ולא לפי הסדר הזה.
יש יומן ויש נסיעה מדומה וכמובן משא (נטל)
גם קינה אני צריך לשוב לבדוק אינני משוכנע יש בכי, דמעה ועוד
תמיד יש ראייה מעבר לכתוב אבל נראה לי חשוב להביא תימוכין - כדי שלא נזלוג-
באמת לשאול מה מייחד אותה- או מה יש בה ללמוד שאין בשאר.
ורק אחרי כן להביא את החוויות האישיות - אני לא בעד ערבוב כי אחר כך יהייה סלט -
ואני מבקש מן המטריה הזאת את התמצית.
נכון מאוד לגבי "מכורה" - ודאי ששמתי לב וזה נחוץ - חשבתי על השורש כ, ו, ר
כור מחצבה משהו שנחצב ומתעצב גם מבפנים כמו מולדת מן ההולדה והשורש
כ, ר, ה= כורה בור כורה פחם= משהו שהושרש באדמה וכן גילויו מחדש - הביטוי הנפשי מן הזיקה לאדמה - הזמן כביטוי נפשי אצל גולדברג מאוד.
היא קושרת את עצמה למורשת היהודית דרך המקום - דווקא משום שיש בשירתה נכר, נוכריות, תרגום רב משפות, מתרבויות אירופיות וספרות קדומה שתרגמה
מפטררקא, (הטרצינה, הסונט) מעמנואל הרומי (האוקטבה)... שליטה בעיקר וידע אינטרטקסטואלי בגרמנית (השפעה מרילקה וכן ידעה היטב והכירה את גיבורי השירה האקספרסיוניסטית) צרפתית (השפעה מבודליר בעיקר) רוסית (הרבה ספרות רוסית והשפעה מתחום דור השירה העברית בארץ שנציגה הבולט שלונסקי) אנגלית איטלקית ושפות קלאסיות (השפעה מן "התופת" של דנטה וכן כעקבות החיקוי והחידוש מורגיליוס ולמעט מה שהוזכר ועוד - היא מאוד פתוחה ומנוף לצורניות ולהסתעפויות):
אמצאת שיר אהב"ה (בגימטריה, 13 שורות) כצורה מקבילה לסונט חסר המעיד באהב"ה על ההיעדר.
הדלות משיר זה"ב אם את רוצה.
ודווקא אז העוני - משורש ע,נ,ה -
"לא ענני.
ביקשתי: פתח לי!
לא פתח." והעינוי
והדלות - לדלל מן המוחש את המופשט - שבמקום - זה בא
"ביום הדין ובלילות החסד" ואף מאדישות ומגאווה ומאיזה תפישה רחבה ומקפת
יש להיזהר שוב יהלי בלי להביא תימוכין לנבגדות וכן לימין ולשמאל אבל כל מה שכתבת בסוף אני איתך ואת שואלת שאלות נכונות.
ראי דווקא בספר "ברק בבוקר" יש הרבה שירי אהבה נדמה לי משיאה של תנופת השירה הזאת.
ומשם יש דחף מאהבה מחיזור מבדידות מזהרת -
כדאי להביא שירים אפילו מולחנים ומושרים כגון:
מתוך אהבתה של תרזה די מון, חמסין של ניסן, שירי אהב"ה חלק ב' הפותח במלים:
"נפרדנו כך" - שרה נורית גלרון, וכן השיר
"מחר" חלק ג' הפותח במלים:
"אולי מחר..." שרה נורית גלרון וכן חלק ב' בשיר שאנו דנים בו, שפותח ב
"בארץ אהבתי השקד פורח"
בביצוע של רוחמה רז או איל גולן.
אלו בהחלט קבצניה שהיא נושאת עימה וראי בפריזמה של שיר אהבה:
"למלכה אין בית למלך אין כתר" - אין שלטון מבית למלכה ומכתר למלך וכן בתקבולת של
"מכורה שלי - ארץ נוי אביונה" - אור לכרה בכור אהבה
ולנוד בין גשמיות ורוחניות
בשיר שלפנינו
"אך שבעה ימים הוורדים פורחים"
בשירים אחרים הרבה טבע ולא רק דומם
וגם הפרדה בין וורדים ליחוד הסגולי שושנה - התפישה היהודית מן התנ"ך ספרד הימי-ביניימית והנוצרית
ומן הזוהר
"כשושנה בין החוחים"
ופעם בשיר אחר שלה "החוח":
"בשממה יעמוד החוח
כנביא שגילה חרפתכם"
גם החוח וגם השושנה בדיאלקטיקה של ה"אני" הנדחק בין שני המצבים בשתי העמדות מקבילות ועוברות בתודעה,
בשני היחודים הסימבוליים של הטבע הנזירי וכן בהפרדה של אחת מלעומתה
מלעומת המספר והספירה - להלן שוב התקדים והרתמוס במשקל הנד והנותר
והזמן -
וכן תובנה של טבע דומם שמתגלה מעצמו - שמפעיל את הליריקה, אמרתי הארגומנט.
וכן:
"איזה פרח
יצמח על קברנו?
אני אתפלל
שתהייה זו נורית צהובה." זה שיר באהבה שעמדה מלכת מתוקף הזמן האוצר את הטבע בחילופי הצבירה של העונות
בהדמייה המואנשת או
בהאנשה המדומה
בהתבוננות המתממשת עד סוף
