פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 119 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 7 חודשים מּ"ח שֵׁמוֹת הַנִּשָּׂאִים בָּרוּחַ כּ.
עָפָר בְּיָדַי,
גַּחֲלִים שְׁקוּטוֹת נוֹשְׁמוֹת בַּלַּיְלָה.
בָּאוֹר הַלָּבָן
נִשְׁמַע קוֹל חָרוּט
עַל כִּסֵּא רֵיק, מְכֻסֶּה אֲבָק.
הָיִינוּ שָׁם,
נִשָּׁפְטָה יָחַד
בֵּין דְּיוֹ לְדִמְעָה,
בֵּין שֶׁהָיָה לְשֶׁנִּכְתַּב.
סַפֵּר אַתָּה,
הַזְכִּירֵנִי כְּתֹב בַּכָּתוּב,
לוּ חָפַצְתָּ לִצְדָּקָה.
[יּשע.יּהּוֹ מּג כּו]
"הַזְכִּירֵנִי.
נִשָּׁפְטָה יָחַד.
סַפֵּר אַתָּה..
לְמַעַן תִּצְדָּק".
בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁנִּבְקַע בֵּין חוֹמָה לְאֵשׁ,
נָשָׂאתִי קוֹל בְּחֵיקוֹ שֶׁל זֵכֶר מָתוּחַ.
הִנְנִי – עָבַרְתִּי בְּתוֹךְ דֶּלֶת שֶׁלֹּא נִנְעֲלָה,
הִשְׁתַּחֲוִיתִי בְּשַׁעַר רֵיק.
לֹא-יִהְיֶה לִי,
לֹא אָבִיתִי לָשֵׂאת עוֹד פְּנֵי צֵל,
לֹא אָרִים לָעֲבָדִים כְּתָפַי,
לֹא אַמְצָא מָקוֹם.
אָנֹכִי.
לְבַדִּי עַל חוֹלוֹ שֶׁל הַזְּמַן,
נִשְׁקֶפֶת מִן הַמַּיִם,
מַחֲרִישָׁה.
הָיָה רֶגַע שֶׁהָיָה רוֹעֵם,
שָׁם, בְּתוֹךְ כָּחֹל עָמֹק,
בֵּין גַּל לְגַל,
נִסְדְּקָה הָאֲנִיָּה הַיְּשָׁנָה,
וְהֶעָנָן כִּסָּה אֶת פָּנָיו.
הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִנְּדָנָהּ,
לְהַבִּיט בָּהּ בְּאוֹר הַשַּׁחַר,
כִּי מִזְּמַן לֹא נָשָׂאתִי פְּנֵי נָחָשׁ,
וְלֹא פָּחַדְתִּי עוֹד מִתַּנִּין.
בַּיּוֹם הַהוּא,
כָּל הַיָּם נָשָׂא זֵכֶר,
כָּל הָרוּחַ הָיְתָה כְּחֶרֶב חָרוּדָה.
אֲנִי עָמַדְתִּי בָּהּ,
וּמַיִם וְדָם נִטְעֲמוּ עַל שְׂפָתַי.
בֵּין גַּל לְגַל,
בֵּין תְּהוֹם לְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת,
הָיָה מִשְׂחָק שֶׁל הָיָה וְלֹא-הָיָה,
אַיִן שֶׁנִּשְׁתַּקֵּף כְּמוֹ אוֹר עַל פָּנֵי הַמַּיִם.
אֳנִיּוֹת חָצוּ כְּחוֹטִים שֶׁל זִכָּרוֹן,
הֵעָלוּ קוֹל בָּרוּחַ הַנּוֹשֵׂאת אֶת הַשֵּׁמוֹת.
לִוְיָתָן נִרְאָה בִּרְפִידוֹת כְּחֹל,
מְפַזֵּר תְּהִיָּה, מְשַׁחֵק בַּשֶּׁקֶט,
וְאֵין שׁוֹפֵט לְעָבֳרוֹ.
הָרוּחַ הָיְתָה חֲרוּטָה בְּמוֹ לַיְלָה,
מַיִם לָטְפוּ חוֹף שֶׁל שִׁכְחָה.
כָּאן, הָאֳנִיּוֹת שָׁטוּ בְּעִוָּרוֹן,
כָּאן, הַשֵּׁמוֹת לֹא נֶאֶסְּפוּ עוֹד.
רָאשֵׁי לִוְיָתָן הֻכּוּ בְּתוֹךְ הַגַּלִּים,
נִשְׁבְּרוּ בְּתוֹךְ אֵין-קֵץ.
קוֹלוֹ הִדְהֵד בַּיּוֹם שֶׁהָיָה,
כְּתוֹךְ הַכָּחֹל הָיְתָה לָשׁוֹן נִמְחֵית.
בָּרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם,
הוּא נִשְׁתַּקַּע לְתוֹךְ אֶרֶץ לֹא-זְכוּרָה.
אַתָּה נָתַתָּ אוֹתוֹ לַצִּיִּים,
וְהַשֵּׁמוֹת הָלְכוּ, וּלְאָן?
חַכָּה דַּקָּה נִשְׁלְחָה לִבְהוֹן גַּלִּים,
נִמְתְּחָה בֵּין אוֹר לְצֵל.
בַּמַּיִם נָעוּ קְרוּמוֹת הַזִּכָּרוֹן,
רֶפֶשׁ יָשָׁן נֶאֱחָז בַּחוּט.
לוּ הָיָה מַשֶּׁהוּ נֶאֱסָף מִן הַפֶּה,
לוּ הָיָה דָּבָר מֻשְׁלָךְ עַל הַחוֹף,
אַךְ הַחֶבֶל הִתְעַקֵּם בֵּין לֲשׁוֹנוֹ לְהֶבֶל,
וְהַשָּׂפָה הָיְתָה כְּמוֹ דָּג שֶׁשָּׁב לַמַּיִם.
הָרֶטֶט שֶׁנּוֹתַר בַּמַּיִם
הוּא זֵכֶר, הוּא חוּט, הוּא שֵׁם,
וּמִי שֶׁיִּמְשְׁכֶנּוּ שׁוּב,
יָדַע אִם יִגְבֹּר הַדָּג עַל הַחֶבֶל.
בְּתוֹךְ הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת,
בֵּין זִכְרוֹנוֹת הַנִּשְׂרָפִים לְתוֹךְ הַעֲפַר,
הָיוּ שֵׁמוֹת כְּתוּבִים עַל דַּפֵּי זְמַן
וּמִלִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִבֵּין הַדִּיּוֹ לְתוֹךְ הָאֵפֶר.
הָיִיתִי בְּתוֹךְ הַקּוֹל הַנִּדּוֹן,
הָיִיתִי בָּאוֹת הַנֶּחְקֶקֶת,
וְאַף אֶחָד לֹא הִפְנָה פָּנָיו.
כִּי מִי יַזְכִּיר עַכְשָׁו אֶת הָרִאשׁוֹן,
כִּי מִי יִכְתֹּב אֶת שֶׁנִּמְחַק?
רַק הָרוּחַ, רַק הָרוּחַ עוֹד תִּלְחַשׁ
אֵיךְ הָיָה הַכֹּל כָּתוּב,
אֵיךְ הָיָה הַכֹּל כְּבָר נִפְתַּר.
בֵּין דְּיוֹ לְאֵפֶר,
בֵּין גְּוִיל לְתוֹךְ אֵין-קוֹל,
נֶאֶחֱזָה הַתּוֹרָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת
וְלֹא נִכְּרָה בָּהּ הַשֵּׁם.
הַכֹּהֲנִים עָבְרוּ,
הָרֹעִים דִּבְּרוּ אֶת הַדְּבָרִים,
וְהַנְּבִיאִים הִנִּיחוּ לְרוּחַ לִסְחֹף.
אַיֵּה הַקּוֹל, הַמַּגִּיעַ מִבֵּין הַפְּתָחִים,
אַיֵּה הָרוּחַ, שֶׁלֹּא נִלְכְּדָה בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת?
רַק הַמַּיִם, הַמַּיִם נוֹשְׂאִים עֲדֵי עַתָּה
אֶת הַתּוֹרָה הַנִּשְׁתֶּקֶת,
אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ בַּחֲשֵׁכָה.
נֶאֱסַפְנוּ בָּרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת,
בֵּין עָבָר לִזְמַן הַנִּכְתָּב.
