כשתחזור מהדם והאש
אתה תמצא אותי
עם אותה החולצה
רק קצת יותר מרופטת.
עם אותו המכנס.
זה רק הצבע שלו
שדהה.
אני אמתין לך בבית.
יחפה.
כשתחזור מהדם והאש,
אתה תמצא אותי
ביום שמחתי, כאבלה.
אפול על צווארך
והדמעות
כנהר.
זולגות מעיניים
שלא ראו היום
שלא יכלו לראות מחר.
ולא יהיה לי קול
כי רק את שמך צעקתי
שתחזור.
ואז חזרת.
חיבקת חיבוק רפה.
העיניים,
מבט זכוכית.
כהה ומרוחק.
ולא ראית אותי.
לא יכולת עוד לראות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה