פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 454 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 8 חודשים פלינדרום הקורא
מִשֶּׁגָּבַר קוֹר בָּעֶרֶב שׁוּב
וְנִנְעַל הַקָּהָל
עָנָן וּבוֹ שֶׁבֶר עָבַר
וְקֶרֶב גֶּשֶׁם
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 חודשים יפה הפלינדום שלך... א.הּב.ת.יּ... כּ.
[תהּיּ.לּיּ.*מּ לּב* ז]
"אַתָּה, סֵתֶר לִי...
מִ.צַּר תִּ.צְּרֵ.נִי:
רָנֵּ.י פַלֵּט...
תְּ.סוֹבְבֵ.נִי סֶלָ.ה"
נּ.אמר בּתפיּלּ.הּ ג.םּ הּפוךּ...
נֹסַ.*ח סַ*פֵּר.דּ...
סּדּ.ר קּריּא.ת שמּ.ע ש.עלּ הּמּ.יּטּהּ.
"סּלּ.הּ ת.סּוֹב.בּ.נּ.יּ פּלּטּ רנּ.יּ ת.צר.נּ.*יּ מּ*.צר לּ.יּ סּתר את.הּ".
למה ג פעמ.יּםּ...?
חומ.ר לּ.מּ.חש.בּ.הּ...
[בּרא.שיּ"ת *כּח יּדּ*]
"וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ....
*וּפָרַצְתָּ*:
יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה..
וְנִבְרֲכוּ בְךָ כׇּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ".
מּ
קדם
צפן
גב
הלוך ושוב.
עד שמוצאים.
פּר.צ.הּ.
וו.א.לּלּ.הּ... א.נּ.יּ לּא קּוֹר.את (א עדּ ת) תפיל.ת שמ.ע.
א.נּ.יּ רקּ ש.וֹ.מּעת:
"הּיּיּ, את... בּוֹ.קּר טּ.וֹ.ב..."
לּ.מּדּ.ת.יּ לּהּ.קּש.יּב...
שב.ו.ע טּ.וֹ.בּ...
תודה...
♡
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 חודשים תודהה הקורא (ל"ת)
-
אתמול אתה תאהב את זה.. לתפיסתי.. כּ.
פּ ר שׁ נ ו
ר ע ב ת נ
שׁ ב ד ב שׁ
נ ת ב ע ר
ו נ שׁ ר פּ
רבי אברהם אבן עזרא:
השאלה: "אָבִי אֵל חַי שְׁמֶךָ, לָמָּה הַמֶּלֶךְ מָשִׁיחַ לֹא יָבֹא?"
התשובה: "דְּעוּ מֵאֲַבִיכֶם, כִּי לֹא בוֹשׁ אֵבוֹשׁ, שׁוֹב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם, כִּי בָא מוֹעֵד!"
זה מש"ל..
השאלה ההלכתית: אדם שאל את הראב"ע מה דינו של דבש שנפל לתוכו זבוב ולאחר זמן נעלם בתוך הדבש (כלומר, התעכל או התמוסס).
האם הדבש כולו אסור לאכילה מחמת החשש לזבוב, או שהוא כשר?
התשובה הפלינדרומית-הלכתית: הראב"ע השיב במשפט קצר, מדויק:
"פֵּרַשְׁנוּ, רַעַבְתָּן שֶׁבַּדְּבַשׁ נִתְבַּעֵר וְנִשְׂרַף".
הפירוש ההלכתי: "פרשנו" למדנו, או: פסקנו..
הזבוב, המכונה כאן "רעבתן" (בגלל שרעב לדבש), נפל לתוך הדבש "ונתבער ונשרף" (התעכל ונעלם, ככל הנראה בשל חוזק הדבש ותכונותיו)..
המסקנה ההלכתית היא שהדבש "כשר".
ריבוע 5×5: שיקּוף, צלם..
25: כּ.הּ > כּ.כלי.. הּ.צלּ.םּ..
הפלינדרום הגאולי הוא פלינדרום רציף (נקרא מהסוף להתחלה באותה צורה), אך הוא אינו פלינדרום משוכלל (שנשמר גם בקריאה מאונכת, כמו ריבוע קסם)..
(מבחינתי.. זה לא קשור לדת. הייתי ואני עדיין נשארת ואשאר חילונית גמורה.. יּיּ לא שׂםּ/שם.. הוא לא יורד לרזולוציות של הבלי העוה"ז.)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
אתמול זה נכתב לי פעמיים.. :)) כּ.
היה זהה לקודם.. :)
יש פה עניין עם.. דבש, דבש.ת, זבוב.. צל.. הּ.צלּ.הּ.
חמל"ש.
הצלה > הלצה..
מּשלּ.יּ ג לּדּ > גלד.. השלב הראשון והזמני בהחלמה..
"אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ ו.לּ.ענּיּ.יּ.םּ יִ.תֶּן חֵן".
..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
אתמול אז... כּ.
המשל על הזבוב ("רעבתן") שנפל לתוך הדבש ו"נִתְבַּעֵר וְנִשְׂרַף" מייצג את כוח הריפוי העצמי הפנימי..
הדבש (ד+ב+ש) דּעת/ראייה פנימית + בּיטוי מעשה בפועל + שּׁיקוף תפארת המעשה הסופי..
הדבש הוא המציאות המטופלת, תוצאה מתוקה של ראייה נכונה (ד') והגשמה (ב').
הרעבתן (הזבוב): הייצוג של הטומאה או הליצנות (החלק הנדחה באדם) שנכנס לתוך הדבש.
"נִתְבַּעֵר וְנִשְׂרַף": הליצנות או הטומאה אינן נשארות כעניין חיצוני שיש לפסוק עליו הלכה (כשר/טמא), אלא הן מתעכלות ונעלמות על ידי כוחו של הדבש (החכמה הפנימית).
מכאן..
אין צורך ב"הצלה" חיצונית.
הבעיה (הליצנות/הטומאה) מטופלת על ידי המערכת עצמה (האדם.. אלּ.הּיּ.םּ, יחידה אנושית אחת), בתנאי שהבסיס הפנימי טהור מספיק (כוח הדבש).
הּ.צלּ.הּ (הּ + צל): השיקוף (הּ > צלם אלוהים) המביא לידי יציאה/חשיפה (צ) של האמת.
זוהי הדרך שבה האדם משלים את ייעודו.
הלצה.. ההיפוך.
זהו שימוש בכוח הליצנות (לץ) שבמקום להביא להצלה פנימית, מוביל להלצה.. שיקוף של דחייה ובוז.
בחירה בענווה (ראיית הכוח הזרוּע, בניגוד לכוח הזרוע) כדי לאפשר ל"דבש" הפנימי *לצרוף* ולשרוף את ה"רעבתן" (הליצנות/הרע), ובכך להגיע לחֵן..
הניצחון הּ.נּ"צ.חיּ (ציוֹןּ) והשלמת הצלם (הריפוי העצמי), ללא צורך בהתערבות חיצונית.
------------------------------
https://youtu.be/3Oz2Rub0ByA?si=RhU5U4OkmY_na-mK
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