שֵׁמוֹת הִתְעַקְּלוּ כְּמוֹ גַּלִּים,
וְלֹא נִכָּר פָּנִים בָּרוֹאָה.
כִּי אַבְרָהָם לֹא הִכִּיר,
כִּי יִשְׂרָאֵל עָבַר וְנִמְשָׁךְ,
רַק הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּרְּגָה בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט,
רַק הַמַּיִם שֶׁלֹּא נֶאֶחֱזוּ בַּחוֹף,
עוֹד לָחֲשׁוּ בַּשֵּׁם.
אַתָּה,
הָיִיתָ בְּתוֹךְ הַקּוֹל הַנּוֹשֵׂא,
הָיִיתָ בְּתוֹךְ הַשֵּׁם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר,
כָּל הַיָּמִים שֶׁנִּמְתְּחוּ מֵעוֹלָם,
כָּל הָעוֹלָם שֶׁהָיָה.
אֶבֶן עַל אֶבֶן,
יָד עַל יַד,
עָפָר נִסְחַף בָּרוּחוֹת הַגְּבוֹהוֹת.
כָּל הַשֵּׁמוֹת נֶאֶחֱזוּ בַּקִּירוֹת,
כָּל הַשְּׁעָרִים נֶחְתְּמוּ בְּכָתוּב לֹא-נִקְרָא.
וּכְאִלּוּ הָיוּ בְּלִי פְּנֵי הַיּוֹם,
וּכְאִלּוּ נִטְמְעוּ בַּבְּנִיָּה,
הַשֵּׁם נֶחְשַׂף בְּלִי דּוֹרֵשׁ,
הַקּוֹל עָלָה וְלֹא נִשְׁמַע.
וּמִגְדָּל שֶׁרֹאשׁוֹ בַּעֲבַר,
שֶׁלֹּא נָפוּץ וְלֹא נִשְׁכַּח,
נָשַׁר מִתּוֹךְ הָרוּחַ,
וְהָיָה כְּלֹא-הָיָה.
הַלַּיְלָה נָשָׂא אֶת הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים,
בֵּין עָבָר שֶׁנִּמְחַק לִנְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה,
וּכְבָר לֹא הָיָה קוֹל,
רַק הָאוֹר שֶׁלֹּא כָּבָה.
כָּל הַשֵּׁמוֹת הִתְקַלְּפוּ כְּלֹא הָיוּ,
כָּל הַמִּלִּים נָפְלוּ כְּעָלִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
וּבְתוֹךְ הָרוּחַ הִשְׂתָּרַג הַכָּתוּב
אֲשֶׁר לֹא נִכְתַּב.
אָנֹכִי הוּא,
הַשָּׁמַיִם נִשְׂרְכוּ לְתוֹךְ הַיָּם,
הַיָּם שָׁטַף אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה,
וּלְמַעֲנִי,
לֹא נִזְכַּר.
בֵּין אֶצְבָּעוֹתַי נִשְׁמְרָה הַמִּלָּה,
נֶאֱחָזָהּ כִּנְשִׁימָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה.
הָיִיתִי בָּהּ, הָיְתָה בִּי,
וְהַדָּבָר לֹא נִפְרַד.
כָּל אֲשֶׁר נִלְחַשׁ בְּתוֹךְ הַשָּׂפָה,
כָּל אֲשֶׁר נִשָּׂא בְּתוֹךְ הַלֵּב,
הָיָה כָּאן כְּמוֹ הָיָה מִתָּמִיד,
וּמֵעֵבֶר לַזְּמַן.
בְּתוֹךְ הַלֵּב, כָּתוּב כִּשְׁאֵרִית אוֹר,
בְּתוֹךְ הַפֶּה, רוֹטֵט כְּמוֹ דִּמְעָהּ,
אִם לַעֲשׂוֹתוֹ,
אִם לִחְשׁוֹת.
בֵּין קוֹלוֹת לְשִׁקּוּף,
בֵּין דִּמְעָה לְשׁוֹקֵט הַשָּׁעָה,
נִשְׁאָר הַכְּאֵב, מִתְפַּתֵּל כְּתוֹךְ חוּט נִשְׁמָט.
נֶצַח נִשָּׂא בַּכַּפּוֹת, מוּטָל בֵּין אֶמֶשׁ לְתוֹךְ מָחָר.
