על פני המדבר, בו הרוח נושב,
החול מתפזר, מתגלגל בלי כאב,
הוא עף עם הרוח, ללא כל כבלים,
משוטט בעולם ללא גבולות וכתלים.
השמש שולחת לו זהב של אור,
הוא בולע כל קרן, שותק אך גיבור,
הוא לא מבקש לו שביל או מסלול,
כי דרכו היא שלו, חופשית ופעול.
אין גדר שתעצור, אין קירות או סורגים,
הוא חופשי להשתנות עם רוחות הנדודים,
היום הוא גבעה, מחר הוא מישור,
תמיד מחדש את פניו לאור.
כי כמו החולות, גם הלב מבקש,
לרקוד עם הרוח, להשתחרר בלי חשש,
לתת לגלים של הזמן לעבור,
ולחיות באמת – כמו החול במדבר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה