ישם הרבה כאלו במגירה כבר זמן, החלטתי להעלות אחד או שניים. אולי מדי פעם, אולי חד פעמי. עדיין לא יודעת. תלוי...
ספרי קופיקו, צ'יפופו, טרזן ודני-דין
העסיקו אותי רבות אחרי הלימודים
גם כשאימא קראה לי לבוא לאכול
עדיין הייתי בג'ונגל עם טרזן, שוכחת הכל
אחרי הספרייה, לא פסחתי על הנדנדות
ביליתי שם שעות, כמו רוב הילדות
גם כשאבא שלי חיכה לי לחוץ וכועס בגדול
אמרתי לו שכל כך נהניתי ששכחתי הכל
דג מלוח, קלאס, קפיצה בחבל ומחבואים
היוו את עיקר משחקי החברה האהובים
כשדיברנו בשפת "האגוזים", שפת הסתרים
הרגשנו מלאי חשיבות ודי מסתוריים
כשקראו לנו לבוא הביתה בשש בערב מן המרפסת
לא רצינו להפסיק לשחק בתופסת
עשינו עצמנו כלא שומעים והמשכנו ברעש גדול
כל כך נהנינו ששכחנו הכל.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