מַכָּה שֶׁלֹּא הֶרַפְּתָה,
כְּמוֹ צְעָדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל חוֹף שֶׁנָּסֹג,
כְּמוֹ שֵׁמוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בָּרוּחַ
וְנִשְּׂאוּ הָלוֹךְ וְנָע.
אִם כָּךְ יַגִּיעוּ הַמַּיִם,
אִם יֵרְדוּ אֶל כַּפַּי הָרֵיקוֹת,
אִם יִבְטְחוּ לִרְווֹת,
אוֹ יִגָּזוּ כְּמוֹ אַכְזָב.
כְּתוֹךְ קִרְסוֹלֵי הַיָּם נִתַּן הַכֹּבֶד,
וּבָרוּחַ נִמְתַּח הָאִיּוּם.
הָיָה זְמַן שֶׁהֵרִים אֶת הַשֵּׁמוֹת בִּכְבֵדוּת,
וְהָיָה עָנָן שֶׁהִכְבִּיד עַל כָּל שֶׁנִּכְתַּב.
עוֹד נִשֵּׂאת חִידָה לְלֹא פִּתְרוֹן,
עוֹד נִשְׁתָּרַג מִלּוּי בְּתוֹךְ הַחֶסֶר,
כְּאִלּוּ רִיק לוֹמֵד אֶת עָצְמוֹ מִתּוֹךְ הַמִּלָּה,
כְּאִלּוּ הָכֹּל הָיָה גָּדוֹל מִדַּי לְהֵעָמֵס.
עַד מָתַי תִּתְאָרֵךְ הַתְּנוּעָה,
וּמִי יַשְׁמִיט לָנֶצַח אֶת הַכְּבֵדוּת?
בְּתוֹךְ חוּטֵי עֲבָטִיט, הָיָה מִשֶּׁהוּ כָּתוּב,
וְהָיָה מִשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְחַק.
נָטוּי הָיָה הַחוּט מִן הַשָּׁמַיִם,
נִשְׁלַח בְּמִדַּת הַדִּין.
יַדַּיִם לָפוּת בְּעָבָר חָלוּק,
וּבַמַּטָּרָה, הָעֵינַיִם כֻּסּוּ בְּחוֹל.
אֵין מַיִם, אָמְרוּ,
כִּי אִם טִיט.
וּמִי יַגִּיעַ עַד קוֹל הַנִּבְלָע,
וּמִי יִרְאֶה מָקוֹם שֶׁנָּסָג בִּלְעָדָיו?
בְּתוֹךְ הָאוֹפֶל נֶחְרַז דְּבָרִים לֹא-נֶאֱמָרוּ,
בֵּין קִירוֹת שֶׁל זְכָרִים לְתוֹךְ זְמַן נִמְשָׁל,
וּבָרוּחַ נִשְׁמַע הַחֶבֶל,
הָיָה אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה.
נִשְׁמַר הַצְּלִיל בַּשְּׁאֵרִית,
כְּתוֹךְ חוֹל שֶׁלֹּא נִשְׁחַק.
אֵין דֶּרֶךְ שֶׁנֶּעֶזְבָה לְאַחֲרֵי,
אֵין קוֹל שֶׁנָּסַג בְּתוֹךְ אֵין.
לֹא הִתְאַוֵּיתִי לַיּוֹם הַכָּבֵד,
וְלֹא שָׁאַלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַסּוֹף,
רַק מִלָּה נִכְתְּבָה כְּתוֹךְ מַיִם,
רַק הַנִּגּוּן שֶׁלֹּא נִמְחָה.
אַתָּה יָדַעְתָּ,
וְהָיָה מוֹצָא שְׂפָתַי,
כְּנֶגֶד פָּנֶיךָ,
נִכְתָּב.
עָמַדְתִּי בַּשּׁוֹקֵט,
בֵּין סֶפֶר שֶׁנִּכְתַּב לְגוֹרָל שֶׁנָּטָה.
אִם נֶאֱמַן הַכְּתוּב לַכָּוָן,
אוֹ שֶׁנִּכְתַּב בְּעֵת רִיקָה.
אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי,
לֹא דָּבַק בְּאֶמֶשׁ וְלֹא בַּמָּחָר,
נִשָּׂא בָּרוּחַ לֹא-נוֹדָעָה,
וּלְלֹא פֶּשַׁע, לֹא נָפַל.
