האנשים שאוהבים
הם פעימות נשימה
של אור שחודר דרך
השריון הקשוח ביותר
גם ללב הסגור ביותר
שנפתח לו באיטיות
של ניצן בגן שוקק
מול שמים כחולים
הפתוחים כמניפה
שמגינה על חיינו.
תודה על האור החודר מבעד מניפת התקווה הנפרשת משמי התכלת לכלות מציאות המנסה להחשיך חיים.
אכן זהו ניצן התוחלת להגליית החושך והרוע וניפוץ חומת האטימות.
אני לא יודע אם זה הפירוש הנכון לשיר הנפלא שכתבת, אבל זאת התובנה שלי מעשרת השורות של השיר.
לחננאל,תודה על המשוב!
בגדול מניפה היא קיפולי אור
שאנו כה זקוקים לו כיום.
קיפולי האור שלנו הם האנשים
שאנחנו אוהבים וסובבים אותנו.
ככל שנאהב יותר האור יתעצם
ויגן עלינו מהחושך.
שנדע טוב ואהבה, אמן
המחשבה כשכתבתי היא
האנשים שאתה אוהב מסביבך
שהם מניפת האור שלך.
אתה לוקח מאורם
הם מאורך וביחד יוצרים
חיים.השיר נכתב מאליו,
אני רק הצינור שדרכו המילים עוברות.
ותודה לך ולא מובן מאליו
גם הפירגון לאורך הדרך בדולח.