לביאה"
כמה את יכולה להחזיק את לא עייפה ?
שחררי בבקשה, תתחילי לחיות
את מדהימה אלופה.
סיפורה של לביאה...
חזקה, נאחזת בשפיות, חיה את המציאות, לובשת מסיכה ,הולכת בגאווה, מושא להערצה, אישה לביאה...
את כוחה שואבת מהילדים, מהמטרות שהציבה לעצמה , לחיות חיים טובים ,על העבר לא לבכות, היא עברה ולא מעט, יודעת מה היא שווה ,במיוחד עכשיו.
חפשו עליה סימן של חולשה, אישורים מהסביבה לא צריכה, זמן אין לה לרחמים עצמיים, חיה את המציאות לא מניחה הנחות, אם צריך תעבוד בשתי עבודות.
אינה חושבת על העבר אין חרטה בליבה, חיה עם כאב לצד אמונה, אישה לביאה.
סיפרה לי את סיפורה, על נתינה של הלב ,של הגוף והנשמה, ואיחול אחד אין לך סיכוי מתוקה...
אך מותק שכחת שהתחתנת עם נערה, והתגרשת מאישה, נתנה לך את הלב, הגוף, והנשמה, מה חשבת לעצמך?
שלא תוכל להתמודד?
שתתרסק?
שאינה ראויה?
טעות ענקית להתעסק עם לביאה...
***
בין כל המרתון של החיים והלחץ היום יומי,
יש רגעים קטנים שהם שלה, שהבית שקט דממה, רגעים של מחשבה, רגעים של פריקה, כן גם לה מותר להוריד דמעה , מותר לה לחלום על משפחה, וילדים צוחקים, מותר לה לחלום על חיים מאושרים ,מלאי חיים.
ואולי על ההוא...
שמטריד את מחשבתה,
ההוא שיעמוד לצידה, יהיה לה כתף חמה, יוריד את ההגנות, יספר סיפורים, יעמוד בהבטחות, ייתן מילה טובה, יראה את הלב, יחבק את הנשמה, ונכון זה לא קל, ולא פשוט ,למצוא אריה חזק, בין כל המרוץ.
אך יש לה אמונה והיא מלאת תיקווה,
תזכורת קטנה לעצמה אני לביאה...
עיניה נעצמות לאט העייפות נפלה יום ארוך... ילדים...עבודה ...
תנוחי ילדה יפה,
כי גם ללביאות...
מגיע...
מגיע מנוחה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
