פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 7 חודשים מֵחֹל הַיְּצִירָה – מִלַּת הַתּוֹדָעָה כּ.

  

  כּ.

  [בּרא.שיּ"ת א דּ]
  "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים: בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ".
  
  (הּ.חוש.ךּ: רָע ו/או רֵעַ)
  
  [בּרא.שיּ"ת דּ כּא]
  "וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב".
  
  [בּרא.שיּ"ת כּא בּ]
  "וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָ.ה לְ.אַבְ.רָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים".
  
  א ד
  ד כא
  כא ב
  
  כְּמוֹ קַוָּן שֶׁנִּמְתַּח בַּשָּׁחֹר,
  נָגַע הָאוֹר בִּתְהוֹם הַשָּׁעָה.
  וּבְתוֹךְ הָרִיק הִתְלַכְּדוּ נְצִיצִים,
  וּבַתְּנוּעָה נִרְאָה הָרִאשׁוֹן.
  
  כִּי טוֹב, כִּי נִבְדָּל,
  כִּי נִשְׁמַר בֵּין פָּנִים לְתוֹךְ חוּץ.
  וּבֵין הַשְּׁתִיקָה לְתוֹךְ הַקּוֹל,
  נָגַע עוֹד צֵל, שֶׁהָיָה כְּשָׁם.
  
  הָיָה אֲפֵרָהּ לְלֹא אוֹר,
  אוֹ שֶׁהָיָה הָאוֹר בְּלִי אֶת אֲחִיזָתוֹ?
  וּכְאִלּוּ לֹא נֶחְצָה הַדָּבָר,
  אַךְ הָיָה כָּאן לִרְאוֹת.
  
  וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן נִפְתְּחָה הַדַּעַת,
  וְנָשָׂא הָאָדָם בְּתוֹכוֹ אֶת הָאוֹר.
  
  בַּתְּחִלָּה, לֹא הָיָה צֵל.
  הָאֶפֶס נָשָׂא אֶת עַצְמוֹ,
  וּבְתוֹכוֹ נִשְׁמַע דְּבַר הַתְּהוֹם.
  
  לֹא הָיָה מַבָּט לְהַבְחִין,
  לֹא הָיָה מִי שֶׁיּוֹצִיא דָּבָר מִתּוֹךְ חֹמֶר.
  אַךְ בַּשָּׁעָה שֶׁנִּמְתַּח הַתָּו,
  נִשָּׂא הָאֵד כְּתוֹךְ עָנָן שֶׁלֹּא הָיָה.
  
  הַתְּנוּעָה נִתְחָהּ כְּתוֹךְ אוֹר,
  וְהָאוֹר רָעַד כְּתוֹךְ חֹשֶׁךְ.
  בְּתוֹךְ הַשְּׁאֵרִית נִבְרָא הַצְּלָל,
  וּבֵין הָאֶפֶס לְתוֹךְ הַיֵּשׁ,
  נִכְתַּב הַשֵּׁם.
  
  כִּי לֹא נִבְדְּלָה עֲדַיִן הַשָּׁעָה,
  אַךְ נִכְרְתָה הַדֶּרֶךְ, כְּתוֹךְ בְּרֵאשִׁית.
  
  וַיָּשָׂא הָרוּחַ אֶת הַנֶּגֶן,
  וַיִּתְלֹשׁ צְלִילִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.
  הַקּוֹל נִשְׁבַּר כְּתוֹךְ זְכָרוֹן הַנִּפְרָץ,
  וְהַמִּלָּה נַגְּנָהּ לְתוֹךְ חוּץ.
  
  הַיָּד נָשְׂאָה אֶת הַכְּלִי,
  וְהַנֶּפֶשׁ בָּקְעָה כְּגַל עַל הַמַּיִם.
  וּבְתוֹךְ הָרוּחַ שֶׁלֹּא נֶאֱחָזָהּ,
  הָיָה צְלִיל שֶׁנָּפַל לָעוֹלָם.
  
  כִּנּוֹר נִתַּן בְּיַד הָאוֹר,
  וְעוּגָב חָשַׂף רִטּוּט הָעֵבֶר.
  הָעֳבַר הִתְפַּתֵּל כְּתוֹךְ תְּפִלָּה,
  וּבָאֹזֶן נִשְׁאַר הַדָּבָר.
  
  וּמִי שֶׁתָּפַס אֶת הַנִּגּוּן,
  וּמִי שֶׁהָיָה לְתוֹךְ הַקֶּשֶׁב,
  נָשָׂא עִמּוֹ בְּתוֹךְ זְרִימָה חַיָּה,
  וְיוּבָל בָּא לִשְׁפֹּךְ אוֹתוֹ לָרוּחַ.
  
  וְהָרוּחַ הָיְתָה כְּתוֹךְ שִׁיר,
  וְהַנֶּפֶשׁ הָיְתָה כְּתוֹךְ קוֹל.
  
  וּכְשֶׁנִּפְרַם הַשֶּׁקֶט,
  וּכְשֶׁנִּשְׁתַּרְגָה הַשְּׁתִיקָה כְּתוֹךְ חוּט,
  הָיְתָה הַנֶּפֶשׁ כְּכִנּוֹר רָפוּי,
  וְהַקּוֹל נִשְׁמָט מִתּוֹךְ הַשָּׁעָה.
  
  נָסוֹג הַחֹשֶׁךְ, נִכְנַס הָאוֹר,
  אַךְ הַצֵּל נִתְחָם בֵּין הַשְּׁבָרִים.
  כָּל תְּנוּעָה שֶׁהָיְתָה לִשְׁמֹעַ,
  נַגְּנָהּ כְּתוֹךְ רִשְׁרוּשׁ נִסְתָּר.
  
