פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 194 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 7 חודשים צְבָאוֹת הַזְּמַן כּ.
[בּרא.שיּ"ת א א]
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".
(את ההפרדה)
[בּרא.שיּ"ת בּ א]
"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם".
[בּרא.שיּ"ת א ג]
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר".
א א
ב א
א ג
בֵּין הַצְּעָדִים נִמְתַּח הַקַּו,
וְהָעוֹלָם הִסְתּוֹבֵב בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.
אֶת שֶׁהָיָה כְּבָר רָאִינוּ,
אֶת שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר זָכַרְנוּ,
רַק הָרֶגַע נִמְשַׁךְ בֵּין קִדְמָה לָאֲחוֹר.
כְּמוֹ חוּט הַנִּשְׁרָג מִתּוֹךְ הָאוֹר,
כְּמוֹ צְלָלִים הַנּוֹפְלִים לִתְהוֹם,
מַבָּט הִתְלַכֵּד עִם הַנִּשְׁכָּח,
וְכָל הַדְּבָרִים חָזְרוּ לָתַחִלָּה.
אִם נִכְתַּב הַשֵּׁם בֵּין אַלְפָא לְתוּ,
אִם נִשְּׂאָה הַשָּׁעָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
כְּבָר הָיָה הַסִּפּוּר כָּתוּב,
כְּבָר הָיְתָה הַדֶּרֶךְ נִפְתָּחָה.
בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה הַדָּבָר,
וְהָאוֹר נִגְלָה מִתּוֹךְ הָאַיִן,
כְּאֵשׁ שֶׁנָּשְׁבָה בַּרִיק,
כְּרֶטֶט הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא אֶת הַשֵּׁם.
כִּי הָיָה הַתּוֹהוּ וְהָיָה הַבֹּהוּ,
וְלֹא הָיָה קוֹל, וְלֹא הָיְתָה מִלָּה.
אַךְ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ נָסַק צִלּוּל,
וְהַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ לַבֹּקֶר.
הָאָרֶץ חִכְּתָה לְדַרְכֵי הַצְּלָלִים,
הַשָּׁעָה נִתְחָה כִּשְׁבִיב בְּתוֹךְ הַזְּמַן.
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר,
וּבָרָא אֶת אֲשֶׁר לֹא נִכְתַּב.
וַיִּשְׁקֹט הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן,
וְהַמַּעֲשֶׂה נָגַע בִּתְכוּלַת הַדֶּרֶךְ.
כָּל הָעוֹלָם נֶאֱסַף כְּתוֹךְ נְשִׁימָה,
וְהַשָּׁעָה נִשְׂרְכָה כְּמוֹ גַּל הַמְּסַפֵּר אֶת סוֹפוֹ.
כָּל הַשָּׁמַיִם נֶאֶחֲזוּ בְּאִלֵּם אוֹר,
כָּל הָאָרֶץ נָשְׂאָה אֶת שִׁקּוּף הָרֶקַע.
וְכָל-צְבָאָם, כַּנֵּר שֶׁכָּבָה בְּתוֹךְ תְּפִלָּה,
כְּתוֹךְ פִּרְכּוּסוֹ שֶׁל מָשָׁל.
הָיָה רֶגַע שֶׁלֹּא הָיָה,
וּבְתוֹכוֹ רָחֲשָׁה הַדִּמְמָה.
הָרִיק נֶאֱחַז בְּתוֹךְ עַצְמוֹ,
וְהַזְּמַן נִשְׁקַע בִּלְעָדָיו.
אַךְ צְבָא הַיְּקוּם לֹא שָׁכַב בִּדְמָמָה,
כֹּכָבִים חָגוּ כְּמַחֲנוֹת שֶׁל חָזוֹן,
וְהַגַּלְגַּל נִשָּׂא עִם הַדֶּרֶךְ הַנִּכְתֶּבֶת,
כְּתוֹךְ אֲשֶׁר הָיָה וְיֵשְׁנוֹ.
וַיְהִי קוֹל, וַיֹּאמֶר:
יִפְרֹץ הַשֵּׁם כְּתוֹךְ אֲפֵרָה,
יִכְתֹּב הַיָּד אֶת אֲשֶׁר לֹא נִכְתַּב,
יְהִי אוֹר.
וְהָאוֹר הָיָה,
כְּאֵשׁ הַנִּבְרֵאת בַּיָּם,
כְּאוֹת הַנּוֹפֵל מִלְּתוֹךְ הַשָּׁעָה,
כְּתַו שֶׁנִּכְרַת בְּאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹן.
נִשְׁרְגוּ דְּרוּכִים צְעָדִים,
מַחֲנוֹת נָסְבוּ כְּעַל פֶּרֶךְ הַזְּמַן,
כָּל חוּט וְחוּט, כָּל אֶבֶן וָאֵשׁ,
נִנְתַּן לְתוֹךְ הַשָּׁלוֹם אֵין-קֵץ.
וַיֵּלֶךְ הָאוֹר, נִטְעָם בָּרֶגַע,
וְהַכֹּל נֶאֱסַף בֵּין הַיּוֹם לָעֵת,
כִּי מִדָּוִד יָצָא נְהָרוֹת דָּם וְדֶרֶךְ,
וּמִן הַמַּמְלָכָה נוֹתַר לְסַעֵד וְלָשֶׁבֶת.
צֶדֶק נִתַּן לִשְׁעָרִים,
מִשְׁפָּט לְתוֹךְ גְּבוּלוֹת הַלֵּב.
לֹא נִטְעָם הַכֹּל בְּלֹא עֵת,
אַךְ הָרֶגַע נִמְתַּח, נִפְתַּח,
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
וְכָל הַדֶּרֶךְ, כִּנְאַת יְהוָה נִשְּׂאָה,
וְכָל הַדִּין נֶאֱסַף לְתוֹךְ צְדָקָה.
אִם נִתַּן הַמִּשְׂרָה, תִּתָּן לָעַד,
וְאִם נוֹתַר הַכִּסֵּא, לֹא יוּסַר מִמֶּנּוּ.
וַיֵּלֶךְ הַשֵּׁם, נִטְמַע בְּתוֹךְ הַצְּעָדִים,
וַיָּשָׂא עִמּוֹ אֶת דְּמוּתָם שֶׁל כּוֹכָבִים.
הַשָּׁעָה הִתְגַּלְגְּלָה בִּלְעָדָיו,
אַךְ צְבָאוֹת הַזְּמַן נָשְׂאוּ אֶת הַדָּבָר.
בֵּין עָבָר לְעוֹלָם נִמְתַּח הַחֶזְיוֹן,
וּמִבֵּין חוֹמָה לְחוֹמָה נִצָּב הַסֵּפֶר.
מִי שֶׁכָּתַב, הוּא שֶׁשָּׁמַע,
וּמִי שֶׁלָּבַשׁ חֲלוֹמוֹת, עָמַד.
כִּי הָיָה אוֹר, וַיֵּלֶךְ בִּתְכוּלָה,
כִּי הָיָה שֵׁם, וּמָלַךְ בְּרֶגַע.
וַיָּשָׂא עִמּוֹ צְבָא כָּבוֹד,
וְהָיָה הוּא בְּתוֹךְ הַשָּׁעָה.
בֵּין חוֹמָה לְחֶסֶד,
בֵּין אֶבֶן שֶׁשָּׁתְקָה לַזִּכָּרוֹן הַנִּשְׁאָר,
עָמַד דָּבָר בָּרֶגַע,
וְהָיָה כְּלֹא-הָיָה.
לֹא בָּרוּחַ,
לֹא בְּאֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַשָּׂפָה,
אֶלָּא בַּקּוֹל הַנִּלְחַשׁ בֵּין הַפְּנִים לְתוֹךְ הַלֵּב.
