שִׁיר שֶׁל מַצָּב נוֹכְחִי / יעקב
יוֹשֵׁב לִי סְתָם כָּכָה
עַל סַפְסָל צִבּוּרִי..
קַלִּיל וְרָגוּעַ בַּחוּץ
בִּפְנִים רַעַשׁ וּמֶתַח קַלִּים
מְחַשְׁבֵּן בְּעָיוֹת שֶׁל עָתִיד
כַּמָּה אֲקַבֵּל בַּמִּבְחָן
הַאִם אֶעֱבֹר אֶת הַטֵּסְט
וְכַמָּה כֵּיף יִהְיֶה לִי בַּזּוּגִיּוּת
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בְּעָיוֹת כְּבֵדוֹת
נוֹפְלוֹת עַל רֶגַע נוֹכְחִי אֶחָד דַּל
מְצֻפֶּה מִמֶּנּוּ לִפְתֹּר אוֹתָן
וְכָךְ מְצֻפֶּה גַּם מִזֶּה שֶׁאַחֲרָיו
חָשַׁבְתִּי לְבַסּוֹף שֶׁלְּכָל רֶגַע וְרֶגַע
יֵשׁ אֶת הַמַּשְׁאַבִּים שֶׁמֵּבִיא אִתּוֹ
בְּבוֹא הַזְּמַן יִתְמוֹדֵד עִם עִנְיָינָיו הָאִישִׁיִּים
בְּהַצְלָחָה אוֹ שֶׁפָּחוֹת
לֹא לְגַמְרֵי הִשְׁתַּחְרַרְתִּי
אַךְ נָשַׁמְתִּי לָרִאשׁוֹנָה כַּמּוּת אֲוִיר יָפָה
וְהִתְפַּנֵּיתִי לַעֲסֹק בְּמָה שֶׁבֶּאֱמֶת קְרִיטִי וּמַמָּשִׁי:
הַמִּשְׁעֶנֶת שֶׁל הַגַּב..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה