עֲפִיפוֹנִי זִיכְרוֹנוֹת
אנו מדלגים אחרי עפיפוני מחשבות שהרוח אוחזת כדי שלא נישבר. נאחזים בזיכרונות של ילדות, מול גלים פשוטים וארמונות מזהב
כדי לנצור רגע של אושר בשמי תכלת.
ופעם, כששיחקנו מחבואים בשדות החיטה והשיבולת, נאספנו כשובל על קרניים זוהרות של השמש, היא הזריחה אותנו במשחקי אור וצל מעל חיוכי הצחוק המתגלגל כאדוות, והעיפה אותנו הלאה באנרגית האש של ילדים שמחים.
כל הזכויות שמורות©
כשהדעת נטרפת במשחקי טוב ורע
מוצאת נוחם במילים, בזכרונות, במריחות
ורישומי ציור של המחשבות.
שיחזרו כבר♡
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה