אני רצה בכל הכוח
לתוך קירות אנושיים
שיתפסו אותי
שיחבקו אותי
אבל לאף אחד מהם
אין ידיים.
הם לא מסוגלים.
אז אני רצה
מהר יותר.
ומתנגשת
חזק יותר.
ככה אני בוחרת אותם.
בלי ידיים.
שלא יוכלו לגעת בי.
אני עולה גבוה.
מפילה את עצמי
הכי נמוך.
שורפת הכל
ובורחת.
אולי יום אחד
יהיה מישהו
שיעצור את זה.
אולי יום אחד
יצמחו ידיים מתוך הקיר
והוא ישבר
ויצא.
אז אני אהיה
אסופה, מחובקת
ויהיה לו על מי להשען.
ויהיה לי.
יום אחד
יהיה מישהו
שיעצור את זה.
אז אני אוכל לנוח.
----------------------------------
https://youtu.be/pxUBUL317VQ?si=VqFkyhLyGJzlyDWW
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה