא מִי שֶׁלֹּא מְחַפֵּשׂ שׁוּם דָּבָר?
  
  כִּי אֵין הָרְאוּת בְּתוֹךְ הָעָב,
  רַק הַמַּנִּיחַ יָדָיו לְרֶגַע הַבָּא,
  יֵלֵךְ וְיֵדַע לִרְאוֹת.
  הַיָּדַיִם הַשּׁוֹאֲלוֹת,
  הָרַגְלַיִם הַבּוֹחֲנוֹת אֶת הַשָּׂפָה,
  לֹא יִמְצְאוּ אֶת אֲשֶׁר נֶאֱמַר מִקֶּדֶם.
  
  אַךְ מִי שֶׁהוּא עִוֵּר לַכְּלָל,
  הוּא רַק הַמַּתְחִיל לִרְאוֹת.
  
  [יּשע.יּהּוֹ סּ א]
  "קוּמ.יּ אוֹר.יּ, כִּי בָא אוֹרֵך...
  וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַ.י.ך זָרָח".
  
  מִי יִתֵּן לך לָקוּם, אִם לֹא אַתָּ.ה?
  מִי יָאִיר בּך, אִם לֹא הָאוֹר שֵׁבְּ.תּוֹכ.ך?
  הַמְּהִירוּת לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹם,
  אוֹ הַחֶרֶשׁ לְהַשְׁתִּיק אֶת הַשָּׁעָה?
  כָּל הַזְּמַנִּים קְרוּעִים מִבֵּין כַּפּוֹתּ.י.ך,
  כָּל הַשְּׁבִילִים מְחַכִּים בְּלֹא מִלָּה.
  
  קוּמּ.י, אוֹר.י, הֲלֹא כְּבָר בָּא אוֹר.ך.
  הוּא לֹא יִפֹּל כְּטַל מִן הַשָּׁמַיִם,
  לֹא יָבוֹא בְּרִמּוּזֵי רוּחַ מְעֻנֶּנֶת.
  הוּא יֵצֵא מִ.תּוֹכ.ך, מִמִּשְׁקַל הָרֶגֶל הָרִאשׁוֹנָה,
  שֶׁבָּרֶגַע שֶׁהִתְעַלְּמָה מִן הַסַּף,
  נַעַשְׂתָה לִקְרִיאַת הַדֶּרֶךְ.
  
  הִנֵּה הָאוֹר נוֹגֵעַ בְּרָאשֵׁי הָעֵצִים,
  הוּא שׁוֹתֵק בֵּין קְרָבוֹת.י.ך,
  הוּא מַמְתִּין שֶׁתֵּ.דַּע.י,
  כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָלַךְ.
  
  [דּנּ.יּ.אלּ יּבּ ג]
  "וְהַמַּשְׂכִּלִים...
  יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ...
  וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים,
  כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד".
  
  וְעַתָּה, כְּבוֹד הַלַּיְלָה מִתְפַּזֵּר,
  וּכְמוֹ אֵפֶר הַמְּלָכִים הַשּׁוֹתֵק,
  גּוּפֵי הַיָּמִים נִשָּׂאִים כְּנֶפֶשׁ בָּרוּחַ.
  כִּי הַזְּמַן, הַנֶּאֱסָף בֵּין כַּפּוֹת הָעוֹלָם,
  כְּבָר חָקַק בַּמִּדְבָּר אוֹת שֶׁל אֵשׁ,
  כְּבָר נִטְעוּ בַּשָּׁמַיִם שִׁבְעָה כּוֹכָבִים,
  שֶׁיַּזְהִירוּ לְאוֹר עוֹלָם.
  
  וּמִי יַאֲמִין לָאוֹר אִם לֹא רָאָהוּ?
  וּמִי יָאִיר אֶת עוֹלָמוֹ אִם לֹא הִבְעִיר אֶת לִבּוֹ?
  הַכּוֹכָבִים לֹא יֵדְעוּ אֶת גָּדְלָם,
  אַךְ הָעוֹלָם נִשְׂרַף לְאוֹרָם.
  כֵּן, גַּם הַּ.א.דָּם, הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאוֹר בְּתוֹכוֹ,
  אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהַבְחִין בַּזֶּרַח הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ,
  אַךְ מִי שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו, הוּא שֶׁיֵּדַע.
  
  וּמִי שֶׁזָּרַע אֶת הָאוֹר – יִהְיֶה לְמַעְלָה,
  כַּכּוֹכָבִים הַנּוֹתְנִים אֶת אוֹרָם לָעוֹלָם,
  גַּם כַּאֲשֶׁר אֵין אִישׁ שֶׁעוֹד זָכַר.
  
  [יּשע.יּהּוֹ *יּדּ* *יּבּ*]
  "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר...?
  נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ.. חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם".
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/xpadE1Cz6Xs?si=PJy56K171jaXIEW0
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/WEz901pp9mM?si=CHo4Avmm9sCQU1TP
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.