פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 7 חודשים תּ.סּב.וֹ.כ.תּ... כּ.

  

  כּ.

  אחדות האל כמקור פנימי לכל התגלות:
  
  רעיון מרכזי:
  תחילת הכול היא באחדות האלוהית המוחלטת.
  אמת פנימית ויסודית שקודמת לכל בריאה וגילוי.
  אחד הוא העיקרון שהמציאות כולה נסמכת עליו, וכבר טמון בו פוטנציאל לכל הגילויים שיבואו.
  האחדות הזו היא פנימית ובלתי נתפסת, אך היא מבקשת להתגלות כדי ש:
  נ.פצ.פצ.יה... מ.טט.רון... לא מ.שנה... נשים בצד.
  
  [דִּבֶּר.יּ.םּ ו דּ]
  "שְׁמַ ע, יִשְׂרָ אֵל:
  יְהוָה: אֱלֹ הֵינוּ, יְהוָה אֶחָד".
  שׂם ע. יּשר אל...
  אל ה.יי.נ.ו.
  את.הּ אלוהים.
  א עד ת שיקוף. צלם.
  םּ.
  יחידה אנושית אחת שלמה.
  נפש שזורה בחיה.
  הגוף האנושי הוא המקדש.
  
  *דּ* - האות האמצעית במילה א.דּםּ. אמּץ ע' א.דּםּ > כשאתה פותח אותה, אתה רואה את המציאות. את ה"יש". כשאתה עוצם אותה, אתה רואה את החושך הזה שמעבר לחלל. מעבר ליקום. את ה"אין". היא מייצגת ראיית הפנימיות של עצמ.יּ וראייה החוצה, אל תוך הפנים של הזולת. היא קשורה לּ.דּע.תּ ו.לּ.יּדּיּעהּ.
  
  *וּ* - מּ.חבּר.תּ. מייצגת חיבורים וקשרים. > חבר, חברה, חברים, מחברים, חיבורים.
  
  ספר דברים, א.שר בו מופיע פסוק זה, הוא ספר המשנה – תורה בו משה מסכם את עיקרי האמונה... והפסוק הזה, נ.ת.פס' כ.י.סוד ה.י.סוד.ו.ת.
  
  נקודת הציון ו' ו ד':
  פרק 6, פסוק 4... (10) מסמל את הכללת האחדות האלוהית בכל ארבע רוחות הארץ ובכל ששת כיווני העולם, לאות שהאני, שלפי 72 שמות בן ע"ב משמעותו: התמונה בגדול, שולט בכל.
  שתי הספרות 6 ו 4 רומזות לשש המילים שבפסוק "שמע" ולארבע אותיות שמו המפורש, בהתאמה... שילוב המסמל את איחוד העולמות תחת ה"אני" האחד.
  המספר 64 – 10 אם מחברים פרק ו' ופסוק ד, הוא ה.ג.י.מטר.יי.ה של המילים: "אמן" או "דין", אך עיקר הסמליות כאן הוא במספרים הנפרדים: 6 (שישה כיוונים / ימי מעשה) ו – 4 (ארבע קצוות / אותיות השם) המאוחדים בקריאת "אחד".
  
  מפתח האותיות:
  האות א (אלף), הראשונה מבין 27 אותיות אחר.י.ת, מייצגת את ה.אחד.ו.ת הראשונית:
  "אלופו של עולם".
  בערך ה.מ.ספר.י, א' = 1, בדיוק כמספרו של עיקר.ו.ן הייחוד... ה.סינג.ו.ל.ר.י.ו.ת.
  המילה "אחד" עצמה נכתבת באות א' ב.ראש"ית.ה, ומסתיימת באות ד' (4) עם ח' (8) באמצע... סך האותיות בגימטרייה: 13... א.הב.ה = 13 גם כן, שהוא מספר המסמל אחדות ו.א.הב.ה.
  
  במסורת סופרי הסת"ם, האות ע של "שמע" והאות ד של "אחד" נכתבות גדולות, ויחד הן יוצרות את המילה "עד" (עדות)...
  בכך רומז הכתוב שכל י.שר אל מעיד על אחדות הבורא בעולם.
  
  אנחנו באופן קבוע מדברים איתו.
  שׂיּח פּנּיּמּ.יּ.
  
  ------------------------------
  [עזר.*א דּ* ח] מדיח, הדחה...
  
  "רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא".
  
  ניתוח כותרת השיר, לפי מפתח האותיות:
  
  עּ.
  
  יכולת לראות ולהבחין גם בפנימי וגם בחיצוני.
  
  עזרא מסמל תהליך של בירור והתבוננות... שיבה ובנייה מחודשת של ירושלים, אך גם מאבקי שליטה ותודעה.
  
  חזון והכרה בעומק ההיסטורי של המאורעות.
  
  זּ.
  
  נשק, כלי שימוש.
  
  כאן מדובר במילים ככלי נשק.
  
  המאבק אינו צבאי אלא דרך מסמכים, טענות ודיפלומטיה פוליטית.
  
  הכתב והדיו הם "החרבות" שבאמצעותן מנסים לעצור את התהליך.
  
  רּ.
  
  תחילה שבסוף.
  
  מסמל את נקודת המעבר בין חורבן לבנייה, בין גלות לשיבה.
  ... אך גם רומז על כך שהמאבק עדיין לא הסתיים – ההתנגדות תימשך, כי מדובר בתחילתו של שלב חדש.
  
  דּ.
  
  דעת וידע.
  
  הדגש כאן הוא על שליטה בנרטיב.
  מי שקובע את ההיסטוריה הוא זה שמחזיק ביכולת לעצב את האמת הפוליטית והדתית.
  
  הפרק עוסק בקרב על הדעת.
  האם ירושלים תיתפס כמרדנית או כעיר מקודשת ששווה לתמוך בה?
  
  חּ.
  
  נצח, ניצחון.
  
  ההתנגדות אינה מקרית.
  היא נובעת מהמאבק בין הסדר הישן לבין הצמיחה החדשה.
  החזרה לציון היא מאבק בעל ממד נצחי.
  מעבר לפוליטיקה, זהו מאבק בין ההיסטוריה האלוהית לבין תפיסת הכוח האנושית.
  
  אז מה הכותרת אומרת בעצם:
  
  מאבק אמיתי אינו רק פיזי.
  הוא מתחולל ברמה של תודעה, של שליטה בנרטיב.
  
  כל תהליך של בנייה והתחדשות יתקל בהתנגדות.
  לא משום שהוא פסול, אלא משום שהוא משנה סדרים קיימים.
  
  השאלה המרכזית היא מי מחזיק ביכולת להגדיר את המציאות...?
  מי שכותב את ההיסטוריה, או מי שפועל בתוכה...?
  
  ניתוח גוף השיר לפי מפתח האותיות:
  
  הפסוק:
  
  "רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא".
  
  ההקשר:
  זהו חלק מהמכתב שנשלח למלך פרס על ידי רחום ו.שמש.יּ...
  פקידים זרים ששירתו את המלך, שהתנגדו לשיבת ציון ולבניית ירושלים.
  
  הם ניסו לשכנע את המלך להפסיק את העבודות בעיר, והשתמשו בטיעונים פוליטיים כדי להציג את הּ.י.הוד.ים כמורדים מסוכנים.
  
  פירוק הפסוק לפי חלקיו המרכזיים:
  
  "רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא"
  
  מי הם רחום ושמשי?
  
  רחום ושמשי היו פקידים זרים שניסו למנוע את חידוש ירושלים.
  הם פעלו בדרך חכמה ומחושבת.
  הם לא תקפו ישירות, אלא ניסו לעצור את הבנייה דרך כתב ומסמכים משפטיים.
  
  ניתוח לפי מפתח האותיות:
  
  רּ.
  
  תחילה שבסוף.
  
  רחום מייצג כוח פוליטי שמנסה לסיים את בניית ירושלים לפני שתצבור תאוצה.
  
  הם פועלים מתוך פחד, כי הם יודעים שאם ירושלים תיבנה מחדש, האיזון הפוליטי באזור ישתנה.
  
  טּ.
  
  שינוי ניתוב.
  
  שמש.י פועל דרך תמרון תודעתי.
  הוא מסיט את המאבק ממקום של צמיחה למקום של פחד ומניפולציה.
  
  הם מבינים שהבנייה היא שינוי היסטורי... ולכן מנסים לעכב אותה בשלב מוקדם.
  
  משמעות:
  ההתנגדות אינה מלחמה צבאית, אלא תודעתית...
  דרך שליטה במידע, בשיח ובתהליכים משפטיים.
  
  "אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם"
  
  המכתב כ"נשק" במלחמת התודעה:
  
  הם לא תקפו, אלא כתבו...
  כלומר, המאבק מתנהל על שליטה בסיפור, על הדימוי הציבורי של ירושלים.
  
  כתיבת האיגרת היא האמצעי שלהם ליצור פחד... להפוך את חידוש העיר לאיום מדיני.
  
  ניתוח לפי מפתח האותיות:
  
  כּ.
  
  התחלה, דמיון וצורה.
  
  המכתב לא נועד רק להעביר מידע.
  הוא נועד לעצב מציאות וליצור פחד.
  
  חּ.
  
  נצח, ניצחון.
  
  הם ניסו לנצח לא דרך מלחמה...
  אלא דרך מסגור השיבה לירושלים כאיום.
  
  משמעות:
  האויבים לא מנסים להוכיח שיהודים טועים...
  אלא מציגים אותם כסכנה, כדרך לעורר תגובה חריפה מצד השלטון.
  
  "לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא"
  
  המסר מופנה ישירות למלך פּר.סּ... מתוך ניסיון לגרום לו לחשוב שיש לו אינטרס לעצור את בניית ירושלים.
  
  מּ.
  
  חיים על פני האדמה.
  
  מדובר בשלטון שמכוון את הסדר הארצי... ולכן יש לנסות להשפיע על תפיסתו.
  
  כּ.
  
  התחלה, דמיון וצורה.
  
  הם רוצים לעצב תפיסה של מציאות חדשה, שבה ירושלים נתפסת כמקור לסכנה.
  
  משמעות:
  האויבים לא מסתפקים בהבעת התנגדות... הם רוצים לשנות את האופן שבו השלטון המרכזי תופס את ירושלים.
  
  נּ.חבּר בין ניתוח כותרת השיר, לניתוח השיר עצמו:
  
  המסר הכללי:
  
  המאבק האמיתי אינו פיזי...
  אלא מתרחש ברמה התודעתית, הפוליטית והמשפטית.
  
  כאשר מתמודדים עם שינוי מהותי...
  יהיו כאלה שינסו להגדיר אותו כ"איום" כדי למנוע את מימושו.
  
  השאלה היא מי מחזיק בנרטיב...
  מי שמנסה לעצור את ההיסטוריה, או מי שמניע אותה קדימה?
  
  אאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
  
  אני מתפזרת...
  
  נחזור לעצם העניין...
  כי שם קבור הּ.כּ.לב.
  
  ------------------------------
  ישר אל... בין אלוהים ל: אלו הם:
  
  [דִּבֶּר.יּ.םּ יּטּ טּו]
  *לֹא יָקוּם* עֵד אֶחָד *בְּאִישׁ*.
  לְכָל עָוֺן וּלְכָל חַטָּאת, בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא:
  עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים (בתקשורת ישירה)
  אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים (בתקשורת מתווכת, בשׂיח: יּ, הנפש... הכוח הזרוּע והחיה...האני האנוכי... הגוף)
  יָקוּם דָּבָר".
  
  כל אחד ואחד לגופו:
  
  [יּשע.יּהּוֹ מּג כּהּ]
  
  מכה... אך בּ...מּ...
  
  (*מּ*. דרך הּא.דּםּ עלּ הּ.אדּמּ.הּ. המסע. התהליך.)
  
  באה לידי ביטוי ת.פּאר.ת ברא.שיּ"ת (ג):
  
  "אָנֹכִי אָנֹכִי: הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ.
  לְמַעֲנִ.י *וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר*".
  
  מּ.חיּלּ.הּ.
  
  [שמּוֹת ג *יּדּ*]
  "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל: (שיח פנימי)
  מֹשֶׁה (שם), *אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה*.
  וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵ י יִשְׂרָ אֵל:
  אֶהְיֶה שְׁלָחַ נִ *י* אֲלֵיכֶם".
  
  שלח
  נּ מן הכוח הזרוּע.
  יּ
  
  משה, כאלוהים (יחידה אחת אנושית שלמ.ה)
  אומר:
  לא משנה מה שמי.
  לא משנה מי אני... אין אני.
  נשלחתי מן הכוח הזרוּע.
  