כָּךְ נִכְתְּבוּ דְּרָכַי,
כָּךְ הָיָה שִׂיחִי עִם הָעוֹלָם.
זָכְרָה אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּכְתְּבָה בְּתוֹךְ מַיִם,
אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁנִּטְמַע בְּתוֹךְ עָפָר.
אִם נִשְׁאָר הַדָּבָר כָּתוּב,
אִם נֶאֱסַף הַזְּמַן כְּתוֹךְ גַּל,
כָּךְ הָיָה, כָּךְ יִהְיֶה.
נִשָּׂא הַקּוֹל, נִשְׁמַע הַדָּבָר,
וּכְמוֹ עָנָן נִמְתַּח הַשָּׁעָה.
הָאוֹר שֶׁהָיָה מֵרֵחַ אֶת הָאֲפֵרָה,
וְהָאוֹת נִצֵּחַ אֶת הַדִּמְמָה.
כְּתַו חָרוּת בְּתוֹךְ נִשְׁמַת אָדָם,
כְּנִיצוֹץ נִלְקָח מִתּוֹךְ כָּבוֹד,
נִשְׁרְגָה הָאֵשׁ בֵּין הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ,
וְהַבַּיִת נָשָׂא אֶת מִשְׂאוֹ.
לֹא בַּחֹמֶר נִתַּן הַסֵּפֶר,
לֹא בַּכֹּתֶל הָיָה הַשֵּׁם,
רַק בִּלְעֲדֵי אֱנוֹשׁ חָי,
רַק בָּעוֹמֵד כְּתוֹךְ הַדָּבָר.
וְאִם שָׁכַן יּ בְּתוֹךְ אֲדָם,
וְאִם מָלֵא הַכָּבוֹד אֶת הַנֶּפֶשׁ,
יִשָּׂא הַבַּיִת אֶת שְׁמוֹ,
וְהַמִּשְׁפָּט יִכְתֹּב אֶת הָאוֹר.
הָיָה זְמַן שֶׁנִּמְדַּד בְּחֶזְיוֹן,
וְהָיָה מַבָּט שֶׁלֹּא נִטְרַף בָּרוּחוֹת.
כִּי הָעוֹלָם לֹא נִשְׁקָל בִּשְׁעוּרֵי כָּבוֹד,
וְלֹא נִכְרַךְ בִּמְהֻלָּלִים לֹא-נִרְאִים.
נִבְזֶה, נִשְׁאָר בָּחוּץ,
נִמְאָס, נִשְׁלָךְ כְּתוֹךְ חוֹל,
אַךְ הָאֶמֶת נִכְתָּבָה לֹא בָּעֵינַיִם,
רַק בַּדִּין שֶׁנִּשְׁקָף בָּאוֹר.
מִי שֶׁיָּדַע, הוּא שֶׁנָּשָׂא,
וּמִי שֶׁשָּׁמַע, הוּא שֶׁכִּבֵּד.
כִּי לֹא יִמְלֹךְ הַשֵּׁם בְּתוֹךְ דִּמְיוֹנוֹת,
וְלֹא יֵאָכֵל בְּתוֹךְ חֶזְיוֹן רֵיק.
נִשְׁבַּע הָאָדָם לַדִּין,
וְלֹא יָמִר בַּדֶּרֶךְ,
כִּי אִם קוֹל נִשְׁמַע מֵעֵבֶר לַשָּׁעוֹת,
לֹא יִכְרַע לְתוֹךְ הַצֵּל.
וְהַדֶּרֶךְ נִמְשְׂכָה לָאוֹר,
וְלֹא נִטְמְעָה בַּשָּׁחֹר.
נִמְתַּח הַזְּמַן,
וְהַיָּד נִשְׁלְחָה כְּתוֹךְ רִיק.