בֵּין עֵינַי חֲרוּת מִשְׁפָּט,
בִּלְעֲדֵי קוֹל, בִּלְעֲדֵי עֵדִים,
כְּלוּם יִפֹּל, יִפָּזֵר כְּתוֹךְ הֶדֶּם?
אוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר, כְּלוֹא-הָיָה?
נִשְׁמַע הַקוֹל מִבֵּין הַחֲצֵרוֹת,
בְּתוֹךְ אֶבֶן שֶׁשָּׁתְקָה אֶת הַיּוֹם.
עֶבֶד מֶלֶךְ יָצָא בֵּין הַכּוֹתָלִים,
וְהָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת צַלִּיל הַדָּבָר.
בְּתוֹךְ הַשַּׁעַר נִכְתְּבָה הַשְּׁאֵרִית,
בְּתוֹךְ הַבּוֹר נִטְמְעָה הַצְּעָקָה.
כָּל הַדְּרָכִים הִתְמַלְּאוּ בְּרֵיק,
וְהַלֶּחֶם לֹא נִמְצָא בָּעִיר.
אַךְ מִי שֶׁיָּצָא, הוּא שֶׁרָאָה,
מִי שֶׁדִּבֵּר, הוּא שֶׁשָּׁמַע.
וּמִן הַשַּׁעַר עָלָה קוֹל לֹא-נִדְחֶה,
כְּתַו שֶׁלֹּא נִמְחָה.
בֵּין הַכֹּתֶל לָאֲבָנִים,
בֵּין הַשְּׁתִיקָה לִצְעָדִים שֶׁנִּתְּנוּ לַדֶּרֶךְ,
נִתְלַתָּה הַתְּנוּעָה,
כְּחֶבֶל עַל כַּפַּיִם עֲיֵפוֹת.
וְלֹא הָיָה זֶה הַמֶּלֶךְ,
לֹא הָיוּ אֵלֶּה הָרוֹעִים,
לֹא הַכֹּהֲנִים וְלֹא הַסּוֹפְרִים,
רַק עֶבֶד, נָכְרִיּ, שֶׁיָּצָא מִן הַשַּׁעַר,
וּמָצָא אֶת דִּמְמַת הַבּוֹר.
בְּתוֹךְ הַבּוֹר הִשְׁתָּרְגוּ הַמִּלִּים,
בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ נִכְתְּבוּ חֲלוֹמוֹת שֶׁנָּדְמוּ,
אַךְ מִן הַשָּׁמַיִם יָרַד הַשְּׁאֵרִית,
מְרֻפֶּדֶת בִּסְחָבוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ.
וַיִּמְשְׁכוּ אֶת הַקּוֹל הַנֶּעֱלָם,
וַיִּרְאֶה הַיּוֹם אֶת פָּנָיו,
וּמִן הַחֹמָה, בְּעֵת הַדִּמְמָה,
נִשְׁאַר צֵל הַחוּט.
בֵּין שְׁבִילֵי הָאֲפֵר נִשְׁאַר צַעַד,
חֲרוּץ בְּתוֹךְ עִקְבוֹת שֶׁנֶּעֱלְמוּ.
הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת הַשֵּׁם לְתוֹךְ הַזְּמַן,
וְהָאָרֶץ חִכְּתָה לְאֲשֶׁר יִגַּע בָּהּ.
כְּמוֹ גַּל הַשָּׁב וְשָׁב,
כְּמוֹ קוֹל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתָּרֵךְ לָשָׁוְא,
הָיָה הָעִקָּר מַבְעִיר אֶת הַדֶּרֶךְ,
וְהַצֶּדֶק חִפֵּשׂ אֶת רֶגֶלָיו.
אִם יִשְׂאֶה הָאָדָם אֶת שְׁמוֹ,
אִם יִרְדֹּף אֶת שֶׁנִּשְׁאָר,
הַתְּנוּעָה תִּנְשָׂא כְּתוֹךְ הָרוּחַ,
וְהָאָרֶץ תִּכְתֹּב אֶת מִי שֶׁדָּרַךְ.
------------------------------
https://youtu.be/Tt3Ddigds7k?si=SoJadPdz6Gni4E35
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