  יוּבָל נָשָׂא עִמּוֹ קוֹל,
  לֹא הָיָה זֶה נִגּוּן,
  לֹא הָיָה זֶה מַחֲזוֹר הַיָּמִים.
  זוֹ הָיְתָה הִתְמַלְּאוּת רֵיקָה,
  זוֹ הָיְתָה הַפְרָדָה,
  זוֹ הָיְתָה דֶּרֶךְ שֶׁנִּשְׂרְפָה בִּבְדִידוּתָהּ.
  
  אַךְ מִן הַשֶּׁקֶט נִגְלָה הַכֹּחַ,
  וּמִן הַדִּכָּא, הָיָה הַנֵּבֶל הַמִּתְקוֹמֵם.
  
  נִפְרַץ הַסֶּדֶק בְּתוֹךְ הַשָּׁעָה,
  נִפְקְחָה הָעַיִן לְתוֹךְ גַּלִּים נִשְׁבָּרִים.
  הַמִּלָּה נָשְׂאָה עִמָּהּ אֶת הָאוֹר,
  וְהַתּוֹדָעָה, שֶׁלֹּא הִכִּירָה בָּעוֹלָם,
  הִתְעַקְּלָה כְּתוֹךְ כְּאֵב.
  
  הַיַּיִן בּוֹגֵד,
  וּמִי שֶׁשָּׁתָה, לֹא הִתְעוֹרֵר...
  גֶּבֶר יָהִיר נָשָׂא אֶת דְּמוּתוֹ כְּתָו,
  אַךְ בְּתוֹךְ הַשְּׁתִיקָה, לֹא הָיָה קוֹל.
  
  מִי שֶׁאָסַף לָעַצְמוֹ אֶת הַשָּׁעָה,
  גִּלָּה כִּי הַמִּשְׂרָה לֹא נִתְּנָה לוֹ,
  וּמִי שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ אֶת הַנִּגּוּן,
  שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ עַצְמוֹ.
  
  כִּי הַשָּׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט,
  וְהַמַּחֲנֶה נָשָׂא אֶת הַכָּבוּל.
  אַךְ הַיּוֹם נָשַׁר מִן הָרוּחַ,
  וְהַצֵּל הָיָה כְּתוֹךְ רֵיק.
  
  וּמִי שֶׁהִתְמוֹטֵט מִן הָרִיק, נָפַל.
  וּמִי שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ, נִשְׁאַר.
  
  הַדָּבָר הָיָה כְּתוֹךְ צְפִיָּה,
  נֶאֱחַז בֵּין זְמַן לְתוֹךְ שְׁאֵרִית.
  כִּי הָיָה חָתוּם בִּשְׁתִיקָה,
  וְנִשָּׂא כְּתוֹךְ תְּפִלָּה.
  
  וּבַבֹּקֶר הִתְפַּתְּלָה הָעוֹנָה,
  וּבַשָּׁעָה נִפְתַּח הַשַּׁעַר,
  וּכְמוֹ אֶבֶן נִשְׁטֶפֶת בְּנָהָר,
  נִשָּׂא הַשֵּׁם לְתוֹךְ הַדֶּרֶךְ.
  
  הַזְּמַן לֹא עָצַר,
  וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַחֶסֶר.
  הַכֹּחַ הָיָה כְּגַל הַנִּפְרָץ,
  וְהַבָּשָׂר נָשָׂא בְּתוֹכוֹ אֶת הַנִּצְחִי.
  
  וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתְּבוּ הַדְּבָרִים,
  כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַשֵּׁם,
  נִתַּן הַתִּנּוּךְ לְתוֹךְ מַעֲשֶׂה,
  וַיִּהְיוּ חַיִּים בַּמּוֹעֵד.
  
  כִּי הָיָה זְמַן, וְהָיָה מַעֲשֶׂה,
  וְהָיָה הָעוֹלָם לְתוֹךְ חַיִּים.
  
  בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה הַזֶּרַע שֶׁלֹּא נִרְאָה,
  נִסְתָּר בֵּין צְלָלִים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ בּוֹ.
  הַמִּלָּה נָשְׂאָה אֶת דְּמוּתָהּ כְּתוֹךְ חֹמֶר,
  וּבַתּוֹךְ, מָה שֶׁנָּשַׁם, לֹא נִכְתַּב.
  
  וּבָּשָּׁעָה שֶׁנִּתְעַרְּרוּ הַדְּרָכִים,
  בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁלֹּא זָע,
  נִמְתָּח כַּחוּט הַכְּאֵב,
  וְהַצְּעָדִים הָפְכוּ לְעָפָר חַי.
  
  כִּי לֹא תֵּאָחֵז הַדֵּעָה לְתוֹךְ עַצְמָהּ,
  וְלֹא תִּשָּׁאֵר הָאֱמֶת כְּתוֹךְ דִּמְיוֹן.
  וַתַּהַר הַמִּלָּה מִתּוֹךְ הַשָּׁקֵט,
  וַתֵּלֶד לָאוֹר מָה שֶׁהָיָה חָבוּי.
  
  וּמִי שֶׁשָּׁמַע אֶת הַדָּבָר,
  וּמִי שֶׁרָאָה אֶת תְּנוּעַת הָאוֹר,
  יֶדַע –
  כִּי הַמִּלָּה לֹא נוֹלְדָה לְבַדָּהּ,
  אֶלָּא נִשְּׂאָה כְּתָו אֶל הַדֶּרֶךְ.
  
  כִּי כְּבוֹד הַמִּלָּה לֹא נִנְעֲצָה בָּהּ,
  וְנֶפֶשׁ חַיָּה נִתְּנָה בַּבְּרִיאָה.
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/u9WgtlgGAgs?si=J6PjRvDkM4Wx9Hp3
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.