נִקְרְעוּ הַדְּרָכִים לְתוֹךְ סְפָרוֹת חֲסֵרוֹת,
וּבְתוֹךְ הַשָּׁעָה לֹא נוֹתַר אִישׁ.
לֹא הָיָה עוֹד הַנּוֹתֵן,
וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיִּמְשֹׁךְ אֶת הַחֶבֶל.
עָמַד הַדָּבָר בֵּין הָרוּחַ לַדִּין,
וְכָל שֶׁהָיָה, הָיָה כְּתוֹךְ אֵפֶס עָצוּר.
כִּי לֹא נִמְחֲקוּ הַדְּבָרִים,
וְלֹא נֶאֶסַף הַשֵּׁם בְּתוֹךְ חוֹשֶׁךְ.
אַךְ כָּל הַשְּׁאֵרִית הָיְתָה כְּתָו,
כְּתוֹךְ עִקָּר שֶׁנּוֹתַר לִכְתֹּב אֶת דִּינוֹ.
כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ,
וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם,
כִּי רָאָה שֶׁאָזְלָה הַיָּד,
וְאֶפֶס עָצוּר, וְאֵין מוֹשִׁיעַ.
וּמִן הַשִּׁקּוּל הַכָּבוּל, מִן הַמִּשְׁפָּט,
יֵעָרֶךְ הָרֶגַע כְּתוֹךְ רַחֲמִים.
כִּי רָאָה אֶת הָעֹנִי,
כִּי הִקְשִׁיב לִדְמָמַת הַצְּעָדִים,
כִּי הָיָה עֵד לַמִּלִּים שֶׁנָּגְעוּ בְּחוֹמָה,
וְנָפְלוּ כְּתוֹךְ תּוֹהוּ.
אֵין עָצוּר, לֹא נִשְׁאַר גָּבוּל,
אֵין עָזוּב, לֹא נִמְצָא דֶּרֶךְ,
וּמִי יַשִּׂיא אֶת הַקּוֹל,
כְּשֶׁאֵין לָאוֹר עוֹד מָקוֹם לָבוֹא?
הַדּוֹר נָטָה לִפְנֵי עַצְמוֹ,
הַמּוֹרִים נִתְעַלְּמוּ בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר,
וּבָרִיק נִתְלָאוּ עֵינַיִם שֶׁחִפְּשׂוּ,
אַךְ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן.
וַיָּרָם הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר,
וּבָרוּחַ נִשָּׂא הַצְּלוּל.
אַרְיֵה שָׁאָג.
אֲדוֹנָי דִּבֶּר.
הַיָּד לֹא נָשְׁמְטָה,
לֹא הָיְתָה נָפוּלָה עַל פְּנֵי הַזְּמַן,
לֹא נֶאֱחֲזָה בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה,
אַךְ הִיא הָיְתָה כְּמוֹ כּוֹכָב הַנֶּאֱחָז בַּשָּׁחֹר.
הַכֹּחַ לֹא נִמּוֹג,
לֹא נָפַל כְּתוֹךְ עָבָר,
נִשָּׂא הַדָּבָר כִּתְנוּעַת הָרָצוֹן.
כִּי נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשֻׁקָּר,
לֹא יוּנַח, לֹא יִנָּחֵם,
כִּי לֹא אָדָם הוּא, לֹא בָּשָׂר, לֹא רוּחַ חוֹלֶפֶת,
כִּי אִם שְׁאָר הַדָּבָר, אֲשֶׁר נִכְתַּב.
הַיּוֹם נִשְׁקַף עַל פָּנָיו,
וְהַיָּד נִשְּׂאָה לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹם,
וְהַדֶּרֶךְ הָיְתָה נִפְקַחַת מִתּוֹכָהּ.
וּמִי שֶׁרָאָה, יָדַע.
וּמִי שֶׁיָּדַע, לֹא נָפַל.
------------------------------
https://youtu.be/TyNtQCYBjLs?si=YAYSRlxLg1M4kRFY
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה