ג'ון מאייל הוא האמן השני אחרי דן תורן שעצוב לי כלכך השנה עם היוודע דבר לכתו מן העולם. אני שואל את עצמי אם אני בוכה עכשיו דרך האמנים שאהבתי כלכך את הבכי שלא בכיתי בשעתו כשאבא שלי הלך לעולמו, או שמא רק עכשיו נפרץ בי משהו והנהר זורם. בכל אופן עצוב כלכך.
(24 ביולי 2024)
**
אומרים שיקירנו שהלכו מאיתנו בטרם עת, אחרי לכתם חוזרים ועושים אך ורק את הדברים שהם אהבו לעשות בתקופת חייהם. נרדמתי הערב לכמה שעות ורציתי להתעורר מהחלום ולצעוק לאמא שלי שראיתי את אבא. בחלום נהגתי ברכב וחלפתי באחד הצמתים וראיתי את אבא עומד בצד הדרך עם המדים שלבש בתקופה שהתנדב ביחידת התנועה. אני זוכר איך כל יום של התנדבות כזה היה חגיגה בשבילו, כמי שכבר מגיל צעיר התנדב בתנועה. הוא הקפיד לגהץ את המדים הכחולים שלו במשך שעות, ליישר כל קמט. בימים שלא התנדב בחוץ היה מכין טבלאות אקסל עם שמות כל המתנדבים. מכיוון שתקופה מסויימת היה מפקד יחידת התנועה הוא הכיר כל אחד ואחד מהם. לתקופה הזאת קדמו שנים בהם היה משקיף תנועה ועוד אז זכה למשוך אחריו את ההכי טובים. אני מרשה לעצמי לומר שאבא שלי היה איש נעים הליכות מכיוון שאני בטוח שהוא באמת היה כך, רבים וטובים נהגו ללכת אחריו. ברגע שהוא היה פונה למישהו ושואל אם מוכנים להצטרף למעגל ההתנדבות לרוב שלא לומר תמיד, כי עם היד על הלב, לא מוכרים לי מקרים בהם נתקל בסירוב היו עושים זאת בשמחה. בימים שהוא היה עסוק בטבלאות אקסל, הוא נהג להקשיב ברקע למוסיקה שאהב אם זה אולדיז (בעיקר שנות ה-50 וה-60. הוא נהנה להקשיב באופן דיי קבוע לתוכנית "רגעי קסם" ששודרה מדי יום בשעה שתיים בצהריים, ברשת ב') ואם זה מארשים (המוכרים גם כשירי לכת) שהייתי הופך עולמות להשיג לו (למרות שמעולם לא הבנתי למה היה מקובע לסגנון הזה אבל לא יכולתי שלא לראות שהמקצב הזה הוא חלק בלתי נפרד ממנו, כי אם תרצו גם בזה יש משהו מתנועה). פעם אחרונה שרציתי להשמיע לו את המוזיקה שאהב היה בתקופה בה ראיתי בדיעבד שהוא כבר הולך ונעלם מאיתנו, הוא שכב במיטה בבית החולים עם עיניים עצומות, שקוע בתוך עצמו, בכך שביקשתי להשמיע לו את המוזיקה, רציתי שלא ייפרד לא מאיתנו ולא מהדבראים שכל כך אהב ...... אבא, אני אוהב אותך ומתגעגע אליך מאוד !!!!!!!!!!!
(11 באוגוסט 2024)
**
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