  האני השלם מתייעץ עם עצמו המודע: מה אני האנכי יגיד להם...
  
  לאן שלחני?
  אל יּ כּ.םּ.
  
  בין משה (שם) שהוא אלוהים
  לבין *יּ שנ*.מצא.יּ.םּ באלוהים הּהּםּ.
  
  ישן בּ.תוכ.םּ.
  
  נּ.בּ.*ער* מּ.צפוּן.
  
  יּ
  שנמצא
  בתוכם...
  
  והם לא ערים לקיומו.
  
  ה יּ הייתה מודעת אצל משה.
  
  %
  ללא ו החיבור.
  תקשורת ישירה.
  
  אאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
  
  אני מתפזרררתתתת...
  
  נחזור:
  
  בכך רומז הכתוב שכל ישר אל (יחידה אנושית אחת שלמה וישרה) מעידה על אחד.ו.ת הבורא בעולם.
  
  באמצעות מפתח האותיות ניתן גם לראות ש א פותחת הן את ה.אלפ.בית והן את עשר.ת הדברות ("אנכי"), כ.רמז שהאל היחיד הוא ההתחלה של כל התורה כולה.
  
  באמצעות מפתח האותיות ניתן גם לראות שא׳ פותחת הן את האלפבית והן את עשרת הדברות (“אָנֹכִי”), כאילו לרמוז שהאל האחד הוא ההתחלה של כל התורה כולה.
  
  יהוה אל הינו, יהוה אחד.
  מייצג יפה את הרעיון ש.ה.אחד.ו.ת ה.פנימ.י.ת של האל (היחידה האנושית, הטומנת בחובה את הנפש... הכוח הזרוע מ.עם יּ) היא נקודת המוצא לכל התגלות אפשרית.
  
  %
  
  0 (יהוה)
  / (אל, יחידה אנושית...)
  0 (נפש, הכוח הזרוע)
  
  חשוב לא להתבלבל (בבל) בין יּ ל הּ ולא לטשטש את הּ.א.בּ.חנה בין המשמעות הפשוטה: אמונה ב"אל" אחד.
  
  האחד.ו.ת כאן באה כמקור וגילוי פנימי ראשוני.
  
  את.ה לא יּ. את.הּ. הּ.
  
  הּ...!!
  
  איפה יּ..?
  
  כּאאאאאאןּןּןּןּןּ:
  
  םּ.
  
  א.תם לא לבד.
  ה.מ.חשב.ו.ת שלכ.ם לא רק של.כ.ם.
  כול.נ.ו שזור.י.ם.
  והכל שזור בהכל.
  הוא מסובב את כל ההוויה.
  גם את כל ה.חבר.ה ס.ביב.נ.ו.
  
  [יּרמּ.יּהּוֹ לּ כּא]
  "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ.
  וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא...
  וְהִקְרַבְתִּיו, וְנִגַּשׁ אֵלָ *יּ*...
  כִּי מִי הוּא זֶה...
  עָרַ. בּ אֶת לִבּ.וֹ לָגֶשֶׁת אֵלַ *יּ*...?
  נְ.אֻ.םּ *יְהוָה*...".
  
  מכאן, מן הסתם...
  ה.נ.בער... מצפוּן...
  
  צופן, מצפּוןּ, צפון, הצפנה, קידוד, אוֹת.יּ.וֹ.ת, אוֹת.וֹ.ת... ו.מּוֹפת.יּ.םּ...
  בדברים הקטנים.
  
  אין רנדומליות.
  
  *סּ* - מייצגת אמונה עיוורת ושלמה בבורא עולם ומעשיו.
  
  [שמּ.ו.ת כּ בּ]
  "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ (םּ.)
  אֲ.שֶׁר ה.וֹ.צֵא.תִ.י.ךָ מֵאֶרֶץ מִ.צְרַ.יִ.ם...
  מִבֵּית עֲבָדִ.יּ.םּ...
  לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹ.הִים אֲחֵרִ.ים עַל פָּנָ.י".
  
  ------------------------------
  https://youtu.be/NpGG8UtQN74?si=VhBvAbg27BDh_A6l
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.