בֵּין הַשּׁוּרוֹת אֶעֱבֹר כְּרוּחַ סוֹעֶרֶת,
מְנַקֶּבֶת בַּדְּמָמָה חוֹרוּת שֶׁל אוֹר.
וְאֵין שָׁם כְּלוּם מַלְבַדִּי,
אַךְ בְּיַחַד עִם זֹאת יֵשׁ הַכֹּל.
כָּל כְּלִי שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מַנְגִּינָה,
רְחוּקָה וְקָרוֹבָה כְּחַיָּל עַל הַגְּדוֹת.
וּפְנִימִיּוּתוֹ, כְּמַיִם נוֹזְלִים בִּי,
מְגַלֶּה גַּן שֶׁמָּעַל לְכָל חֲלוֹם.
וּבִשְׁעָרָיו, הַחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת,
אוֹמֶרֶת: "אַל תַּחְפֹּץ לָגַעַת,
כִּי הַכְּלִים מַהֲדֵדִים אוֹרוֹת,
רַק מִי שֶׁעָבַר בַּרִיק יָגַע."
כָּאן הַהַכֹּל וְכָאן הָאַיִן,
שְׁבוּעָה שֶׁל חוֹק שֶׁנִּשְׁבָּר בָּלֵב.
כָּאן הַמִּלָּה שֶׁנִּתְהַוְּתָה מֵעֵפֶר,
וְכָאן הַשְּׁתִיקָה שֶׁבְּתוֹכָה הַתְּפִלָּה.
וּכְשֶׁאֲנִי שָׁם, בֵּין הַשִּׁבְרִים,
מְחַפֶּשֶׂת בִּי אֶת עַצְמִי הַנִּסְתֶּרֶת.
כָּל שִׁבְרִיר הוּא גַּם הַמַּלְאָךְ,
וְהַכֹּל נִשְׂרָף בָּאֵשׁ שֶׁל גַּן-הַעֵדֶן.
וַאֲנִי בִּשְׁעָרָיו, כְּרוּחַ מִתְבָּרֶקֶת,
עוֹלָה, נוֹפֶלֶת, וּמֵשִׁיבָה שִׁיר.
כִּי הַאַיִן הוּא רַק בִּלְבַדִּי,
וְהַכֹּל נוֹלַד מִתּוֹכִי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
