בָּעֲמַק הַשָּׁוֶה,
יָשְׁבוּ דְּמָעוֹת וְחֶרֶב כְּסוּיָה,
גָּדוֹל הַשָּׁקֵט וּבָרוּךְ הַפֶּשַׁע.
אַךְ זְרוֹעַ תַּרְנְגוֹלֶת, חֲסִינָה,
תַּגִּיעַ.
בֵּין פְּרָצִים שֶׁנִּפְעֲרוּ,
חַיִץ פָּרוּם שֶׁל צְנִיעוּת רַכָּה.
כָּאן, הַמָּקוֹם הָעוֹלֶה וְיֹרֵד,
נִלְמַד לָרֶדֶת וּלְטַפֵּס,
כְּמוֹ פֶּרַח בַּמִּדְבָּר.
לֹא נִקּוֹם. לֹא נִטּוֹר.
אַךְ לִבֵּנוּ יִשָּׁאֵר נוֹכֵחַ,
מְשַׂחֵק אֶת הַנִּצָּחוֹן בֵּין יָמִים
שֶׁל חֶסֶד מוּזָה וּפֶרֶד.
כִּי הַנֶּצַח,
הוּא לֹא תָּמִיד עָמִיד,
אֲבָל תָּמִיד מַתִּיר.
בְּשִׁבְרוֹ הַמַּהֲדֵק
אֶת הַכֹּל לִכְלִי שָׁלֵם.
הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהִסָּדֵק,
כִּי הַסֶּדֶק הוּא שֶׁמֶשׁ,
הַסֶּדֶק הוּא הַבְּרִית.
הַחֶרֶב הַזֹּאת,
הִיא שֶׁלָּנוּ.
גְּדוֹלָה כְּמוֹ הַגָּלִית,
אַךְ מְחַבֶּקֶת כְּמוֹ הָאֵפוֹד.
בָּרוּךְ הַפְּלִישָׁה
וּבָרוּךְ הָאוֹר
הַמַּחֲבִיר בַּהַבְרָקָה.
אָז נִכָּנֵס.
נְלַמֵּד אֶת הַחֲשֵׁכָה לַחֲבֹק.
נְלַמֵּד אֶת הַפָּרָצוֹת לְהַסְתִּיר,
לְמַעַן נִהְיֶה.
לְמַעַן נִשְׁאָר שְׁלֵמִים,
נָכְחִים, רְכוּנִים לְרִפּוּי.
------------------------------
[שׂמּוֹ.אלּ א א יּגּ]
"וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה".
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
