חלמתי היום,
על אותם השדות שלך.
זה היה חלום נהדר..
קסם רצוף
בו אבדתי לא מכבר.
חלמתי
על אותם השדות
והים..
הייתי לרגע ילדה קטנה
והרגשתי את הרוח,
את הטעם המתוק.
עד כמה נפשך הנעימה
סחפה אותי
רחוק..
כמה טוב היה שם
לרגע.
אצלך,
תחת כנפייך..
תחת כנפי החלום,
במקום האחר.
הייתי רוצה..
להישאר.
בשדות, בחלומות, במילים הישנות..
המציאות שולפת אותי
בכוח.
מטיחה אותי
לרצפה.
איפה אני נמצאת?!
איפה אני צריכה...
השעון המעורר צלצל.
צריכים להמשיך הלאה..
למקום אחר.
פתאום
מופיע לי
משום מקום..
סיפור חדש,
מנגינה ישנה
ואני נאחזת עוד רגע..
עוד דקה,
של חלום.
הגיע הזמן לחזור לחיים.
הילדים מתעוררים.
"בוקר טוב" מציאות.
להתראות "אלוהים".
והמציאות ממש בסדר..
אתם יודעים.
אולי להוסיף קצת נצנצים וכאלה..
בעצם..
אולי יש יותר מדי מהם..
לפעמים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה